מינוי מומחה לבדיקת מיקרוטראומה: הוכחת פגיעה תעסוקתית

בעב"ל 57714-11-12 המל"ל נ' אסתר נח, פס"ד מיום 22.12.14, קבע כבוד השופט איטח (כתוארו דאז) כי : "על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי).

משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מקרוטראומה.

כך למשל עולה מדו"ח הרציפות התעסוקתית כי בין התאריכים 1.6.06 עד 21.12.06 עבד אצל אייבינדר בוריס; בין התאריכים 1.3.07 עד 31.3.07 עבר לעבוד בחב' מגן; ובין התאריכים 1.7.07 עד 30.9.07 שב לעבוד אצל אייבינדר בוריס.

לעומת זאת, ברשומה רפואית מיום 22.5.12 נכתב כי "יש לבצע בדיקת דם לדלקת פרקים טרם ניתוח"; כן נכתב ברשומה הרפואית מיום 26.3.12 כך: "תלונות סיבת הפניה: כאבים במפרקים, שורשי כפות ידיים, מרפקים, כתפיים, מפרקים MPJ; מתאמן בקראטה; עובד עבודה מנהלתית". על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו כי הוכחה לפנינו תשתית עובדתית למקרוטראומה בעבודת התובע.

...

נוכח כל האמור לעיל, לא הונחה בפנינו תשתית עובדתית לכך כי הפגיעה בכתף ימינו של התובע נגרמה לו כתוצאה מתנאי עבודתו, בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

לעומת זאת, ברשומה רפואית מיום 22.5.12 נכתב כי "יש לבצע בדיקת דם לדלקת פרקים טרם ניתוח"; כן נכתב ברשומה הרפואית מיום 26.3.12 כך: "תלונות סיבת הפניה: כאבים במפרקים, שורשי כפות ידיים, מרפקים, כתפיים, מפרקים MPJ; מתאמן בקרטה; עובד עבודה מנהלתית". על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו כי הוכחה לפנינו תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעבודת התובע.

סוף דבר לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה וכאשר לא מצאנו כי הוכחו לפנינו תנועות חוזרות ונשנות הדרושות לקיומה של פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, דין התביעה להידחות.

השופטת נטע רות האם יש למנות מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלת הקרדיומיופתיה שבה לקה המבוטח לבין תנאי עבודתו, שכללו חשיפה לחומרים רעילים.

זאת לצד הקושי, שעמדנו עליו לעיל ולצד הקושי הנוסף הנובע מן השינויים החלים מעת לעת בהרכב החומרים המשמשים לאותן מטרות תעסוקתיות, כפועל יוצא משינוי טכנולוגי או משינוי בתקינה ובחוקי הבטיחות.

ביטוי לגישה גמישה זו ניתן למצוא לדוגמה בדבריו של בית דין זה בעב"ל (ארצי) 4834-01-12 בנימין כהן - המוסד לביטוח לאומי (16.8.15 להלן – עניין כהן) המתבסס על עב"ל (ארצי) 717/08 אודת פאנוס נאסר - המוסד לביטוח לאומי (10.12.09) שם נכתב כך: "...במקרים המתאימים [ניתן] לבחון קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי גם באמצעות חוות דעתו של המומחה הרפואי כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים ורק הקף החשיפה אינו ברור לחלוטין." על דברים אלה חזר בית דין זה פעמים נוספות במקרים אחרים (ר' עב"ל (ארצי) 8965-08-14‏ ‏ניסים חיאייב נ' המוסד לביטוח לאומי (10.9.15); עב"ל (ארצי) 12074-07-14‏ המוסד לביטוח לאומי נ' איתן גטיה(18.10.15) ולאחרונה גם בעב"ל (ארצי) 10490-10-16‏ מועדים לשמחה מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי (19.10.17) שם נכתבו על ידי חברי, השופט איטח, הדברים הבאים: ( "...בין היעדרו של פירוט מדוייק [בנוגע להקף החשיפה לחומרים מסוכנים] ובין דחיית התביעה רק בשל כך המרחק רב ואינו מחוייב המציאות. אכן לא מן הנמנע כי לאחר שימונה המומחה הרפואי הוא יקבע כי אין בתשתית הקיימת כדי לבסס קשר סיבתי. במקרים שכאלה, החיסרון הראייתי ירבוץ לפתחו של הנפגע, עליו הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי. במקרים מתאימים יתכן שלאור חוות הדעת יהיה צורך לחדד את התשתית העובדתית ולהשלימה." .

על רקע כל האמור יש קושי לקבל את קביעתו של בית הדין האיזורי שלפיה, המערערת לא הוכיחה את רמת החשיפה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי או כי היא לא הוכיחה תשתית עובדתית מספקת על פי תורת המקרוטראומה על מנת לחלוף על פני המשוכה הראשונית הנדרשת לצורך בירור תביעתה.

...

כמו כן, קיים לטעמנו קושי לקבל גם את הקביעה הנוספת של בית הדין האזורי שלפיה, המערערת לא הראתה לאילו חומרים נחשף המנוח.

לאור כל האמור, הערעור מתקבל כך שעניינה של המערערת יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימונה מומחה רפואי על בסיס האמור בפסק דין זה. הצדדים יהיו רשאים, טרם למינוי המומחה, להציג לבית הדין האזורי ראיות נוספות הנוגעות לעבודת המנוח בשנים 2005 -2009, בהתאם למועדים ולסדרי הדין שייקבע בית הדין בעניין זה. בנוסף, יהיו הצדדים רשאים להציג ראיות נוספות גם ביחס לתקופה שלפני שנת 94, לרבות ראיות הנוגעות לסוג הנגרייה שבה עבד המנוח בתקופה זו, ככל שיש בכך ללמד על סוג החומרים שבהם נעשה שימוש באותה תקופה בסוג זה של נגריה וכן על מידת השימוש בהם.

בנסיבות אלה, ישלם המשיב למערערת הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ וזאת, תוך 30 יום מן המועד שבו יומצא פסק דין זה למשיב.

לאור האמור, מבוקש לקבוע כי הוכחה תשתית עובדתית לקיומה של "מקרוטראומה" בעבודת התובעת כרופאת עיניים ולכן, מבוקש למנות מומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי בין מחלתה (תיסמונת אפיקונדיליטיס במרפק שמאל) לבין עבודתה.

מן הכלל אל הפרט: לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולתשתית הראייתית כפי שהונחה לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצליחה להרים את הנטל להוכחת תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה ואפרט.

אין זכר שם לטענות שבעבודתה כרופאת עיניים עיקר עבודתה משך שנים רבות בוצעה עם יד שמאל, טענה שנטענה ע"י התובעת בהליך זה. ואילו לפי הניירת הרפואית של התובעת מהמרפאה התעסוקתית (שצורפה גם היא כנספח לתצהירה) עולה בכלל שבעבודתה של התובעת היא השתמשה כל פעם בכף יד אחרת לכל עין במסגרת הבדיקות, וכמצוין שם ברקע העובדתי: "לכל עין משתמשת ביד אחרת". גם בהמלצת רופא המוסד (הנתבע) לדחות את תביעת התובעת מצוין: "...דומינאנטית ימנית, אך עובדת גם עם יד שמאל עקב כאבי צואר. בעבודתה משתמשת כל פעם בכף יד אחרת לכל עין". לא למותר לציין, כי מדובר בסתירות מהותיות שלא ניתן להיתעלם מהן.

לא הוכח על ידה כי יד שמאל שלה הייתה היד הדומינאנטית שלה לצרכי עבודתה; לא הוכחה תדירותן ותכיפותן של התנועות בהעדר ראיות אובייקטיביות לכך; ובכל מקרה עבודתה כרופאת עיניים הצריכה ממנה תנועות ידיים ואצבעות שונות ומגוונות וכן פעולות שונות ונוספות מעבר לבדיקת עיניים תוך פרקי זמן של הפסקה בין בדיקה לבדיקה.

...

בקופ"ח עבדתי 5 פעמים בשבוע, מיום ראשון עד יום שישי, פעמיים ביום במרפאה שלי שאני מקבלת מטופלי מכבי ו-3 פעמים בשבוע הייתי עובדת במרפאה של כללית, פעם אחת ברעננה ופעם אחת בכפ"ס. כל משמרת בערך 6-7 שעות כל יום,.

לכן, דין התביעה להידחות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

] ביום 11.6.2017 התובע נבדק על ידי ד"ר קירש, מומחית ברפואה תעסוקתית שקבעה שהתובע אינו כשיר לעבודתו כפחח וכי הוא מוגבל בעבודה פיזית קשה הכוללת התכופפויות חוזרות, נשיאת משאות כבדים, עליה וירידה במדריגות, כריעת ברכיים ועבודה בגובה [footnoteRef:18].

] דיון והכרעה הלכה פסוקה היא כי על מנת להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה יש להוכיח, תחילה, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברותם של אותם הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

נקדים ונאמר כי שוכנענו שהתובע הניח תשתית עובדתית לבחינת פגיעתו על פי תורת המקרוטראומה והמצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו במוסך לבין הליקויים בבירכיים מהם הוא סובל.

...

ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות: התובע יליד 1961.

לא נעלם מעינינו שהיה במוסך ליפט ובשנים האחרונות נרכש ליפט נוסף[footnoteRef:10] שהרים את הרכב לגובה שאפשר לבצע את העבודה בעמידה ואולם שוכנענו כי בתקופת העבודה של התובע, לא נעשה שימוש רב בליפט, בין כתוצאה מהעדפת שיטות עבודה שמרניות ובין כתוצאה מסוג העבודה[footnoteRef:11].

נקדים ונאמר כי שוכנענו שהתובע הניח תשתית עובדתית לבחינת פגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה והמצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו במוסך לבין הליקויים בברכיים מהם הוא סובל.

מקרוטראומה: מסגרת נורמאטיבית: על הטוען לפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה להוכיח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה בדרך זו, היינו שהוא ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונישנות זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02) ותנועות אלה פעלו על מקום מוגדר, ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מיצטבר לעובד (עב"ל (ארצי) 16882-09-16 מרגלית - המוסד לביטוח לאומי, 9.8.17; עב"ל (ארצי) 30418-10-18 אורן יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, 29.3.20).

בהקשר זה נפסקו בעב"ל (ארצי) 717/08 אודת פאנוס נאסר – המוסד לביטוח לאומי (10.12.09) (להלן – פרשת פאנוס) הדברים הבאים: "כאשר עובד תובע להכיר בליקוי בשמיעתו כפגיעה בעבודה, ואין בידו להוכיח את מפלס הרעש במקום עבודתו בתקופה הרלבנטית לתביעתו באופן אובייקטיבי, הן בשל העובדה שהמעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו למדוד את רמות הרעש במפעלו, והן כאשר לא מוטלת כלל חובה כזו על המעביד, וכאשר סביר להניח, מחומר הראיות שמונח בפני בית הדין כי אכן העובד נחשף לרעש במקום עבודתו - במקרה כזה, לדעתנו, יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה". מן הכלל אל הפרט: בעניינינו, התובע לא הצליח להוכיח כי מתקיימים לגביו תנאי הסף הדרושים בסעיף 84א(א) לחוק על מנת שניתן יהיה למנות מומחה רפואי בנסיבות העניין.

בדיקה אליה גם היתייחס הרופא התעסוקתי של התובע באישור רפואי מיום 4.12.17, שם ציין בקשר אליה – "...מתלונן על הרגשה של ירידה בשמיעה שנה". "לפי הבדיקת שמיעה מ- 05.07.2017 ירידה בשמיעה עצבי בשתי האוזניים בחומרה קל בינוני בתדרים הנמוכים ובחומרה בינוני בתדרים הגבוהים. קיימת החמרה בשמיעה". (מוצג ה' לתיק).

...

על רקע האמור, הוגשה התביעה שלפנינו בה מבקש התובע להכיר בכל הליקויים כמפורט כנובעים מתנאי עבודתו.

גם הטענה כי לפי תקנות הבטיחות, התובע עבד ברעש מזיק, ראויה להידחות.

בעב"ל (ארצי) 35969-11-20 אולג איידינוב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 9.1.22, מבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי גם אם המוסד טוען לאי התקיימות תנאי זה בשלב מאוחר של ההליך, גם אז, טענתו תתקבל בין היתר בשל עקרון החוקיות, וכפי שציין שם: "במקרה דנן לשונו המפורשת של סעיף 84א(א)(3) לחוק ביחס למצב בו חלפה שנה מאז תיעוד הליקוי לראשונה ברשומה הרפואית ברורה, והיא אינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת או בדיקות. במקרה דנן אין מחלוקת עובדתית כי בין התיעוד האמור לבין הגשת התביעה למוסד חלפה למעלה משנה, וגדר הספק הוא אם המוסד רשאי היה להעלות לראשונה את טענותיו המשפטיות ביחס למצב עובדתי זה בסיכומיו. לטעמי, מעיקרון החוקיות נובע כי המוסד אינו מנוע מלהעלות טענה לפיה דין התובענה להידחות משלא התקיים התנאי המקדמי הקבוע בסעיף האמור אף בשלב מתקדם של ההליך. אין לטעמי מקום על יסוד עיקרון המניעות להעניק למבוטח זכות סוציאלית ללא עיגון בדין, שכן עיקרון זה נסוג מפני עיקרון החוקיות. ... ". בצד האמור יצוין כי ניתן להכיר בפגיעה בשמיעתו של מבוטח שאיחר את המועד להגשת תביעתו על דרך ההחמרה, ואז יבחן הנתבע את ההחמרה בשמיעת המבוטח מהיום שבו תועדה הבדיקה הקודמת לבדיקה האחרונה בזמן (בר"ע (ארצי) 37835-08-20 רפאל בנירי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.9.20).

סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, משלא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה / מחלת מקצוע ומשגם לא התקיימו בתובע תנאי הסף הדרושים על מנת שיוכר ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה – דין התביעה להידחות.