מינוי מומחה חשבונאי מטעם בית המשפט בתיק סכסוך כספי

עוד ביקשה לקבל לידיה מסמכים על אודות סיכסוך שנחשף בתשובות התובעים לבקשות, בין התובע לגיסו של המומחה רגב, מר אהרון שדה (להלן: "שדה"), קשר עליו מבוססת אף הבקשה השניה (להלן: "הבקשה הנוספת" ו - "מיסמכי סויסה שדה").

בית המשפט העליון קבע עוד כי אין לבוא בטענות לתובעים אשר נימנעו מלשים את כספם על קרן הצבי, כאשר הם אינם יודעים אם מיכסת המים תגדל כך שתספיק לנטיעות בעתיד.

בשים לב לאמור, הורתי בתאריך 14.10.2020 על מינוי שמאי מטעם בית המשפט, אשר יכריע בין חוות הדעת מטעם הצדדים, תוך שקבעתי כי בנסיבות שנוצרו, כדי לקיים את מצוותו של בית המשפט העליון ולהעריך נכונה את גובה הנזק שניגרם (אם נגרם) לתובעים, על בית משפט זה להכריע בין שתי חוות הדעת הקוטביות שהוגשו על ידי הצדדים [23 מש"ח מטעם התובעים, והנתבעת ששללה כל נזק] וכאשר חלק מהנחות היסוד של מומחה הנתבעת נדחו על ידי בית המשפט העליון (שאחרת לא היה מוחזר התיק להערכת הנזק), אין מנוס ממינוי מומחה מטעם בית משפט.

בשים לב לאמור מבקשת הנתבעת לפסול את המומחה, ובנוסף מבקשת כי ימונה גם רואה חשבון מטעם בית המשפט אשר ייבחן את חוות דעתו של השמאי רגב; כן מבקשת הנתבעת כי יותר לה להגיש חוות דעת חשבונאית מטעמה.

...

אינני מקבל את טענות הנתבעת כי לא יכולה הייתה לדעת קודם על הקשר האמור, ודאי בשים לב לכך שהשמאי מטעמה נכח בביקור במקרקעין עם השמאי רגב, עוד בחודש מאי 2021, ורק לאחר שהתקבלה חוות דעת, הוגשה בקשתה האמורה.

בעניין לובצקי הנזכר לעיל, אשר ההחלטה בו ניתנה לאחרונה (11.11.2021) דחה כבוד השופט גרוסקופף, בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לפסילת מומחה מטעם בית המשפט, תוך שכתב את הדברים הבאים, אשר כאילו נכתבו לענייננו: " ... בענייננו המבקש ידע על ההיכרות הקודמת בין  שפירא למומחה עוד בטרם הוגשה חוות הדעת, אך בחר להלין על כך רק לאחר שקיבל לידיו את חוות הדעת, אשר תוצאותיה אינן לשביעות רצונו. בנסיבות אלה הנטייה היא שלא להיענות לבקשה לפסילת מומחה מטעם בית משפט אף מטעמים טובים מאלה שהעלה המבקש (השוו: רע"א 6234/09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (17.11.2009); רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין [פורסם בנבו] (3.7.2006)). ובהיבט החוזי: אף אם נניח, לצורך הדיון, כי המבקש הוטעה כטענתו על ידי דור.קי עת הסכים למינוי המומחה, הרי שאיחר את המועד להעלות טענה זו (והשוו **** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב' 532-530 (2020))." [ההדגשות שלי – נ.ע.]   בשים לב לכל המפורט לעיל, סבורני כי אין די בבקשה כדי להוביל למסקנה אותה מבקשת הנתבעת להסיק.

אפילו ניתן היה לומר כי עסקינן בזיקה עליה נדרש היה המומחה לדווח, סבורני כי בתחום הצר בו כמעט ואין בנמצא שמאי חקלאי אשר אין לו היכרות כזו או אחרת עם העוסקים בתחום - ולראיה, מספר המומחים אשר סרבו לקחת על עצמם את המינוי בתיק זה – יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת לפסול כל מומחה, אך בשל קשר אשר סבורני כי במכלול הנסיבות אין בו לעורר חשש למשוא לפנים.

ביחס לטענה לשהוי נקבע כך: "אינני סבור כי לפנינו שהוי חריג המצדיק נקיטה בצעד מרחיק לכת כדחיית התביעה על הסף". עם זאת, התקבלה הבקשה להעברת התביעה לסדר דין רגיל וזאת מהטעם שנחזה כי מדובר בסכסוך מורכב מבחינה עובדתית אשר אינו מתאים לבירור בהליך של המרצת פתיחה.

בהחלטה מיום 21.3.19, לנוכח היתנגדות הנתבעים, לא מצאתי להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט והתיק נקבע להוכחות.

התובע הצהיר בסעיף 18 לתצהירו שבפניי, כי במסגרת אותו הליך, הודיע בית המשפט לצדדים כי - "גם אם לא יסכימו למינוי כאמור, קרוב לוודאי שכך יורה. הצעה נוספת אשר בית המשפט הנכבד הציע לצדדים, הייתה מחיקת תביעות הדדית. לא התנגדתי למחיקה הדדית של התביעות, מתוך הבנה כי התביעות הכספיות שהוגשו, אינן ההליך המתאים לבחינת מערכת הזכויות והחובות בין הצדדים. אלא שהמשיבים היתנגדו במהלך הדיון גם להצעה זאת של בית המשפט" (ר' סעיף 18 לתצהירו).

בהחלטת בית המשפט באותו הליך, מיום 13.1.16 (ר' נספח 6 לתצהיר התובע וכן נ/2), נקבע כך: "בית המשפט מציע לצדדים למחוק את צד ג' ללא צו להוצאות, להסכים למינוי מומחה חשבונאי אשר יערוך היתחשבנות בין הצדדים ולהגדיר את הקף סמכותו. ניתנת שהות לצדדים להגיע לידי הסכמה לענין זה תוך 7 ימים.

...

משלא מצאתי להורות על מינוי רואה חשבון לשם בחינת מערכת הזכויות והחובות בין הצדדים ומשלא נסתרה חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, לא ניתן להיעתר לסעד שהתבקש בדבר חיוב מי מהצדדים לשלם לרעהו, בהתאם לממצאי רואה החשבון ולאור כל האמור - תביעת התובע נדחית בזאת.

בנסיבות בהן נדחית התביעה הראשית, מתייתר הצורך לדון בטענות הנתבעים בגדר ההודעה לצד שלישי שהגישו כנגד הצד השלישי.

לנוכח האמור אני מורה על מחיקת ההודעה לצד השלישי.

במסגרת הסכם הגישור הסכימו בעלי המניות על מינויו של רו"ח אורי כהן כמומחה חשבונאי מוסכם ומכריע לשם קביעת שווי החברות המשותפות (להלן: המומחה המכריע).

נטען, כי בחודש יולי 2019 נודע למשיבים כי המומחה המכריע שיתף פעולה עם ב"כ המבקש בייצוג לקוח עסקי אחר והצטרף כמומחה מטעמו של אותו לקוח עסקי.

ביום 18.3.2021 ניתן פסק הדין בעירעור בו נקבע כי יש להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיבחן את הראייה הנוספת שהמשיבים ביקשו להביא בכל הנוגע לטענה לניגוד עניינים ולפסלות חוות הדעת של המומחה המכריע.

הפעם, קיבל בית המשפט קמא את טענות המשיבים ופסק כי יש לבטל את הערכת השווי של המומחה המכריע, ולמנות מומחה חדש שיעריך את שווי החברות המשותפות.

מאידך, סבור המבקש כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יסב כל נזק למשיבים, בין היתר, בשים לב לכך שעסקינן בסכסוך שתחילתו בשנת 2016, ובהיתחשב בכך שהמשיבים כבר קיבלו לידיהם את מלוא מניות וזכויות המבקש בחברות ועד כה לא שילמו את תמורתן המלאה.

בתגובתו, טען המבקש כי לא נפל כל פסול בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט זה, הואיל ובקשת עיכוב הבצוע שהוגשה לבית המשפט קמא נמחקה ולא נדונה לגופה; כי הטענה להשבת 8 מיליון ש"ח משוללת בסיס הואיל ובית המשפט קמא לא הורה בפסק הדין הנוסף על השבת כספים; וכי המשיבים הסתירו מבית המשפט קזוז שלא כדין שביצעו מהתשלום למבקש בסך של כ-7 מיליון ש"ח. אלא, שבכך לא תם סבב התגובות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, ובהתייחסויות שהגישו הצדדים לאחר מכן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.

העקרונות המנחים בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע הם סיכויי הערעור להתקבל מזה ומאזן הנוחות מזה, כאשר בין שני השיקולים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות". בענייננו, סבורני כי יש בשיקולי מאזן הנוחות כדי להכריע את הכף לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין מתקבלת במובן זה שהצדדים לא יחלו באיתור מומחה מכריע אחר בהתאם לסעיף 57.

לטענתו הבעל הודיע לו שבנק *** מסרב להעמיד הלוואה לחברה מחמת סיכסוך בין התובע לבנק ועל מנת שיתאפשר לקבל את הלווי הבנקאי לפרויקט של החברה, על התובע להעביר את מניותיו לנתבעת.

ביום 29.10.2020 ניתנה החלטה בבקשה להוצאת חוות דעת מטעם התובע שצורפה לתצהיר עדותו הראשית וכן למחיקת סעיפים בתצהירו של התובע, בהחלטה נקבע שחוות הדעת שצורפה תוצא מהתיק עוד נקבע ש "יש למחוק סעיפים 21-22 לתצהיר עדותו הראשית של המשיב וכן על הוצאת הנספחים שצורפו מכוחם (כ"א-כ"ד, כ"ה1-כ"ה4, כ"ו1-כ"ו2)." ביום 25.1.2021 נדחתה בקשת התובע למינוי מומחה חשבונאי לצורך בחינת העברות כספיות בין חברה 2 לבין חברת א' החל ממועד העברת המניות של החברה ונקבע: בשלב זה אין מקום למינוי מומחה, לאחר שיישמעו הצדדים והעדים וייחקרו והמסכת העובדתית לה טוען המבקש תיפרס בפני בית המשפט יתברר הצורך במינוי מומחה ואזי אשקול את הנושא מחדש ככל והבקשה תחודש.

...

לאור האמור לעיל, הטענה בעניין ביטול המתנה נדחית.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת את הסכום ששילמה למומחית מטעם בית המשפט בתוך 14 יום כנגד קבלה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה עד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 60438-07-22 טוב גל בניה ויזום בע"מ נ' ליבוביץ יזמות ובצוע בע"מ תיק חצוני: התובעת: טוב גל בע"מ חברות 513769158 הנתבעת: ליבוביץ יזמות ובצוע בע"מ פסק דין

התובעת הגישה בהליך כאן כתב תביעה בו ביקשה לחייב הנתבעת לשלם לה סכום כספי והסבירה כי בין מר טובי פרץ (להלן: "טובי") ובין מנהל הנתבעת מר עדי ליבוביץ (להלן: "עדי") היתקיימה מערכת יחסים חברית עליה התבססה ונבנתה במקביל מערכת יחסים עסקית מתוך אמון שרכשה התובעת בנתבעת ומנהלה, אשר כללה גם שותפות בכל הקשור לחברות כוח אדם.

בשלב זה ביהמ"ש הודיע לצדדים על כוונתו למנות מומחה לחשבונאות שערוך ההיתחשבנות בין השותפים והנתבעת עמדה בתשובתה על כך שלא ניתן להפריד בין ההיתחשבנות כאן ובין ההיתחשבנות שטובי מבקש מבית המשפט המחוזי לערוך בהליך המקביל.

ראו סעיף 146 לכתב התשובה לכתב ההגנה בהליך המקביל (כתב התשובה צורף כנספח לכתב ההגנה כאן), בו טובי מזכיר במפורש את המיזם הסולארי ומלין על היתנהלות עדי ביחס למיזם זה וטוען בסעיף 148 לכתב התשובה בליך המקביל "משכך גם מטעם זה, מתבקש סעד של פירוק השותפות, והפרדה מלאה של הצדדים לשותפות, תוך ביצוע היתחשבנות מלאה ואמתית, על יסוד נתוני אמת כלכליים אמיתיים". כמו כן, ראו תצהיר משלים שהגיש טובי בהליך המקביל במסגרת ההליכים המקדמיים בהליך המקביל (התצהיר צורף כנספח לכתב ההגנה כאן).

"הכלל נועד לתמרץ בעלי דין להביא בפני בית המשפט סכסוכים שיש להם עם זולתם בשלמותם ולמצות את מלוא זכויותיהם המשפטיות ואת כל הסעדים הנובעים מעילת התביעה שבגינה הם תובעים במסגרת תובענה אחת. הוא מונע מבעל דין לחזור ולהתדיין עם יריבו בנוגע לעילת תביעה שנדונה בבית משפט מוסמך, וניתן בה פסק דין, וזאת בין שהוא זכה בתביעתו ובין שהפסיד בה" (יששכר רוזן- צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי, מורה נבוכים (מהדורה שנייה, התשפ"ג- 2023) 741, להלן: "רוזן- צבי").

...

לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש מסלק התביעה על הסף.

בשים לב לשלב המוקדם בו סולקה התביעה, והוצאות שביהמ"ש פסק נגד התובעת עקב תיקון כתב התביעה, התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט ב"כ בסך של 10,000 ₪ בלבד.