מימוש נכסים על בסיס פסק חוץ: תנאים והליכים

עוד לטענת המשיבה, בנגוד לנטען על ידי המבקשים, אין הכרח להגיש בקשה לאכיפת פסק חוץ, חלף תביעה לאכיפתו, אלא כל שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") הוא כי בקשה להכריז על פסק חוץ כאכיף צריכה להיות "בכתב". אין אף בסיס לטענה בדבר העדר תצהיר, וממילא לתביעה צורפה חוות דעת המלווה בתצהיר.

בעיניינו, לא זו בלבד שהמשיבה לא נקטה בדרך הקבועה בדין לשם הגשת בקשה לאכיפת פסק חוץ ותמכה אך את חוות הדעת שצורפה לתביעתה בתצהיר, באופן שהתצהיר אינו מיפרט את מלוא העובדות הרלוואנטיות לעניין התנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק (כפי שמודה אף המשיבה עצמה בסעיף 133 לתשובתה לבקשה לסילוק על הסף), אלא אף חלף הגשת בקשה בהתאם לתקנות כנגד אנרקור בלבד, הגישה תביעה וכרכה בה עילות תביעה כנגד 9 נתבעים נוספים שלא היו צד להליך מושא פסק הדין הזר (עילות רשלנות, חוסר תום לב והרמת מסך).

מוטורולה הגישה בישראל תובענה עיקרית להצהיר על פסק החוץ כאכיף, ובנוסף טענה כי יש לאפשר לה לממש את פסק החוץ, להפרע מהחייב בדרך של תפיסת היכטה, ובכלל זה להורות על בטלות העברת המניות לידי האשה, והרמת מסך בין החייב לבין החברה.

בנסיבות עניין מוטורולה, המשיב בפסק הדין הזר כלל לא הגיב לבקשה לאכיפת פסק חוץ, קרי לא העלה כל טענה כנגד אכיפתו, והיה חשש אמיתי מפני הברחת נכסים על ידו.

הלכה היא, כי סילוק תביעה על הסף הוא סעד קצוני, שכן יש בו כדי להגביל את זכות הגישה לערכאות, ועל כן ייעשה בו שימוש רק במקרים חריגים, שבהם ברור כי אין אפשרות של ממש כי התובע יקבל את הסעד המבוקש על בסיס הטענות המבססות את תביעתו [ראו למשל רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך (פורסם בנבו, 20.8.2020); רע"א 6613/19 קרן קיימת לישראל נ' עין ורד מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 14.1.2020)]; רע"א 6774/19 אפרידר החברה לשיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עריית ראש העין (פורסם בנבו, 16.4.2020)].

...

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הפתרון המאזן נכונה כלל השיקולים הוא ניהול ההליך בשני שלבים.

סוף דבר לעת הזו, אין מקום לדון בבקשה לסילוק על הסף.

המזכירות תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

עיקר טענת המשיב הנה כי כתנאי להכרה בהליך הזר יש להורות על מחיקת ההליך שבו נקט אחד הנושים המרכזיים של המשיב, Tonstate Group Ltd (להלן: "טונסטייט") לאכיפת פסק חוץ בגינו הגיש הנושה תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל המתנהל באנגליה (ת.א. 53329-06-20; להלן: "הליך האכיפה").

הממונה טען כי היתקיימו התנאים להכרה בהליך זר. כן סבר הממונה כי יש להורות על מינוי המבקשים כנאמנים ואין צורך במינוי אדם נוסף לשם מימוש נכסי המשיב, לרבות ב"כ המבקשים, שהרי היא פועלת בשמם ומטעמם (לעניין זה ר' גם החלטה מיום 6.6.21).

מנגנון שתוף הפעולה הבין–לאומי שמוצע לקבוע בחלק זה, נועד להיתמודד גם עם תופעה זו. חלק זה מטרתו לקבוע מנגנון יעיל לטפול בהליכי חידלות פרעון בין–לאומיים, וכן לקדם את המטרות האלה: שתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות במדינת ישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינות זרות המנהלות הליכי חידלות פרעון בין–לאומיים; שיפור הוודאות המשפטית בנוגע לתחומי מסחר והשקעות; הגנה על האינטרסים של כלל הנושים ובעלי העניין בהליך ובכללם החייב; הגנה על נכסי החייב והשאת ערכם; וכן סיוע בשיקום עסקים השרויים במצוקה כלכלית, ובדרך זו - הגנה על השקעות ושימור תעסוקה".

כבר נקבע כי: "הינה כי כן, המטרות העיקריות העומדות בבסיס הסדר ספציפי זה הן הגדלת היעילות בהתמודדות עם הליכי חידלות פרעון בין-לאומיים ועידוד שתוף פעולה של הרשויות המוסמכות בישראל עם מקבילותיהן במדינות העולם השונות. מטרות אלה צריכות לעמוד לנגד עינינו בבואנו לידון בתיקי חידלות פרעון בעל היבטים בין-לאומיים בכלל,  ובמקרה שלפנינו בפרט. ואכן, כדי לקדם תכליות אלה, קובע ס' 308(א) לחוק כי הרשות המוסמכת בישראל, קרי, בית המשפט או הממונה, תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר". (חדל"ת (ת"א) 5936-10-19‏‏ גרדה בינטר נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (20.05.2020), פיסקה 19).

...

כמו כן, בהתאם לאמור בסעיף 302(א)(1) לחוק, אני מורה על השהיית פירעון חובות העבר של המשיב ועל הקפאת ההליכים נגדו, וכן על השהיית כל העברה של זכות בנכס של המשיב או שעבודו.

בנסיבות, אני סבורה כי מינוי בעל תפקיד ישראלי כבר עתה עשוי דווקא לייעל את ההליכים ואולי אף לייתר בקשה עתידית למתן צו לפתיחה בהליכים בישראל ויהווה הגנה על הנושים.

בנסיבות, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 302(ב)(2) לחוק אני מורה על מינויו של עו"ד יצחק מולכו לנהל את נכסי המשיב בישראל.

התנאים לאכיפת פסק החוץ וגדר המחלוקת מטרתו של הליך אכיפת פסק דין זר מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ היא להכשיר את אכיפתו בלשכות ההוצאה לפועל בישראל, קרי – השוואת מעמדו האופרטיבי למעמד של פסק דין שניתן על ידי בית משפט במדינת ישראל [סעיף 10 לחוק אכיפת פסקי חוץ; עמוס שפירא "הכרה ואכיפה של פסקי-חוץ" עיוני משפט ד(3) 509, 515-514 (1975)].

לפיכך, אין בטענות המשיבים באשר לאי-הצגתו של הסכם ההמחאה או באשר להנמקה שבסיס פסק הדין למנוע את הכרזתו של פסק הדין כבר-אכיפה מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ.

בנוסף, הוסמך הבנק לממש עיקולים על נכסיה של גב' קציב: בתי מגורים וכן זכויות בנכסי נדל"ן שונים.

...

אף לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

סוף דבר – התובענה מתקבלת.

בנוסף, אני מחייב את המשיבים בשכר טרחת באי כוח המבקש בסך 75,000 ₪, זאת בהתחשב במורכבות ההליך ובמספר ישיבות ההוכחות.

שלושת פסקי החוץ הוכרו על ידי בתי המשפט במדינות צרפת, איטליה, וטורקיה, אך לא נגבו סכומים כלשהם (נכון למועד הגשת התובענה) באמצעות ההליכים המשפטיים במדינות אלו, הגם שהוטלו עיקולים זמניים במסגרתם, אולם הנכסים שעוקלו לא מומשו והם מהוים חלק מינורי ושולי ביותר בחוב הפסוק של הנתבע, ואף אין בנכסים שעוקלו כדי לסלק את חובו של הנתבע מכוח פסקי החוץ.

עוד צוין בין היתר כי למומחית ניסיון בקשר להליכים משפטיים ברוסיה ומחוצה לה וכי לקחה חלק באכיפת פסקי דין ובוררות זרים ברוסיה (לרבות על בסיס עקרונות ההדדיות והנימוס הבינלאומיים), כי המומחית הופיעה כמומחית לדין הרוסי במסגרת הליכים משפטיים בנלאומיים במדינות נוספות, וכי הומלצה מטעם מדד ידוע לשנת 2014, כמומחית בתחום יישוב סכסוכים ובוררות בינלאומית.

בהקשר לקיום התנאים הנדרשים לאכיפת פסק החוץ, נקבע בפסיקה כי לא די בכך שהצד שכנגד אינו כופר בקיומם של התנאים הנדרשים לאכיפת פסק חוץ, אלא על בית המשפט "לבדוק ולבחון קיומם של תנאים מהותיים אלה, המהוים תנאי ראשוני לאישור פסק החוץ" (ר' עמ"ש (נצ') 6/10 ‏פלונית נ' אלמונית (פורסם במאגרים, 10.7.11) בעמ' 12).

משעה שמדובר בהליך לאכיפת פסקי החוץ, אשר מטיבו נידרש לצורך אכיפת פסקי חוץ במדינת ישראל בהתאם להוראות הדין, שעה שהנתבע לא הגיש תגובה מטעמו, בשים לב לכך שהתובעת נדרשה להליכי המצאה ולהגשת הבקשה לצורך אכיפת פסקי החוץ בישראל ולאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין (סכומי ההוצאות לא פורטו ולא צורפו אסמכתות) – אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובעת כולל שכ"ט, בסך כולל של 25,000 ₪.

...

אני סבורה כי לא נומק ולא בוסס כנדרש הצורך במתן סעדים אלו, מעבר להתייחסות להיקף החריג של פסקי החוץ שצוין בהקשר לבקשה למתן סמכויות לכונס הנכסים.

אינני סבורה כי די בכך על מנת להיעתר לבקשה למתן סעדים מסוג זה, זאת אף בשים לב לכך שדרך המלך לאכיפת פסקי דין היא באמצעות הליכי הוצאה לפועל (ר' למשל: רע"א 5442/09 שרבט נ' שרבט (פורסם במאגרים, 12.1.10) פסקה 17).

לפיכך, לא מצאתי להיעתר לבקשות אלו.

טענות היחיד בבקשה שב היחיד, הפעם באמצעות בא-כוחו, על הטענה כי היה על מנהל הנכסים לנקוט בהליך "קליטה" לפסקי החוץ שניתנו כנגד החייב באנגליה בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ") ורק לאחר מכן, ככל שהם "ייקלטו" על ידי בית המשפט בישראל הוא יכול היה לפעול למימוש נכסים לתשלום חובות אלו במסגרת הליך פשיטת הרגל של היחיד באנגליה.

שכן, אין צורך להעביר הליכה "קליטה" את פסקי הדין שניתנו נגד חייב בחו"ל כדי לאפשר את מימוש הנכסים על ידי בעל התפקיד שמונה נוכח ההכרה בהליך הזר.

לא זו בלבד שהחוק אינו קובע "קליטת" פסקי הדין שעמדו בבסיס הליך פשיטת הרגל במדינה הזרה כתנאי להכרה, אלא שמשמעות קבלת טענת היחיד במקרה זה היא כי תנאי להכרה בהליך זר או למסירת סמכות לבעל התפקיד הזר, בכל מקרה של הכרה בהליך זר, היא עריכת הליך "קליטה" לכלל פסקי הדין וההכרעות בתביעות החוב שניתנו כנגד החייב במסגרת הליך חידלות הפרעון במדינה הזרה, שכן ללא קביעת גובה החוב לא ניתן להכריע מה הקף הנכסים שיש לממש.

...

המועד להגשת ערעור על החלטות אלו עבר זה מכבר, ומטעם זה בלבד דין הערעור להידחות.

לאחר הגשת הבקשה, יבחן בית המשפט כי אכן מדובר בהליך זר (עיקרי או משני) וכי מגיש הבקשה הוא בעל תפקיד זר. אם מצא בית המשפט שתנאים אלו מתקיימים, יכיר בית המשפט בהליך הזר כהליך זר עיקרי או משני (סעיף 301).

ובפרט, מקום בו היחיד עצמו המשיך ליטול חלק בהליך והכיר בקיומו של ההליך גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההכרה, מבלי שהעלה טענה כלשהי בעניין זה. בשים לב לכל האמור, הערעור נדחה.