מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מימוש משכנתא לאחר איחוד תיקים

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

כמו כן נרשם על זכויותיו בדירה הערה בדבר צו ניהול לטובת הכנ"ר. על כן לטענתם על הכונס לקבל היתר להמשך הליכי הכנוס מביהמ"ש של הפש"ר. בנוגע למערערת 2 ,שהוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים נטען כי על נושיה לפעול במסגרת תיק האיחוד לאחר שתיק המימוש יסגר.
ביהמ"ש המחוזי ראה לנגד עיניו את מטרת הליך מימוש המשכנתא כפרעון חובו של הנושה המובטח ומכירת הדירה הממושכן כאמצעי בלבד לפרעון וקבע כי אין כונס הנכסים חייב להפוך לאפוטרופוסם של כלל נושי החייב, כנאמר (פסקה 11): "חובת הנאמנות שחב הכונס לביהמ"ש והיותו זרועו הארוכה של רשם ההוצל"פ, אינם הופכים אותו בהכרח לאפוטרופוס של נושיו האחרים של החייב, ודאי לא של אלו שלא הטילו עיקול על הקרקע, אף לא הביעו היתעניינות בנעשה בתיק ההוצל"פ בכל צורה שהיא, אולי אף אינם מודעים לקיומו, מה גם שתיק מימוש מישכון שונה מתיק הוצל"פ רגיל ולא ניתן לצרפו לתיקי הוצל"פ מאוחדים". תוצאת פס"ד (מבלי להדרש לסוגיה הנ"ל) אושרה בבית המשפט העליון ברע"א 867/13 עמרן מיכאל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (8.4.13).
...
בתיק כספי במסגרתו מבוקש מימוש עיקול על מקרקעין מחויב רשם ההוצל"פ להתייחס לשאלת הדיור החלוף לרבות החובה לנהל דיון בנוכחות הצדדים בנושא זה בהתאם להוראת סעיף 38(א1) לחוק ההוצל"פ. מאידך, במסגרת תיק למימוש משכנתא צורך זה יכול ויתאיין אם יוכח כי החייב ויתר על הגנה זו במסגרת שטר המשכנתא בכפוף לאמור בהוראת סעיף 38(ג) לחוק ההוצל"פ. כפי שקבעתי בעניין דומה ברע"צ (כ"ס) 38698-0712 רוטמן נ' בנה"פ כפועל יוצא מכך אין לאפשר חילופי "נושים" - בין נושה מובטח לנושה שאינו במעמד זה, כך שתיק הוצל"פ שנפתח למימוש משכנתא, בו יכול ויתקיים ויתור של החייב על סידור חלוף ימשיך באופן טבעי להתנהל עבור נושה בלתי מובטח מבלי שתעלה לדיון מהותי שאלת זכאות החייב לסידור חלוף.
יחד עם זאת, הסקת מסקנה כי הדבר מטיל עליו חובה לדאוג באופן אקטיבי לעניינם של נושים אחרים אינה מתחייבת.
סיכום לאור האמור אני מקבלת את הערעור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן, להבנתי, תשלום חוב אותו חב החייב כלפי המבקשת (כנושה רגילה), בין אם היה משולם ע"י החייב ישירות או בין אם ע"י כונס הנכסים שמונה במסגרת תיק האיחוד למימוש הנכס, קודם לתשלום חובות לנושים אחרים של החייב (במסגרת תיק האיחוד) אינו בגדר העדפת נושים אסורה.
שנית, ביהמ"ש קמא סבור כי משגם במקרה בו קיים נושה מובטח ומונה כונס נכסים למימוש משכנתא, הרי שלאחר מימוש המשכנתא הן הועדה המקומית הן יתר הנושים "הרגילים" מתחלקים ביתרה שנותרה "פרי פסו" – לא נמצא טעם המצדיק הבחנה בין מקרה כזה לענייננו כשכל הנושים הם מלכתחילה נושים "רגילים". ובמילים אחרות – אם לפי הילכת בג"צ הרצליה הועדה ויתר הנושים הרגילים הם באותו סדר נשייה לאחר שהנושה המובטח קיבל את חלקו, מדוע במקרה בו אין נושה מובטח וקיימת רק הוועדה ונושים רגילים (כבעניינינו) תקבל הועדה את החוב כלפיה טרם הנושים הרגילים האחרים? התשובה לשאלה זו תימצא בבחינת מעמדו של היטל ההשבחה במדרג הנשייה ובבחינת האמצעי שהקנה המחוקק למבקשת במסגרת סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה.
...
טענתו היא כי הציטוטים הנ"ל מקורם בסעיפים בפרק הדיון המשפטי של פסה"ד ואלו בסעיף 95 פיסקה ג' לפסה"ד, בפרק המסקנות ("סוף דבר") התייחס ביהמ"ש העליון "ברחל ביתך הקטנה", כך לטענתו, "על מקרה בדיוק כמו שלנו" (ס' 6 לתשובה לבר"ע).
כאמור מדובר בציטוט מתוך סעיף בפרק "סוף דבר" לפסה"ד של כב' השופט גרוניס, כשלאורך כל עשרות עמודי פסה"ד והסעיפים שקדמו לסעיף זה ההתייחסות ל"הליכי כינוס נכסים הנערכים מחוץ להליכי חדלות פירעון" יוחדה להליכי כינוס נכסים למימוש משכנתא (קרי – כשקיים נושה מובטח).
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לתת רשות ערעור, לדון בה כבערעור ולקבלו בכל הנוגע לשאלה שהונחה להכרעה לפתחנו, כך שהחלטת ביהמ"ש קמא שמאשרת את החלטת רשת ההוצל"פ שמורה על מסירת אישור המבקשת לטאבו, טרם שולם היטל ההשבחה, תבוטל.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בעקבות הסכמה זו ניתנה החלטה של כב' הרשם שבה ביטל את הפינוי של הדירה הממושכנת, שהיה אמור להתבצע, וכן הורה כי תוך 6 חודשים תוגש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ אם וככל שלא יינקטו הליכי הוצל"פ בתקופה זו. ביום 24.7.14 הגישו צדדי ג' (שצורפו לאחר מכן כמשיבים 2 ו- 3 בהליך זה) בקשה לרשם ההוצל"פ להורות על המשך הליכי מימוש שכן החוב כלפיהם לא הוסדר.
שנית ועיקר, כאשר ממונה כונס נכסים למימוש נכס בשל חוב משכנתא וכאשר בקשר לאותו נכס ישנם עיקולים נוספים ובודאי אם יש משכנתא נוספת, אף אם בדרגה שניה, והנושים האחרים שהטילו את העיקולים או את המשכנתא הנוספת מעוניינים במימוש הנכס ומביעים את רצונם זה, על כונס הנכסים לדאוג גם לאינטרסים שלהם (ראו למשל בע"א 9025/03 בנק המזרחי המאוחד נ' עו"ד בן פורת).
...
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.
ברור, שכל טענות המבקשת לענין החוב שלה כלפי המשיבים 2 ו- 3 בתיק הוצל"פ שהם מנהלים נגדה, אין מקומם בהליך זה. ככל שהמבקשת סוברת שאין לה חוב כלפי המשיבים 2 ו- 3 או שגובה החוב אינו נכון או שננקטו איזה שהם הליכים תוך ניצול מצוקה שלה, מצוקה כספית או נפשית, עליה לפעול בתיק ההוצל"פ שהם מנהלים נגדה ולהגיש שם בקשות בענין זה. התוצאה היא איפוא שבנדון דנן צדק כב' הרשם כאשר הורה על המשך הליכי כינוס גם לצורך פרעון החוב של המבקשת כלפי המשיבים 2 ו- 3.
הבר"ע נדחית ואני מחייב את המבקשת בתשלום הוצאות המשיבים בסך 1,500 ₪ למשיב 1 ו- 1,500 ₪ למשיבים 2 ו- 3 סכום זה יגבה מתוך סכום הערובה שהפקידה המבקשת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מתגובת הבנק עולה כי הוא מסכים לבקשה בכפוף לכך שהמשכנתא תירשם בדרגה ראשונה על זכויות החכירה של המבקשים לפי תנאי השטר המקורי, כאשר אין לבנק היתנגדות שהעיקולים יירשמו לאחר משכנתא ובכפיפות לה. כמו כן רשום בנסח הרישום בטבו עיקול מיום 5.5.05 על הזכות של המבקש 1, במסגרת תיק הוצל"פ שהוא תיק איחוד.
מאחר ומימוש עיקול יהיה בכל מקרה לאחר מימוש משכנתא, לא קמה כל בעיה אמיתית בנושא זה. (6) טענות המשיבות 4 ו-9 חוטאות לתכלית רישום העיקול.
...
בכך, נדחית טענת משיבה 4 כי רק רישום זכות המבקשים כחוכרים היא האופציה היחידה שתאפשר לבנק לפעול למימוש הבטוחה שקיבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אני גם מקבל את טענת הנתבע שלפיה הדין מעניק הגנה למעקל במסגרת סעיף 34ב לחוק המכר, שלפיו העיקול מועתק ליתרת התמורה (ככל שתיוותר) לאחר סילוק המשכנתא, הוצאות מימושה ושכ"ט הכונס וכי לפיכך, לא חלה בהכרח חובה להודיע למעקל על פעולותיו של הכונס.
לפיכך, החישוב של הסכום המגיע לתובע הנו כדלקמן: סכום העיקול, בסך של 637,485 ₪, בצירוף הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 31.1.01 (מועד צו העיקול) ועד ליום 5.7.04 (מועד חלוקת כספי יתרת הדירה) המגיע לסך של 684,993 ₪, חלקי סכום החוב לכלל הזוכים בתיק האיחוד, בסך של 2,854,095 ₪, השווה ל-24% מתוך הסך של 60,420 ₪ שהועברו לתיק האיחוד של אמר, ובסה"כ 14,500 ₪, נכון ליום 5.7.04, ולפני הוספת הפרישי הצמדה וריבית כדין.
...
אני סבור, כי גם אם ידע התובע על כונס הנכסים ו/או על תיק האיחוד, לא הייתה מוטלת עליו כל חובה שבדין ליידע את הנתבע על דבר העיקול, שכן העיקול נרשם בלשכת רישום המקרקעין ועמד לנגד עיני הנתבע ולפחות אמור היה לעמוד לנגד עיניו.
האחרית לתיקון הנזק שנגרם לתובע, חלה על הנתבע וככל שסבר כי יכול היה להשיב משאר הזוכים בתיק האיחוד, את חלקו של התובע, היה צריך לפעול בעצמו בדרך זו. סוף דבר 109.
כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכר טירחת עו"ד, בין היתר בהיתחשב בהקף התיק והמסמכים שהוגשו במסגרתו, בסך של 4,000 ₪ + מע"מ. ניתן היום י"א בתשרי תשס"ח (23/09/2007) בהיעדר הצדדים
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו