מינוי כונס נכסים זמני למניעת הברחת נכסים

בין מקרים אלו (אשר אינם מהוים רשימה סגורה כאמור) ניתן למצוא, למשל, מצבים בהם מונה כונס-נכסים לצורך השלמת בנייה (ע"א 205/83 חובני ואח' נ' דיקלה חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח', פ"ד מא(3) 96 (1987)); ניהול חברה (ע"א 1694,1753,1992/92 חברת אול שירותים נ' מושיץ ואח', פ"ד מט(2) 397 (1995)); מניעת הברחת נכסים (רע"א 8713/12 דליות ואח' נ' זילברברג ואח' (19.12.2012); רע"א 6408/93 בוזגלו נ' בוזגלו, פ"ד מח(1) 702 (1994)); היתעלמות בעל-דין מהוראות בית-המשפט ואי-כיבוד צוים זמניים (רע"א 1608/13 קרויז נ' אמיתי ואח' [פורסם בנבו] (8.4.2013) (להלן: "עניין קרויז"); מימוש סעד זמני אחר שניתן קודם לכן (רע"א 7396/16 גרין נט מחזור וטפול בפסולת בע"מ נ' עריית ירושלים [פורסם בנבו] (22.11.2016)); ועוד.

בהקשר זה נקבע בעיניין רוט כי רצוי לפעול במידתיות ולנקוט תחילה בסעדים זמניים מידתיים יותר, כגון הטלת עיקול זמני או פעולה במסגרת הליכי הוצאה-לפועל, טרם מינויו של כונס-נכסים (עמ' 114); אך השוו לעניין קרויז, שם נקבע כי לבית-המשפט נתונה הסמכות להורות על מינוי כונס-נכסים זמני אף בטרם ישקול בית-המשפט מתן סעד זמני מידתי יותר, וזאת אם שוכנע כי אין די בסעדים זמניים אחרים.

...

אני מקבלת את הבקשה של כונסי הנכסים לביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת ה"ה ערוסי, ומורה על ביטולה.

אני סבורה כי יש לילך בדרך הפוכה והיא שעל ה"ה ערוסי להחליט אם הם מבקשים להותיר את הסכם המכר, הרי יודיעו בתוך 20 יום כי הם מבקשים להותירו ולכבדו וישלמו את מלוא התמורה הנקובה בו בהתאם למתווה שיוסכם (ובאם לא יוסכם ייקבע על ידי).

אני קובעת תז"פ לעוד 30 יום, ככל ותוגש הודעת ה"ה ערוסי לעניין הסכמתם לתשלום מלוא מכר הדירה הרי יוותר ההסכם על כנו, ככל ולא תימחק הערת האזהרה ללא צורך בהחלטה נוספת.

בין מקרים אלו (אשר אינם מהוים רשימה סגורה כאמור) ניתן למצוא, למשל, מצבים בהם מונה כונס-נכסים לצורך השלמת בנייה (ע"א 205/83 חובני ואח' נ' דיקלה חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח', פ"ד מא(3) 96 (1987)); ניהול חברה (ע"א 1694,1753,1992/92 חברת אול שירותים נ' מושיץ ואח', פ"ד מט(2) 397 (1995)); מניעת הברחת נכסים (רע"א 8713/12 דליות ואח' נ' זילברברג ואח' (19.12.2012); רע"א 6408/93 בוזגלו נ' בוזגלו, פ"ד מח(1) 702 (1994)); היתעלמות בעל-דין מהוראות בית-המשפט ואי-כיבוד צוים זמניים (רע"א 1608/13 קרויז נ' אמיתי ואח' (8.4.2013) (להלן: "עניין קרויז"); מימוש סעד זמני אחר שניתן קודם לכן (רע"א 7396/16 גרין נט מחזור וטפול בפסולת בע"מ נ' עריית ירושלים (22.11.2016)); ועוד.

בנסיבות שתוארו בבקשת שניידר וכן לאור הנסיבות שהתבררו בדיונים שהתקיימו ביום 18.11.18 וביום 22.11.18, נראה כי אי סי יו איננה בעלת אמצעים לטפל בבעיות הנוגעות לנכס, מבחינת הוצאות האחזקה, התשלומים לרשויות וגיוס שוכרים נוספים, ועל כן יש הצדקה לבקשת שניידר למינוי כונס נכסים זמני בעל סמכויות שתוארו ברישת הבקשה, ללא מתן סמכות למימוש הנכס בשלב זה. העובדה כי הנאמן מנהל תובענה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מתוך מטרה לקבל סעד הצהרתי בדבר הזכויות בנכס של נושים בלתי מובטחים, אינה יכולה למנוע את זכותם של שניידר לאכיפת השיעבוד הספציפי על זכויות אי סי יו בנכס ואת מינוי כונס הנכסים הזמני מטעמם.

...

עוד אציין כי מסקנה זו מתחזקת מן העובדה כי להבנתי הנאמן צורף כצד להליכי אכיפת השעבודים על-ידי המותבים השונים בבית-המשפט המחוזי בירושלים ויוכל להגיש שם את התנגדויותיו, כך שקולו של הנאמן יישמע בהקשרים אלה, אף אם לא ככונס-נכסים.

לסיכום: מכלל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה למינוי כונס-נכסים להידחות.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, שתי הבקשות - הבקשה לעיכוב הליכים והבקשה למינוי כונס-נכסים - נדחות.

לאור האמור לעיל ולצורך מניעת הברחת נכסים, מבקשות התובעות למנות את החוקר, רו"ח חיים קמיל, ככונס נכסים זמני על כל הון המניות המונפק והמוצע של אמיקה בע"מ, המוחזקות ע"י רונית רביבו ואורי לוי עד למתן פס"ד בתביעה העיקרית של התובעות.

...

אשר על כן ולסיכום אני נעתרת לבקשה.

אני ממנה את רו"ח חיים קמיל מרחוב מנחם בגין 7, ר"ג ככונס נכסים זמני על כל הון המניות המונפק והמוצע של אמיקה בע"מ המוחזקת ע"י צדדים שלישיים 2 ו-3 (רונית רביבו ואורי לוי), עד למתן פס"ד בתביעה העיקרית של התובעת במסגרת ת.א. 2369/99.

אינני נעתרת לסעיף א.4 לבקשה.

על פי תקנה 374(ב), הייחודית לסעד של עיקול זמני, נקבע כי על מבקש העיקול להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שקיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, וזאת על רקע הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של מבקש העיקול עד למועד מתן פסק הדין ומניעת הברחת נכסים אפשרית, ככל שקיימת אינדיקציה לכך (רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC (4/1/07); רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5/12/07)).

תקנה 387ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מתייחסת לקריטריונים לכינוס נכסים זמני, וקובעת-"בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן — כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין". בענייננו, עילת התביעה הנטענת מתבססת על שלושת ההסכמים שאוזכרו קודם לכן, וכן על דיווחי ההוצאות שהתבקשו והתקבלו מאת הנתבעים.

...

העיון במסמכים החשבונאיים שצורפו לבקשות אינו מאפשר קביעת מסקנה חד משמעית בדבר הברחת הנכסים הנטענת, אך תדפיס רשם החברות אכן מעיד על כך שנירשם שיעבוד על מניות החברה, כנטען.

טענות התובע בדבר אי השבת ההלוואה והברחת כספים מגובות במסמכים חשבונאיים שקשה להפיק מהם מסקנה ברורה בשלב זה, וטענותיו בדבר נטישת המסעדה ללא תשלום משכורות לעובדים מגובה בכתבה מאתר אינטרנט, שאינה יכולה להוות ראייה לכאורית לצורך הטלת סעדים זמניים.

הבקשות נדחות.

לחלופין, אם יש להמתין את 60 הימים, הרי שיש להותיר את כנוס הנכסים הזמני על כנו, למניעת הברחת נכסים או העדפת נושים.

מפסקאות א3 ו-א5 לבקשה למינוי כונס נכסים זמני, על פיהן מבקשת הרקולס לאפשר לה להפעיל את החברה כעסק חי או להפסיק את פעילותה וכן למכור את נכסי החברה, כולם או חלקם, עולה כי היחסים המבוקשים אינם יחסים דו צדדים, אלא מטרת הבקשה הנה ייזום הליך קולקטיבי.

...

ש.נניח שבסופו של דבר לשיטתך לא תמצא משקיע עד יוני מאיפה יפרע החוב של הרקולס אז. ת.כפי שאמרתי או משקיע או קונה או הגדלת ההכנסות מעל התוכנית השמרנית.

מן המקובץ, באתי למסקנה כי ללא גיוס משקיעים נוספים לא תוכל החברה להמשיך ולהתקיים, אולם נחה דעתי כי ישנו סיכוי העולה על הסביר כי החברה תוכל לגייס משקיעים נוספים ותוכל להמשיך ולהתקיים, ולבסוף לפרוע את קרן החוב להרקולס.

לא זו אף זו, בפרשת תשתית ציוד ובינוי השאירה כב' השופטת ד' ברלינר את שאלת היחס לכלל הרישומים על פי חוק, כך: "במאמר מוסגר ועוד לפני ההנמקה למסקנה דלעיל אני רואה להעיר כי אפשר וכלל זה ראוי לו שיחול גם על סוגים נוספים של שעבודים על נכסי חברה החייבים ברשום על פי החוק. ההיגיון והשכל הישר מכתיבים לכאורה את הדרישה כי כל שעבוד על נכס, שמטרתו למנוע יצירת שעבודים סותרים על אותו נכס, יקנה תוקף כלפי צדדים שלישיים רק מעת שמצא דרכו אל מרשם צבורי המאפשר לצדדים שלישיים דרך מהירה, יעילה וזולה ללמוד אודותיו בפועל (להבדיל מן היכולת ללמודות אודות קיומו בכוח בלבד).