מינוי בורר במחלוקת כספית בין חברת קיבוץ לקיבוץ

כדברי כבוד השופט  י' דנציגר ברע"א 7789/09 משמרת מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נגד מושבי השרון ועמק חפר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 26.1.2010): "המקרים בהם בית המשפט יזקק לעילה לפיה יש להורות על ביטול פסק בורר מאחר ותוכנו של הפסק נוגד את תקנת הציבור הנם נדירים וזאת בשל עמימותה של עילה זו [ראו: רע"א 6724/95 הוכמן נ' י.פ. יבואנים ומפיצים ציוד 1988 בע"מ (בפרוק) (לא פורסם, 2.9.1996)]. פגיעה בתקנת הציבור כעילה לביטול פסק בורר, על פי סעיף 24(9) לחוק הבוררות 'משמעה פגיעה מהותית בענין הקשור בתפיסת עולם, והשקפות צדק, מוסר, ומצפון צבורי של החברה בהשלכתה על פסיקת הבורר' (ראו והשוו: רע"א 7773/06 גולדסיל בע"מ נ' אליר חברה לבניין בע"מ ([פורסם בנבו], 13.1.2010) בפיסקה 11)." ההכרעות שבפסק הבוררות עניינן מחלוקות כספיות בין בעלי הדין, כמתקשרים בחוזה, ואין בהן דבר הסותר תפיסות עולם או השקפות חיים המיוחדות למסגרת החברתית או הלאומית שלנו.

אולם "סעיף 24(5) מדבר בבורר שלא הכריע בעיניין שנימסר להכרעתו. הוראה זו מכוונת למחלוקת שבה היה על הבורר להכריע ולא עשה כן ולא לטענות שמעלים בעלי הדין. אין הבורר חייב להזקק לכל טענה מהטענות המובאות לפניו" (ראה ה"פ (מחוזי ת"א) 173/91 מדינת ישראל נגד קבוץ עין-גב, פ"מ התשנ"ד (2) 424 (1993)) זאת ועוד, כאשר הבורר לא הכריע בעניינים שנמסרו להכרעתו ונקבע כי מתקיימת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(5) לחוק , השבתו של פסק הבוררות לבורר לשם הכרעה בעניינים אלו מהוה סעד מידתי והולם יותר מאשר ביטול פסק הבוררות כולו.

הואיל והצדדים חלוקים ביניהם בשאלת מילוי התחייבויותיהם על פי ההסכם ויש להם תביעות וטענות האחד כלפי השני; והואיל והצדדים הגיעו לידי הסכמה למסור את ההכרעה בחילוקי הדיעות שביניהם בקשר עם ההסכם להכרעתו של בורר דן יחיד ומוסכם שימונה על ידם כמפורט בהסכם זה, על מנת שידון ויכריע באופן סופי בחילוקי הדיעות ביניהם; .

...

נכון הוא שכדי למלא את חובת ההנמקה, אין די באמירה כגון: "לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי התביעה מוצדקת ." עם זאת אין לקבוע מבחן נוקשה שלפיו על הבורר לנמק את פסק דינו כשופט המנמק את פסק דינו .

ושוב אחזור ואדגיש, אין הערכאה כאן ערכאת ערעור על החלטות הבורר, הערכאה הדנה בביטול פסק בורר בעילת היעדר נימוק תפקידה מתמצה בבדיקה האם אכן ניתן נימוק להחלטת הבורר ובעניינו הנימוקים שניתנו מלמדים על סוף דעתו של הבורר, איזונים שערך והשיקולים שהביאם בחשבון, הבורר הסביר, הפנה להערכות, לנספחים ולסעיפים אחרים בפסק דינו ובכלל, ניתן להבין על מה הוא מתבסס בהכרעתו ואינני מקבל את טענת המבקשת בדבר היעדר נימוק ומתן החלטה בעניין הלוחות שלא סופקו, יש מאין.

משלא הוכח שהתקיימה עילה מעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות לביטול או התערבות בפסק הבורר הרי הבקשה כאן נדחית.

אשר לסכסוך הכספי (הכנסות מעבודה) טוען הקבוץ, כי הפנייה למינוי בורר נעשתה בטרם מוצו ההליכים בקבוץ וכי מדובר בבקשה ובסעדים תיאורטיים ומוקדמים ולפיכך יש להורות על דחיית הבקשה.

הוראות סעיף 113א לתקנון קובעות מנגנון ליישוב סכסוכים כדלקמן: "כל סיכסוך שבין הקבוץ ובין חבר הקבוץ או בין הקבוץ לבין חבר לשעבר של הקבוץ, הנובע מחברותו בקבוץ או הקשור בכך, אשר לא יושב לפי סעיף 111 לתקנון, יבורר בהליך גישור ופישור. לא צלח הליך הגישור, ימסר הסיכסוך להכרעת בורר שזהותו תיקבע בהסכמה בין הצדדים. לא הושגה הסכמה כזו, ימסר הסיכסוך למוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית. דין הוראה זו כדין הסכם בוררות שנחתם כחוק על ידי הקבוץ ועל ידי החבר או החבר לשעבר של הקבוץ. הוראות תקנון זה תחייבנה בכל גישור, פישור, בירור או בוררות כאמור". ההסכם מיום 27.10.21 הסכימו הצדדים על מנגנון ליישוב סכסוכים כדלקמן: "סוכם כי סוגיית יישוב המחלוקת בין אלי פרץ לקבוץ גבע תתבצע בדרך הבאה: שלב ראשון גישור, שלב שני בוררות. מוסכם כי ההחלטה על המגשר וההחלטה על הבורר (במידה והגישור לא יצלח) ייעשו לפני תחילת הגישור". נוסח ההסכם ותוכנו עולים בקנה אחד עם הוראות סעיף 113א' לתקנון.

...

בנסיבות אלה יש לדחות את הבקשה למינוי בורר בידי בית המשפט.

סוף דבר הבקשה למינוי בורר נדחית.

התובע ישלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט, בסכום כולל של 10,000 ₪.

רקע עובדתי בין המבקשת, גב' מירי סלע, חברת קבוץ גבע, ובין המשיב, קבוץ גבע- אגודה שיתופית המסווגת ומתנהלת כקיבוץ שיתופי (להלן: "הקבוץ") התגלעה מחלוקת כספית שעניינה המנעות המבקשת מלדווח על הכנסותיה ואי העברת משכורתה החודשית לקופת הקבוץ כמתחייב מהוראות תקנון הקבוץ, כשלטענת המבקשת עומדת לה זכות קזוז כנגד הקבוץ.

חרף זאת, בעיניינה של המבקשת היתנער הקבוץ מחובתו בהתאם לסעיף 113 לתקנון, ונמנע מלקיים הליך גישור/ בוררות עם המבקשת, ומכאן הבקשה דכאן.המבקשת המשיכה וטענה, כי הקבוץ מעניק פרשנות שגויה להוראות התקנון, כך שלשיטתו הפנייה להליך בוררות בהתאם לסעיף 113 לתקנון מותנית בהוצאת המבקשת מחברות הקבוץ, דבר שאינו הולם את הדין והשכל הישר ואף פוגע בזכותה לגישה לערכאות.

יוצא איפוא, כי בטרם פנייה לבית המשפט בבקשה למנות בורר בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הבוררות, וכל עוד לא הוסכם אחרת בין הצדדים, על אחד ממוסדות הקבוץ לקבל החלטה בעיניינו של החבר, החבר רשאי לערער על ההחלטה בפני האספה הכללית או לקיים דיון חוזר בפניה, ואם הדבר לא צלח רק אז עוברים להליך של בוררות/ גישור בהתאם לסעיף 113 לתקנון.

...

הקיבוץ טען מנגד כי דין הבקשה להידחות, וזאת מאחר שהמבקשת נמנעה מלמצות הליכים במסגרת הקיבוץ טרם פנייה להליך בוררות בהתאם להוראות התקנון.

התנהגות המבקשת מלמדת אפוא כי היא לא מיצתה את ההליך בפני הקיבוץ ביודעין, הפרה את הוראות התקנון, ועל כן אין להיעתר לבקשה דנא.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט, בסכום כולל של 10,000 ₪.

בתמצית, בין המבקש, חבר קבוץ עינת (להלן: הקבוץ), לבין הקבוץ נתגלעו מחלוקות בעניינים כספיים שונים בקשר לזכויות הנטענות של המבקש כחבר קבוץ ולסכומים שהקיבוץ טען כי המבקש חב לו. ביום 13.7.2015 חתמו הצדדים על הסכם בוררות על פיו חילוקי הדיעות שביניהם יועברו לבוררות לפני שלושה בוררים שמונו בהסכמתם על ידי המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית (להלן: המוסד לבוררות).

הלכה היא כי רשות ערעור בעינייני בוררות תנתן במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים בהם נידרשת התערבותו של בית משפט זה משקולי צדק או לשם מניעת עוות דין (ראו למשל לאחרונה: רע"א 8930/22 אחים פתחי חברה לבניה בע"מ נ' מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ, פסקה 8 (24.4.2023); רע"א 1408/23 א.ד.א תמיר יזמות ובניה בע"מ נ' שתית בע"מ, פסקה 6 (9.5.2023)).

...

הקיבוץ טען מנגד כי דין הבקשה להידחות, והגיש בקשה מטעמו לביטול "חלקים" מפסק הבוררות בטענה כי הבוררת פסקה לטובת המבקש רכיבים אשר כלל לא נתבעו על ידו ומבלי שביססה הכרעות אלה על ראיה כלשהי.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

המערער אף היה ער לכך שהכרעת הבורר תתייחס לכלל הנכסים והמחלוקות הכספיות שבין הצדדים בתקופת השותפות (לאור לשון הסכם הבוררות) וכן היה ער לאותה הכרות מוקדמת ונטענת בין המשיב לבין הבורר (וזאת מבלי לגרוע מקביעות בית המשפט קמא לפיהן למערער הייתה הכרות שטחית ומוקדמת עם שני הצדדים).

בכל הנוגע לעדותה של הגב' חסקי בפני הבורר בנוגע למקור כספי רכישת הדירה ברחוב קבוץ גלויות, העידו הן הבורר והן הגב' חסקי בפני בית המשפט קמא (כך פרוטוקול עדותו של הבורר מיום 17.10.2021 עמ' 18 שור' 1-11 ועדותה של הגב' חסקי, מיום 31.10.21 בעמ' 148 שור' 4-25).

הרבה למעלה מן הצורך נציין, כי לא ניתן למצוא בהפניית המערער לה"פ (ת"א) 3988-08-18 אילון חברה לביטוח נ' א.א. שי אחזקות וייעוץ (2010) בע"מ (2019) את שמבקש הוא ללמוד מאותו פסק דין, שכן, באותו ענין נפסל מינויו של הבורר ממגוון טעמים ולא דוקא בשל תחילת ההליך כהליך גישור (באותו ענין היה המגשר גם מנסח ההסכם וגם יועצו המשפטי של אחד הצדדים).

...

איננו מקבלים את טענות המערער.

ראשית, מלשון המסמך עולה בבירור כי מדובר במסמך שנועד לכונן הליך בוררות לפני מר מזעקי: "הנני להצהיר בזאת, כי אני מקבל עלי כל החלטה של מזעקי עמנואל, בנושא בוררות זו ולא יהיו לי כל טענות בדבר החלטות אשר יתקבלו בכל הנושאים דלעיל". היינו, מדובר במסמך שברור מתכנו כי מהווה הוא הסכמה להליך בוררות בפני מר מזעקי ואין בעובדה שכותרתו היא "ייפוי כוח בלתי חוזר לביצוע בוררות" בכדי לגרוע מתכנו ונפקותו.

" התייחסות לטענותיו הנוספות של המערער מצאנו טעם בדברי המשיב, לפיהם, לאור התנהלות המערער, שבחר במודע שלא לקחת חלק בהליך הבוררות, הוא מושתק כיום מהעלאת טענות הנוגעות הן לעצם הסכמתו להליך והן לאופן ניהולו של הליך הבוררות.

לאחר שמיעת עדותם, קבע, כי התיקון היה זניח ולא שיקף שינוי מהותי, ומשכך, לא מצאנו להתערב בקביעה עובדתית זו. יתרה מזו, בדיון בפנינו טען בא כוחו של המערער כי כלל פרוטוקולי הבוררות הועברו לידי המערער כשנתיים לאחר עריכתם, היינו, בשנת 2014.

לטעמנו, לאור כל המתואר לעיל, ובעיקר, נוכח העובדה, כי הן הבורר והן הגב' חסקי הבהירו כי התיקון שבוצע משקף את הדברים שנאמרו בפני הבורר, ברי כי לא נגרם למערער עיוות דין כתוצאה מהתיקון האמור ואף בכך יש בכדי לדחות את טענתו.

יתרה מכך, בשונה מעמדת המערער, הכירה הפסיקה בכך שבהליך בוררות רשאים הצדדים להסכים כי מי שהחל כמגשר יוכל אף להפוך לבורר (ראו רעא 4416/09 גבאי אדריכלות ובנין ערים בע"מ נ' א.רובין אדריכלים בע"מ (פורסם 3.9.09)): "לכך יש להוסיף, כי הצדדים מלכתחילה הסכימו, במסגרת הסכם הגישור, כי אם הליך הגישור לא יצלח, אותו אדם שכיהן כמגשר יתפקד כבורר בהליך. משכך, ברור שההתנהלות בהליך הגישור תהיה ידועה לו וכל מסמכי הגישור יהיו חשופים בפניו. כלומר, הסכמת הצדדים מראש העידה על כך שאין מניעה מבחינתם שהבורר יהיה מודע לכל מה שקרה במסגרת הליך הגישור, במידה וזה האחרון לא יצלח. אמנם, בענייננו, מי שכיהן כמגשר בחר בעצמו שלא להמשיך לכהן כבורר, אולם סבורני כי הרציונאל ממשיך לחול גם על הבורר החליף." משלא מצאנו לקבל את כלל טענות המערער – דין הערעור להידחות.