סעיף 20(ג) לפקודת השיטריות קובע חזקה במסירה שאינה חלוטה:
"20. (ג) שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנימסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר."
בע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה, פ''ד לח(4) 281 נקבע כדלקמן:
"המונח "אוחז" נובע מהגדרת "מסירה" בסעיף 1 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן "הפקודה") היינו - "העברת החזקה מאדם לאדם, בין החזקה למעשה ובין החזקה להלכה", פעולה אשר, כאמור, בוצעה בעניינינו.
הוא הדין במלאי: לא הוצגה כל קבלה / ראייה בעיניין זה.
מכתב הדרישה מיום 14.07.2020 שנשלח לנתבעת מדבר על חוב דמי שכירות בסך 105,028 ש"ח ולא על חוב בגין מימוש ערבות בנקאית ומלאי כפי שציינה ב"כ התובעת בסיכומים וכפי שהעיד עו"ד שי עובדיה מטעמה.
כן ראה לעניין זה דברי השופט מלצר בע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (נבו 15.12.2015) [להלן: "פרשת צוברי"]: "חוק הערבות איננו מהוה סוף פסוק, ומערכת היחסים בין הערב לנושה כפופה אף לנורמות כלליות, כגון: חובת תום הלב, חובת הנאמנות וחובת הזהירות".
יש זכויות לערב, גם על פי פקודת השיטריות, בין השאר לעדכן אותו לעניין גובה ערבותו וכן, לעדכן אותו בעובדה, שהחייב העקרי ,במסגרת הסכם הזכיינות לא מסר את הערבויות והבטוחות שהתחייב בהן.
...
זו חותמת שיכולה הייתה להיות רק בידיה ומכאן המסקנה היא שהשיק הגיע כאשר חסרים בו פרטים מהותיים.
הוא הדין בקבלה שהוצגה במהלך הדיון בטלפון, מבלי להכריע בתוקפה ומשמעותה של קבלה זו, התובעת הצהירה כי תמציא אותה ולא עשתה כן.
התובעת , מכל האמור לעיל ומבלי לגרוע משאר הטענות , לא הוכיחה קיומו של חוב מכוחו היא זכאית להיפרע מהשיק.
בשים לב לאמור לעיל מורה על דחיית התובענה וסגירת תיק ההוצל"פ.
התובעת תשלם לנתבעת תוך 30 יום סך של 7,000 ₪(כולל) שכ"ט עורך דין.
