מינוי מומחה לבדיקת נזק נפשי בעקבות מוות

היום 14.12.17 שוב התריעה התובעת על מצבה עקב המשכות תהליך איתור ותיקון הנזילות: "...אין זה מתקבל על הדעת שעד עכשיו בחברת עמידר מחפשים כל דרך להיתנער מהאחריות שלהם לתיקון המפגעים בדירתה של גב'...המנוחה והתיקונים אצלי, ומעמידים בשאלה את אחריותם בנוגע למקור הנזילות. אין זה מתקבל על הדעת המצב בו אני נתונה ללא כל תיקון או שילומי שכירות הגורם לי לנזקים כלכליים ונפשיים רבים...". לאחר ובעקבות פטירת הדיירת ביקשה עמידר מבית המשפט לעצור את ביקור המומחה, ולבצע את התיקונים בדירת התובעת.

כמו כן נקבע כי על הנתבעת לבצע בדיקות בדבר מקור הנזילות וככל שיש מקור מאותר, על הנתבעת לטפל בו. כמו כן ניתנה לנתבעת שהות להודיע על תיקון או מחיקה של ההודעה לצד השלישי בעקבות פטירת הדיירת.

להלן יפורטו השאלות שהופנו למומחה בהחלטת המינוי וכן תפורט תמצית תשובות המומחה: הגורם לנזילות שנטענו על ידי התובעת והאחראי להם (האם אכן הנזילות מדירת עמידר, האם הדיירת המנוחה אחראית לנזילות).

...

לסיכום התביעה נגד עמידר מתקבלת.

מאחר והסכום הנמוך יותר שקבע המומחה מתבסס על תיקון ארונות המטבח ולא על החלפתן, אין מקום להיעתר לבקשת נציג עמידר בדיון, להורות על השבת הארונות לחברת עמידר.

ומכל האמור לעיל עולה כי עוגמת הנפש ממנה סבלה הייתה רבה מאוד.

עוד הוסיפו כי הבדיקה אותה ביצעו אצל ד"ר קפצן חייבה אותם להגיע מרחוק ונדרשו להם כוחות נפש להיתמודד ולפתוח את הפצע הנורא שניגרם להם מול אדם זר בעקבות פטירת אמם.

אין חולק שהנתבעת הנה אותה נתבעת בשני ההליכים ולמצער לכאורה יכולה הייתה לדעת כי ד"ר קפצן משמש מומחה התובעות בתיק שם וכמומחה הנתבעת בתיק כאן, ולמנות מומחה אחר במקומו עוד קודם לבצוע הבדיקה אך זאת לא עשתה.

בנסיבות, ולאחר ששקלתי היתנהלותה של הנתבעת בנסיבות והנזק שעלול להגרם לה בהגשת חוו"ד מומחה שאינו איש אמונה מחד למול הנזק שייגרם לתובעים בשל הצורך לחזור ולהבדק פעם נוספת, והכל לאחר שהאמנתי בנסיבות כי טרם נכתבה חוות דעתו של ד"ר קפצן עבור הנתבעת, כי אז סברתי שהנזק שיגרם לנתבעת עולה על הנזק שעלול להגרם לתובעים בשל בדיקתם החוזרת אצל מומחה אחר מטעם הנתבעת וכי הבדיקה הפסיכיאטרית, קשה ככל שלא תהיה, יכולה למצוא מזור בתשלום הוצאות הולמות עבור עוגמת הנפש שתגרם לתובעים בבדיקה זו והכל על מנת למנוע מצב ובו תקלה פרוצדורלית, קשה ככל שלא תהיה בנסיבות, תביא לנזק משמעותי לבעל הדין הלוקה בהתנהלותו.

...

לטענת הנתבעת, עיון בחווה"ד מלמד על ניגוד עניינים ברור ומובנה ולפיכך אין לאפשר הגשת חוו"ד פעם אחת מטעם התביעה ופעם אחת מטעם ההגנה בגין אותו אירוע בתיקים נפרדים ע"י אותו מומחה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מורה לתובעים להיבדק פעם נוספת אצל מומחה אחר מטעמה של הנתבעת.

בעקבות הגשת כתב התביעה המתוקן, הוגשה מטעם התובעים בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לבדיקת ההורים ומתן חוות דעת רפואית פסיכיאטרית בעיניינם; זאת, בטענה כי נגרם להם נזק נפשי של ממש, שלפי הפסיקה הנו בר-פיצוי בתנאים שמתקיימים גם בעניינינו.

המומחה קבע כי האם "סובלת מהפרעת היסתגלות בעקבות מותו של בנה בתאונה ב-25.7.16 ותגובת אבל פתולוגית נמשכת. הפרעה באה לביטוי בתסמיני דכאון ופוסט-טראומה. מטופלת מאז בשיחות וכן בתרופות נוגדות דכאון וחרדה. אני מעריך את חומרת הנכות הנפשית המיוחסת למותו של הבן ב15% למשך 5 שנים ו10% מאז ואילך". בעיניינו של האב, קבע המומחה כי הוא "סובל מהפרעת היסתגלות בעקבות מותו של בנו בתאונה ב-25.7.16 ותגובת אבל נמשכת. ההפרעה באה לידי ביטוי בתסמיני דכאון. אני מעריך את חומרת הנכות הנפשית ב10% למשך 5 שנים וב5% מאז ואילך". אבהיר כבר עתה, כי מאחר שהצדדים לא מצאו לזמן את המומחה לבית המשפט למתן עדות בחקירה על חוות דעתו, ולאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה שנתן המומחה – אני מוצא כי המומחה מצא לייחס לאם נכות רפואית של 10% לצמיתות, ולאב – 5% לצמיתות; האחוזים האחרים שציין מתייחסים לנכויות זמניות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: תביעתם הישירה של התובעים 2 ו-3 בטענת "נפגעים" לפי חוק הפלת"ד – נדחית.

תביעת העזבון באמצעות יורשיו מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך 1,125,594 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים החזר שכר טרחת עורך דין בסך 171,203 ₪, וכן - החזר האגרה ששילמו התובעים בנדון, והחזר מחצית מהסכום הכולל ששילמו התובעים בגין חוות הדעת הפסיכיאטריות שניתנו בעניינם בנדון.

אך, בשל מצב הכלכלי והצורך בפרנסת המשפחה, עם בעל חולה סרטן, התובעת נאלצה לנשוך שפתיים ולהמשיך בעבודתה עד לחודש ספטמבר 2019, מועד בו נאלצה להתפטר מעבודתה על רקע תחלואיה, כולל פגיעתה מהתאונה (ראו: נספח ו' לתחשיב הנזק מטעם התובעת – מימצאי הועדה לבדיקת כושר).

לאחר התאונה התובעת גם התלוננה על בעיות במישור הנפשי, אך בהמשך ההליך היא לא עמדה על בקשתה למינוי מומחה בתחום זה. התובעת למעשה, ברוב הגינותה, הודתה כי החלה לסבול מבעיות נפשיות עקב פטירת בתה ומחלת בעלה המנוח.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת להעדר כל קשר, אף לא חלקי, בין התפטרות התובעת מעבודתה לבין התאונה.

גם אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה נכותה התפקודית של התובעת עקב התאונה נבלעת בנכותה התפקודית הכללית.

בתקופה זו שוכנעתי כי הייתה תלויה בעזרת בני משפחתה באופן מוגבר ואני פוסקת לה בראש נזק זה סך של 5,000 ₪.

על כן, למעט פסיקת סכום גלובלי בסך של 5,000 ₪, בגין הוצאות נסיעותיה לטיפולים, אין בידי לקבל דרישת התובעת בהקשר זה. · הוצאות רפואיות לעתיד: טענות התובעת בהקשר זה הועלו ללא כל ביסוס, על כן אין בידי לקבל דרישתה.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 236,000 ₪ בצירוף 15.21% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 712 ₪ בגין אגרת פתיחה.

הם סובלים מנזק נפשי קשה, מתקיימים לגביהם התנאים שנקבעו ב-רע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דהאן (להלן: "הילכת אלסוחה") לפצוי קרוב מישפחה מדרגה ראשונה בשל נזק נפשי משמעותי, בכפוף להוכחת הנזק הנפשי.

התובע מס' 3, אביו של המנוח, מתקשה להשלים עם המראה הקשה של בנו מדמם על הכביש, ליווה את בנו באמבולנס ממקום הארוע לבית חולים שם התבקש לזהותו לאחר שנקבע מותו.

בהקשר זה עוד נפסק (שם, בפיסקה 13): "ההיגיון העומד מאחורי הלכה זו טמון בכך שעצם השאלה האם נגרמה פגיעה נפשית ממשית אשר באה בגדר הילכת אלסוחה, היא היא, כשלעצמה, שאלה שברפואה. משכך – ככלל, ניתן יהיה להכריע בשאלה זו, תוך בחינת אמות המידה שנקבעו בהילכת אלסוחה, רק לאחר שתנתן חוות דעת רפואית על-ידי מומחה מטעם בית המשפט ... בהקשר זה, אף חשוב לשוב ולהזכיר את הנאמר לא אחת על-ידי בית משפט זה בנוגע לזהירות הנדרשת מבית המשפט מפני הסקת מסקנות שברפואה, ללא ביסוס מתאים בחוות הדעת המקצועיות הרלוואנטיות" לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים הרפואיים שצורפו, נחה דעתי שיש למנות מומחה פסיכיאטר לבדיקת התובעת מס' 2 והתובע מס' 4.

...

בהקשר זה עוד נפסק (שם, בפסקה 13): "ההיגיון העומד מאחורי הלכה זו טמון בכך שעצם השאלה האם נגרמה פגיעה נפשית ממשית אשר באה בגדר הלכת אלסוחה, היא היא, כשלעצמה, שאלה שברפואה. משכך – ככלל, ניתן יהיה להכריע בשאלה זו, תוך בחינת אמות המידה שנקבעו בהלכת אלסוחה, רק לאחר שתינתן חוות דעת רפואית על-ידי מומחה מטעם בית המשפט ... בהקשר זה, אף חשוב לשוב ולהזכיר את הנאמר לא אחת על-ידי בית משפט זה בנוגע לזהירות הנדרשת מבית המשפט מפני הסקת מסקנות שברפואה, ללא ביסוס מתאים בחוות הדעת המקצועיות הרלוונטיות" לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים הרפואיים שצורפו, נחה דעתי שיש למנות מומחה פסיכיאטר לבדיקת התובעת מס' 2 והתובע מס' 4.

מסמכים אלו אינם מצביעים על טיפול מתמשך, אין במסמכים אלו כדי ראשית הראיה הנדרשת למינוי פסיכיאטר על כן בשלב זה וכל עוד לא יוגשו מסמכים רפואיים רלוונטים נוספים, הבקשה נדחית.

סוף דבר הנני ממנה את ד"ר שמואל פנינג פסיכיאטר לבדיקת התובעת מס' 2; וממנה את ד"ר קיסר נחמיה פסיכיאטר לבדיקת התובע מס' 4.

ישיבת קדם משפט שקבועה ליום 7.6.21 נדחית ליום 21.12.21 בשעה 11:30.