מינוי אפוטרופוס לאדם שיישלל ממנו האפוטרופסות מעמותה חיצונית

בית משפט השלום ברחובות ת"א 71602-11-17 תיק חצוני: בפני כבוד השופטת שרון צנציפר הלפמן תובעים פלונית באמצעות עו"ד אדיר שויגמן נתבעים 1.מטב עמותה לשרותי טפול ורווחה (ע"ר) 2.הראל חברה לביטוח בע"מ באמצעות עו"ד מיכל סירקוביץ פסק דין

עלה חשד לארוע מוחי חדש, אך זה נשלל על ידי הנוירולוג.

התובעת שוחררה כשהיא עדיין מבולבלת, אינה שולטת על סוגר השתן, מסוגלת להלך עם הליכון בהשגחה והומלץ על מינוי אפוטרופוס.

עוד הובהר למשתתפים, כך נטען, כי אסור לשוהים במרכז לצאת ממנו ללא השגחה, ואולם, עוזר צלם המגנטים לא ציית להנחיות הנתבעת ואפשר לתובעת לצאת מהמרכז.

...

האחריות התובעת טענה כי אינה יודעת ואינה יכולה לדעת מה היו הסיבות המדויקות שגרמו ליציאתה מהמרכז וכי עצם יציאתה מן המרכז מתיישבת יותר עם המסקנה לפיה הנתבעת התרשלה.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 50,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 23.4%, הוצאות משפט שהוציאה התובעת (בכפוף להצגת חשבוניות) ואגרה.

בית משפט השלום בבית שמש ת"א 10279-01-15 דוד נ' שינדלר תיק חצוני: בפני כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין תובעים מישאל דוד נתבעים מאיר שינדלר פסק דין

יתר על כן בחוק הכשרות המשפטית, תשכ"ב – 1962 קיימת הבחנה ברורה בין מינוי אפוטרופוס לענייניו הרפואיים של אדם לבין מינוי לעניין רכושו, ואף הבחנה בין מי שהוא פסול דין לבין מי שמונה לו אפוטרופוס: " יש להבחין בין מי שמונה לו אפוטרופוס בשל היותו פסול-דין, ובין מי שמונה לו אפוטרופוס בשל היותו חסוי מפאת שאינו יכול לדאוג לענייניו כאמור בסעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות. חוק הכשרות מגדיר חסוי: "מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33, או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס כאמור, והוא אף כשעדיין לא הוברר אם נתקיימו התנאים למינוי, הכל לפי העניין" (סעיף 80 בחוק הכשרות).

מינוי אפוטרופוס לחסוי שאינו קטין או פסול-דין, אינו שולל את כושרו המשפטי של החסוי לבצע פעולות משפטיות וחזקת הכשרות קיימת כל עוד לא הוכרז פלוני פסול-דין (רע"א 6397/04 מוסא אלעבסי ואח' נ' עמותת אל עיר דוד ואח', [פורסם בנבו] (6.12.09), בעמ' 7)". הפ (מרכז) 42290-06-12‏ ‏ פלוני נ' יוסף יורם יאשי, ניתן ביום 4.5.14.

זו סיבה לגיטימית להפסקת ההיתקשרות ומוטב היה לתובע אם היה נצמד לאמת ולא מחפש אמתלה אחרת שתסיר ממנו את האחריות להפסקת ההיתקשרות עם הנתבע.

...

בקביעת השכר הראוי הבאתי בחשבון את העובדה שאין מחלוקת שהנתבע פעל עבור התובע (גם התובע הסכים בסופו של דבר שהנתבע עבד ומגיע לו שכר כלשהו עבור עבודתו) קיים עימו ועם המינהל פגישות ואף הכין טיוטה ראשונית להעברת הנחלה לידו.

מאידך שקלתי את עברו של הנתבע ואת השעייתו מלשכת עורכי הדין כאינדיקציה להערכת המוניטין שלו, וכן את העובדה שבסופו של דבר המלאכה לא נשלמה – גם אם לא באשמת הנתבע – ונחסכו מהנתבע שעות עבודה נוספות שהיה עליו להקדיש ולהשקיע בעניינו של התובע.

לאור כל האמור הגעתי למסקנה שהשכר הראוי עבור עבודתו של הנתבע הוא 13,000 ₪.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 56887-04-19 זוהר נ' רז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה המשיבה שרה שחר נטליה זוהר בעצמה המבקשים 1. **** רז 2. משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי ע"י עו"ד שיקמה שרגא, פרקליטות מחוז ירושלים - אזרחי החלטה

בכתב התביעה, שהוגש ביום 30.4.19, טוענת התובעת כי במסגרת תיק אפוטרופסות שהתנהל בעיניינה בבית המשפט לעינייני מישפחה בא"פ 28177-12-15, "קיבלה ייצוג משפטי רשלני מהסיוע המשפטי ומהאחראי על אישפוז כפוי וייצוג משפטי בתיקים בהם מתעוררות טענות של בריאות הנפש, כאשר הנתבע 1 הנחה את צוות המייצגים המועמדים לייצג אוכלוסיות מוחלשות להתרפס בפני עובדות סוציאליות ובפני בית המשפט, ולתת מראית עין של ייצוג משפטי, כאשר הם למעשה משרתים את הרווחה ואת עמותות הרווחה כגון הקרן לטפול בחסויים" (ראו סעיף 1 לכתב התביעה).

התובעת טוענת כי עקב רשלנותו של עו"ד רז בהכשרת צוות עורכי הדין כאמור, עוה"ד שייצגה אותה מטעם הסיוע המשפטי, "מכרה" אותה מספר פעמים כאשר הציעה לבית המשפט לעינייני מישפחה למנות פסיכיאטרית כמומחית מטעם בית המשפט, וכאשר אותה עו"ד עצמה הסכימה להיתמנות כאפוטרופא שלה.

ראו עניין פלסקר (פסקה 23): "אכן, אחת התכליות המרכזיות שעמדו לנגד עיני המחוקק בהענקת החסינות לעובד הציבור מפני תביעות נזיקין הייתה ליתן מענה להפעלת לחצים בלתי ראויים ולהרתעת יתר של עובד הציבור במילוי תפקידו מחשש לתביעות אישיות שתוגשנה נגדו". העובדה שהתובעת מבססת תביעתה על עילת הרשלנות, גם היא מעידה כשלעצמה כי היא אינה מייחסת לעו"ד רז יסוד נפשי השולל את זכותו לחסינות, דהיינו – כוונה או מודעות שבצידה שויון נפש לאפשרות גרימת נזק, באופן המצדיק שלילת חסינותו כאמור.

...

במסגרת הבקשה טוענת המדינה כי דין התביעה כנגד עו"ד רז להידחות משלא הוגשה תגובת התובעת להודעת ההכרה בתוך התקופה שנקבעה בהוראת תקנה 7(א) לתקנות הנזיקין, קרי – בתוך 14 יום מן היום שבו הומצאה לה הודעת ההכרה.

טענת המדינה כי אין בטענותיה של התובעת כדי לבסס כל קשר או זיקה רלוונטית לעו"ד רז, באופן שישלול את ההכרה בחסינותו, מקובלת עלי.

אני דוחה את טענת התובעת לפיה על־פי הפסיקה, נדרש בירור עובדתי בשאלת ההכרה בחסינות הנטענת.

סוף דבר הבקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד עו"ד רז מתקבלת התביעה תמשיך להתברר אל מול הסיוע המשפטי בלבד.

בשל היתנגדותו של המשיב למינוי אפוטרופוס חצוני וכדי לאפשר לו המשך עצמאות המליצה העו"ס לסדרי דין על מינוי מידתי המותיר בידי המשיב סכום של 5,000 ₪ לחודש לשימושו כפי שיקול דעתו, ובמקביל להגן על מסת הנכסים המשמעותית של המשיב תוך מניעת ניצולו הכלכלי בשנית ולתשלום הוצאות משק הבית והתשלומים למטפלת הזרה באמצעות האפוטרופוס לעינייני הרכוש.

" 11 (ר' בג"ץ 1550/18 עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות (פורסם בנבו, 30.04.2020 ) עמ' 24- 25 ).

לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו".

חשיבה מחדש על מוסד האפוטרופסות, ועל שלילת החרות המשמעותית הכרוכה בו, הביאה לחקיקת תיקון 18 לחוק – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שפורסם ביום 11/04/2016 ).

לקבלת עזרה וסיוע מגורמים שונים, לרבות האפוטרופוס שמונה לו בחודש נובמבר התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהמשיב כי הוא חפץ לשמור לעצמו את האוטונומיה לעשות ברכושו כרצונו, ויחד עם זאת, התרשמתי 'בין השורות' כי למעשה האפוטרופסות איננה באמת מכבידה עליו או מונעת ממנו לממש את אותה אוטונומיה, שכן האפוטרופוס מעביר למבקש את כל הסכום ( 5,000 ₪) שהוא ביקש לצרכיו, אין האפוטרופוס מדקדק יתר על המידה בהוצאותיו של המשיב ולמעשה, התרשמתי כי האפוטרופוס רואה לנגד עיניו את המקרה האנושי וחש חמלה וכבוד כלפי המשיב.

...

לאור כל האמור ציינה ב"כ היועץ המשפטי כי קיים הכרח במינוי אפוטרופוס חיצוני למשיב וכי "התסקיר מבוסס על עבודה מאוד, מאוד אינטנסיבית שנעשתה מאחורי

בדיון טענה האפוטרופוס לדין כי "אין מנוס מכך שיש

למשיב אין עורף משפחתי והוא למעשה ערירי ולכן קיימת בליבי דאגה,לאור האירועים שקרו ולאור החשש שהוא ינוצל על ידי צדדי ג', אין מנוס שצריך למצוא את הדרך הטובה ביותר למצוא את האיזונים להגן עליו, להגן על רכושו, על הכספים.

מתוך רצון העו"ס לכבד את רצונו של משה בנסיבות אלה, ממליצה כך: ה א ם תמונה אפוט' לגוף בלבד ועמותה חיצונית תמונה לעינייני הרכוש, לכל הפחות עד להשלמת 19  הליכי הפרידה וקביעת מזונות; מינוי ה א ם יהיה זמני ל 6 חודשים בלבד;  ה א ם לא תהיה אחראית ולא תיקח חלק בקביעת זמני השהות בין משה לבין ילדיו, ועד שיצא מבית 22  האבות האשה תוסיף להביא אותם לבקר אחת לשבוע.

חשיבה מחדש על מוסד האפוטרופסות, ועל שלילת החרות המשמעותית הכרוכה בו, הביאה לחקיקת תיקון 18 לחוק – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18 ), התשע"ו 2016- .

יכול, דרך קבע או דרך אירעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם", הרי שסעיף 33 א(א) נוקט בלשון שלילית, 15 ,( לאמור "לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר" אלא כאמצעי אחרון בהחלט ובלשון 33 א(א)( אלא במידה ש"לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נידרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67 ב".

...

.( איתו קשרים בין אישיים, הוא לא מתאים לשם, הוא הצעיר שם" (ע' 9, ש' שעה שמצא בית המשפט שיש לכבד את רצונו של משה לצאת את בית האבות, עליו לבחון את זהות האפוט' הזמני על רקע תכלית מצומצמת זו, ובהקשר זה נחישותה של ה א ם גוברת על רצונה של האישה.

סוף דבר על בסיס האמור והמבואר לעיל, נקבע כדלקמן: אני ממנה את ה א ם, גב' .

אני ממנה את "המרכז הישראלי לאפוטרופסות", כאפוטרופוס על רכושו של האדם, בהתאם להסכמתה מיום 5.8.20 (תסקיר מיום 11.8.20 ).