מינוי מומחה קרדיולוגיה מטעם ביהמ"ש ברשלנות רפואית

רקע כללי והשלב הדיוני בו מצוי ההליך עסקינן בתביעת ניזקי גוף בעילת רשלנות רפואית בעקבות ביצוע צינתור לב טפולי מיום 7/5/2007 במהלכו, לדאבון הלב, נפטר המנוח.

בתום ישיבת ההוכחות הרביעית במספר והאחרונה לעת הזו, באתי למסקנה כי יש מקום למנות מומחה בתחום הקרדיולוגי כמומחה מטעם בית המשפט, וזאת לנוכח הסוגיות הרפואיות הרבות שנותרו שנויות במחלוקת גם לאחר חקירת שלושה מומחים רפואיים מטעם הצדדים, שניים מטעמו של התובע ואחד מטעם הנתבעת וכן הרופא המצנתר שביצע את הפרוצידורה הרפואית, הוא הנתבע 2.

...

ראה החלטתי מיום 27/11/17 וכתב המינוי מיום 1/1/18.

לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראה החלטתי מיום 14/6/18.

לחילופין, במעמד קדם המשפט הראשון, הציעה ב"כ התובעים שלוש חלופות אשר לדידה, חרף הפערים התהומיים בין מומחי הצדדים, יש בהן כדי לקדם הדיון חלף מינוי מומחים מטעם בית המשפט: א) המלצת בית המשפט להפנות את הצדדים להליך גישור, ב) מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה בלבד, ג) מתן היתר להגשת חוו"ד משלימות.

כפי שהצבענו לעיל, הפסיקה ערכה דיון מעמיק בסוגיית מינוי מומחה רפואי בתיקי רשלנות רפואית, כאשר גם בהילכת "פלונית" עליה מסתמכים התובעים נקבע מפורשות כי במקרים בהם עיקר המחלוקת הינה עובדתית רפואית, להבדיל מעניינים שבשיקול הדעת, יש טעם והצדקה במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר ישמש ידו הארוכה, וזהו בדיוק המקרה שלפנינו, עת מדובר בפיענוח של סקירת מערכות עוברית שנעשית באמצעות אולטרסאונד, עניין מקצועי טכני לכל הדיעות, אשר איש אינו מניח כי בית המשפט צריך או יכול להכנס בנעלי רופאים גניקולוגים העוסקים במלאכה זו כל חייהם המקצועיים ולפענח במקומם את סירטון בדיקת האולטרסאונד.

...

אדרבא, גם מדבריו של כב' השופט זילברטל ניתן להיווכח כי במקרים המתאימים אין מנוס אלא ממינוי מומחה מטעם בית המשפט.

ברע"א 1663/22 אליו מפנים התובעים, מציין בית המשפט העליון את הנימוקים שהובילו את בית המשפט השלום שלא לאמץ את חוו"ד של המומחה מטעמו, וכך קבע: "בית משפט השלום מצא שיש קושי להסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, וזאת, בין היתר, בשל כל אלה: המומחה חיווה דעתו בנושאים שלא הוסמך לכך; המומחה אישר בחקירתו כי הוא אינו נותן חוות דעת לטובת תובעים בתיקי רשלנות רפואית; המומחה אישר כי במועד מתן חוות דעתו כיהן כמרצה במוסד שבו המומחה מטעם המשיב היה מנהלו; וכן כי בעברו עבד המומחה ביחידה לאולטרסאונד בבית החולים מאיר כאשר המומחה מטעם המשיב היה מנהל היחידה. בכל אלה, כאמור, מצא בית המשפט המחוזי קושי שהצדיק לסטות מחוות דעתו של המומחה". בהמשך נקבע: " לפיכך, די בכך כדי לקבוע כי ראוי היה למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט, ומשכך לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי". דומני כי דווקא דוגמא זו ממחישה יותר מכל עד כמה בית המשפט אינו כבול בצורה "עיוורת" למומחה שמונה מטעמו, ומתייחס לחוות דעתו כראיה נוספת בתיק תוך בחינת חוות הדעת וחקירת המומחה בצורה ביקורתית.

באשר למינוי מומחה בתחום קרדיולוגית ילדים- לאחר שעיינתי בחוו"ד הרפואיות, באתי לכלל דעה כי עיקר המחלוקת הרפואית קשורה לתחום הגניקולוגיה והמיילדות, עת השאלה שבמוקד היא: החמצה נטענת של מום לבבי בהליך סקירת המערכות, פעולה שכל כולה נעשית מעיניו המפענחות ונקודת מבטו של הגניקולוג האמון על בדיקה זו בשגרה השוטפת במהלך מעקב היריון, בדומה לנתבע 1 במקרה דנן.

בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה (להלן: המומחה או המומחה מטעם בית המשפט) בשאלת החבות בתיק רשלנות רפואית.

" מהאמור עולה, כי עצם מינויו של מומחה מטעם בית המשפט בשאלת החבות בתיק רשלנות רפואית מעלה חשש של הצדדים, ובעיקר של תובעים, מפני כשלים שעלולים לעוות את קביעותיו ומסקנותיו.

...

אולם בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה אני סבורה שאין די בכך על מנת להימנע מפסילת חוות הדעת וזאת ממספר שיקולים, בהצטברם יחד.

בנסיבות העניין אני סבורה שאין מנוס מכך ולו מטעמים של שמירה על מראית פני הצדק.

התוצאה היא, שהבקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מתקבלת.

בתשובה לטיעון זה של הנתבעים, ביקש ב"כ התובעים לחדד כי, העידר היכולת להסתמך על חוות דעתו של מומחה שנפטר נעוץ בעובדה שלא ניתן לחקור אותו על חוות דעתו, ואולם בנסיבותיו של תיק זה, נוכח הקושי הכלכלי של ההורים כמו גם הקושי שלהם להכנס לשטחי המדינה, הוא מסכים למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ומוותר מראש על הגשת חוות הדעת מטעמו "לצורכי חקירה". במובן זה, כאמור, אין הבדל בין חוות הדעת של ד"ר מילגלטר ושל ד"ר גורביץ ואם המומחה מטעם ביהמ"ש יקבע שלא היתה רשלנות, הוא יסכים לקביעותיו ומוותר על חוות הדעת מטעמו.

כך אני סבורה לאור העובדה כי עיקר מעשי הרשלנות המיוחסים וההתדרדרות במצבו של התינוק, לפני המוות, לא היו קשורים קשר ישיר לצינתור ולניתוח הקרדיולוגי שעבר.

ברור אומנם, ואין חולק על כך בין הצדדים, כי חוה"ד של ד"ר מילגלטר ז"ל אינה יכולה להפוך לראייה מטעם התובעים, באף שלב של ההליך, אלא שאין בכך כדי למנוע את המצאתה למומחה מטעם ביהמ"ש. למומחה מטעם ביהמ"ש, בתביעה המוגשת מכוח פקודת הנזיקין, ניתן להמציא כתבי הטענות של הצדדים, תעוד רפואי, במובן הרחב של המילה, וחוות דעת רפואיות, ואין הכרח כי יומצאו לו מסמכים שהם בגדר ראיות מטעם הצדדים.

...

לעניין תחום המומחיות של המומחה, שוכנעתי כי מוטב למנות מומחה בתחום טיפול נמרץ ילדים.

כך אני סבורה לאור העובדה כי עיקר מעשי הרשלנות המיוחסים וההתדרדרות במצבו של התינוק, לפני המוות, לא היו קשורים קשר ישיר לצנתור ולניתוח הקרדיולוגי שעבר.

כך למעשה אני מורה.

נוכח הפער שעלה בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים בכל הנוגע לשאלת החבות, הקשר הסיבתי והנזק, מינה בית משפט קמא את ד"ר אילן קיציס, מומחה בתחום הקרדיולוגי, כמומחה מטעם בית המשפט.

במסגרת החלטת המינוי נקבע: "הנני מורה על מינוי של ד"ר אילן קיציס מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהארוע הנטען.

לא יעלה על הדעת כי מומחה מטעם בית המשפט יוסיף מיוזמתו באופן ישיר, מתוכנן ומכוון, טענות שברפואה ושבעובדה לעניין שאלת החבות, האחריות וההתרשלות, אשר אין להן כל זכר ואזכור במסגרת כתב התביעה וחוות הדעת הרפואית מטעם המבקש.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט הבכיר מריו (מנחם) קליין) בת"א 26407-12-19 מיום 15.11.22, בה נעתר לבקשת המבקש לתקן את כתב התביעה בחלקה ורק בשאלת הקשר הסיבתי והנזק.

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי לדון בה כבערעור ולקבלה.

בענייננו אני סבורה כי המקרה נופל בגדר המקרים החריגים אשר עלולים לגרום לעיוות דין למבקש.

סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת.