השתלשלות העניינים בתיק
במהלך ישיבת קדם המשפט הראשונה הגיעו הצדדים להסכמה כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, וזאת לאחר שיבוצעו על ידי הנתבעת תיקונים נוספים שבכוונתה לבצע.
בהמשך, ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות בעיניין הנזקים העקיפים, הגיעו הצדדים לכלל הסדר דיוני שקבל תוקף של החלטה ולפיו לאור תיקון הליקויים, ולאחר קבלת חוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט בעיניין רכיב ירידת הערך, תוכרע המחלוקת שנותרה בין הצדדים (לעניין פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות) ללא שמיעת ראיות, על יסוד סיכומי הצדדים.
בהלכה הפסוקה נקבע, כי הפצוי אותו פוסק בית המשפט בתיקי ליקויי בנייה בגין הנזק הלא ממוני מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, ובילבד שהנזק הנתבע מקיים את מבחני הסיבתיות והצפיות (ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4), 31).
...
בתגובה למייל מחודש מרץ 2019 אליו צירפו התובעים את חוות הדעת, השיבה הנתבעת בין היתר "לא ברור לנו מהיכן חדירת המים לדירתך, שהופיעה לאחר מספר רב של שנות מגורים, וייתכן כי בסוף דבר יתברר כי אינה במסגרת האחריות" (נספח 4 לתצהיר התובעים).
בהתחשב באמור לעיל, אני סבורה, כי הגם שיש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני, בשל ליקויי הבנייה שנגרמו בדירתם ושעימם היה עליהם להתמודד, הרי ששיעורו של פיצוי זה נמוך משמעותית מהסכום שנתבע בכתב התביעה, וצריך לעמוד ביחס סביר לטיב הליקויים והיקפם (הגם שאין מדובר בשיקול מכריע); למידת השפעתם על חיי התובעים והנאתם הסבירה מן הדירה, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, כפי שפורטו על קצה המזלג לעיל.
סוף דבר - אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסכום כולל של 24,760 ₪.
