מינוי מומחה רפואי אחר מטעם בית המשפט בתביעה משפטית

באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נימנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".    בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין.

בעב"ל (ארצי) 36993-11-18 יעקב פינטו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 22/11/20), מצא בית הדין הארצי אי בהירות בחוות דעתו של המומחה הראשון שמונה בבית הדין האזורי ולכן קבע כך:"לאור הספיקות שפורטו לעיל מצאנו כי חוות הדעת אינה מאפשרת לנו להכריע בשלב זה האם יש לקבל או לדחות את תביעת המערער להכיר בליקוי שמיעתו כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84א לחוק וכי יש למנות מומחה רפואי נוסף בתיק. תשומת הלב לסעיפים 16 ו- 17 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מעודכנות ליום 10.9.19). הנחיה 16 קובעת כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. ...". הנחיה 17 קובעת כי "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך". בפסיקה של בית הדין הארצי קיימת היתייחסות ענפה לשאלה אימתי יקום אותו צורך במינוי מומחה נוסף, אך בחרנו לצטט את הדברים שנקבעו בהחלטת בית המשפט העליון בענין מזרחי (שאמנם נאמרו בהקשר של מינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט בהליך מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אך הם הם יפים גם לענייננו):"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נידרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן, בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפיתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה, לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המיקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהיה בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו, בהסתמך על חוות הדעת של המומחה שמונה על ידו" (הערות השוליים שאוזכרו בפסה"ד נמחקו כאן.

...

בתאריך 12/8/21 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן -התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

נוכח העובדה שעבודתו של התובע הייתה כרוכה גם בנהיגה על טרקטור בשטחים חקלאיים במשך 4-6 שעות מידי יום עבודה ולאור הנזק של התובע בגב התחתון כפי שעולה בבדיקת MRI מיום 29.1.18, האם ניתן לקבוע שסבירה יותר המסקנה שלתנאי עבודתו של התובע הייתה תרומה כלשהי להתפתחות ולהחמרת הליקוי בגב, מן המסקנה שלא הייתה להם כל תרומה כזו? האם ניתן לשלול שתנאי עבודתו השפיעו על פגיעתו בגב כאמור השפעה מעל 20%? תשובת המומחה: מהות עבודת התובע: עבודתו הפיזית של התובע בוודאי לא תרמה לבריאות הגב ואין ויכוח על כך. אמנם השפעה היתה פחותה מהשפעת תחלואה טבעית וגילו של החולה.

למעשה, מהאמור לעיל עולה כי כבוד המומחה, נתן הסברים מקיפים ביחס לרוב השאלות שהופנו אליו, תוך הסתמכות על החומר הרפואי של התובע שהונח לפניו כאשר בניגוד לטענת האחרון, לא מצאנו כי יש מקום לראות את המומחה כמי שמחזיק באסכולה מחמירה שכן את קביעתו להעדר קשר סיבתי בין עבודת התובע כחקלאי לבין הליקוי בגבו הוא ביסס על נסיבותיו הספציפיות של התובע, ובמיוחד על העובדה שהליקוי שהוא מצא בגבו, היה רק נזק הממוקם בדיסק אחד בלבד (4-5L), בעוד שביחס לשאר עמוד השדרה שלו, מצא כי הוא תיקן.

ועדיין החלטנו, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובהינתן הפסיקה מאז הוציאה, בתאריך 10/9/19, כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה את ההנחיות המעודכנות בנוגע למינוי מומחים, פסיקה אשר דוגמאות לה איזכר התובע בבקשתו ואשר יש בה כדי להצביע על כך שעל בסיס ההנחיות המעודכנות, הורחב שיקול הדעת של בית הדין בדונו בבקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, כאשר בקשות למינוי מומחה נוסף, מתקבלות ביתר קלות מבעבר, שכדי שיהיו בידנו מלוא הכלים להכריע בתביעת התובע יש מקום למנות מומחה נוסף וזאת בשל כך שלמרות שיתכן ועת השיב על שאלת ההבהרה הרביעית הוא התכוון, במילים "עבודתו הפיזית של התובע" גם לנהיגתו על טרקטור, הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהוא בחר שלא להתמודד חזיתית עם חלק זה בעבודתו של התובע וזאת באף אחת מתשובותיו ולמרות שזו היתה אחת הסיבות בשלהן הועברו אליו שאלות ההבהרה.

מבוא לפני בקשה מטעם התובע לפסילת חוות דעתו מומחה של מומחה בית המשפט אשר הוגשה לתיק ביום 31/10/21 ומינוי מומחה רפואי אחר תחתיו.

בשים לב לחוות הדעת מטעם הצדדים הורה בית המשפט ביום ה- 25/5/21 על מינויו של דר' קרמר כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורתופדיה, ובהחלטת המינוי קבעתי כלהלן: "...הנני מורה על מינויו של דר' מוטי קרמר, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, אשר יבדוק את התובע. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע בעקבות הארוע נשוא כתב התביעה, ובמיוחד יחווה דעתו המלומדת ביחס לפרמטרים הבאים: ....האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה, ומהו שיעור הנכות....הקשר שבין הארוע לבין מצב התובע נכון להיום. האם יהיה התובע זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן- מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלו לפי המחירים הנכונים להיום.....האם יש לצפות לשפור או להחמרה במצב התובע בעתיד....". טיעוני הצדדים לטענת המבקש, מומחה בית המשפט הטיל דופי באמינות התובע וחרג מתפקידו, עת ציין בחוות דעתו, כי על כפיו של התובע בעת הבדיקה היו סימני גריז וכי ניכר כי הוא עובד בעבודה קשה.

למען הסדר הטוב יוזכר כי בית משפט העליון, מפי כבוד השופט גרוסקופף, ביטל לאחרונה ב- רע"א 4842/20, החלטה של פסילת מומחה שניתנה ע"י בית המשפט המחוזי בב"ש, ובין הטעמים לכך נפסק כלהלן: "כידוע, ההלכה היא שפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית משפט תעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (רע״א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חוף הכרמל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.11.2019); רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] פסקה 6 (31.1.2011)). ״על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עוות דין מחד גיסא, לבין שקולי מדיניות ובהם – הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי – מאידך גיסא, ולבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי. לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנידון לפניו, את אופייה וטיבה של הפרת החובה על-ידי המומחה, ואת השפעתה של הפרה זו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה" (רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 13 (3.5.2018).

...

בשים לב לחוות הדעת מטעם הצדדים הורה בית המשפט ביום ה- 25/5/21 על מינויו של דר' קרמר כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורתופדיה, ובהחלטת המינוי קבעתי כלהלן: "...הנני מורה על מינויו של דר' מוטי קרמר, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, אשר יבדוק את התובע. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע בעקבות האירוע נשוא כתב התביעה, ובמיוחד יחווה דעתו המלומדת ביחס לפרמטרים הבאים: ....האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה, ומהו שיעור הנכות....הקשר שבין האירוע לבין מצב התובע נכון להיום. האם יהיה התובע זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן- מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלו לפי המחירים הנכונים להיום.....האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצב התובע בעתיד....". טיעוני הצדדים לטענת המבקש, מומחה בית המשפט הטיל דופי באמינות התובע וחרג מתפקידו, עת ציין בחוות דעתו, כי על כפיו של התובע בעת הבדיקה היו סימני גריז וכי ניכר כי הוא עובד בעבודה קשה.

לטענת הנתבעת דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ובתגובת הנתבעת, הגעתי להכרעה כי דינה להידחות וכי אין מקום לפסול את חוות הדעת של מומחה בית המשפט.

על כן, ועל יסוד כל האמור, בסופו של יום, סבורה אני כי דין הבקשה לפסילת מומחה בית המשפט להידחות.

בנסיבות העניין הנני מחייבת את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך כולל של 1000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

עיקר טענתה של הנתבעת מופנית לכך שהמומחית פנתה מיוזמתה אל ב"כ התובעת בבקשה לעדכן אותה בנוגע לתוצאות פסה"ד – עובדה אשר לפי הערכתה של הנתבעת מלמדת על קיומו של קשר פסול בין דר' שטרמן לבין ב"כ התובעת ועל חוסר האובייקטיביות שלה כמומחית בלתי תלויה מטעם בית המשפט, ולכן לעמדתה של הנתבעת יש מקום לפסול את חווה"ד, בשל הסתמכותה על טענותיו של בעלה של התובעת שהנן בבחינות סברות/השערות ותו לא. עוד ובנוסף, טוענת הנתבעת כי יש לראות בפנייתה היזומה אל ב"כ התובעת לצורך קבלת עידכון בתוצאות פסה"ד בבחינת משוא פנים פסול אשר מצביע על הטיה אישית מצד המומחית כלפי התובעת, ולכן בנסיבות הללו יש מקום לפסול את חווה"ד ולמנות מומחה אחר בתחום הכאב או לחילופין למנות מומחה נוסף בשל הספק הרב אשר עולה מדרך היתנהלותה של דר' שטרמן.

דיון והכרעה : פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה חלופי – הפן המשפטי : מומחה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה וחזקה עליו שהוא פועל במקצועיות ובתום לב, ולכן בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים (ראה: רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת מיום 30.12.2007).

...

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד. סוף דבר : הבקשה נדחית.

התובע היתנגד לבקשה על יסוד אדנים שונים, ביחד ולחוד- בהעדר עילה לעיון מחדש, שיקול דעתה הבלעדי של הערכאה הדיונית בקביעת זהות המומחים ובמצב המשפטי הנוהג המתיר למומחה מטעם בית המשפט לעיין בחוות-דעת של מומחה אחר שמונה מטעם בית-המשפט, באותו הליך ואו בהליך אחר.

שנית, "הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי את התקנות האמורות יש לפרש כך שהן אינן כוללות את האיסור להציג בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על-ידי בית המשפט – באותו הליך או בהליך אחר, באותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר", הוא הכלל גם בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (רע"א 3231/21 פלוני נ' פלונית (29.6.2021)).

...

לפניי בקשה מטעם הנתבעת להורות על ביטול מינוי מומחים רפואיים שמונו על פי החלטתי מיום 23.1.23 ולמנות תחתיהם מומחים חדשים, לצורך בחינת נכותו של התובע בתובענה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, בגין אירוע תאונה מיום 6.5.2019.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ומהטעמים שהובאו בהחלטתי מיום 29.12.22 ועל יסוד נימוקי תגובתו של התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, כדלקמן.

אכן, אין לנתבעת על מה לסמוך בטענתה כי בית-המשפט נעתר לבקשתה לעיון מחדש, שכן הובהר בלשון מפורשת בהחלטה מיום 23.1.23 כי ניתנה משיקולי יעילות, בהינתן הודעות המומחים כי לא יוכלו לקבל את המינוי, ומבלי להידרש להכרעה בסוגיה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 36512-03-21 פלוני נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט אייל כהן תובע פלוני נתבעת איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ החלטה

דיון והכרעה מושכלות ראשונים הם כי מומחה מטעם בית המשפט משמש כזרועו הארוכה וכי ככזה חלות עליו חזקות בדבר תקינות, מקצועיות והגינות.

עם זאת, בשורת פסקי דין נקבע כי מומחה נוסף ימונה מקום בו בית המשפט סבור כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון שמונה בסיס ראוי או מספק להערכת מצבו הרפואי של הנפגע.

בררת המחדל היא כי המומחה הנוסף אינו ניכנס בנעלי המומחה הראשון, אלא בודק את הנפגע "DE NOVO", זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

היחידה המשפטית תמציא למומחית כתב מינוי.

...

לאחר עיון בכלל טיעוני הצדדים ובכל הנדרש, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

לאור כלל המפורט מעלה, אני ממנה את פרופ' אורי אלקיים כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.