מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מימון בדיקת אם אר אי MRI באופן פרטי על ידי המטופל

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") קובעת כי "נפגע יהיה זכאי לטפול רפואי ככל שייקבע על ידי הרופא המטפל במישרין בנפגע מטעם שירות רפואי". בדיקת ה- MRI שביצעה התובעת הנה בגדר טפול רפואי כהגדרתו בתקנות, ולחילופין בדיקה הנחוצה לצורך המשך קבלת טפול רפואי נאות.
תוצאות בדיקת ה- MRI לא קידמו את הטיפול בתובעת ולא העלו ממצא משמעותי המסביר את תלונותיה, ובכל מקרה הממצאים היו מאותרים גם בבדיקת CT. אין לקבל את המסמך הרפואי של ד"ר רובינסון אשר הוכן לצורך המשפט.
על אף שהטיפול המבוקש כלול בסל שירותי הבריאות, אין הדבר מקנה זכות אוטומאטית לכל מטופל לקבל את הטיפול המבוקש, וזכותה של הקופה לקבוע כללים ונהלים לתהליכי בדיקה ואישור.
טענות הנתבע 2 – לאור הוראות החוק, המוסד אינו רשאי לממן ישירות לתובעת טיפולים רפואיים, אלא הטיפולים מאושרים ומבוצעים על ידי הנתבעת 1.
מן הכלל אל הפרט – התובעת עותרת להחזר תשלום בגין בדיקת MRI אשר ביצעה באופן פרטי, לטענתה בהוראה של ד"ר קזנסקי שהנו הרופא המטפל.
...
למעלה מן הצריך נוסיף, כי איננו מקבלים את עמדת ד"ר רובינסון לפיה היעדר ממצא מסוג נזק דיסקאלי בבדיקת MRI תרם לטיפול ומהווה הוכחה בדיעבד לנחיצות הבדיקה.
אף טענה זו דינה להידחות.
סוף דבר, התביעה נדחית.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההמלצה לבצוע הבדיקה ניתנה לתובעת על ידי רופא פרטי, פרופיסור דקל שמואל, אשר כתב ביום 26.12.17 את הדברים הבאים: " מדובר בחולה בת 49 שנבדקה על ידי בגלל כאבים באיזור עמוד שדרה גבי, בין השכמות, אשר מעירים אותה בלילה...קרוב לוודאי שהכאבים באיזור עמוד השידרה הגבי בין השכמות נגרם כתוצאה משינויים ניוונים בדיסקים הבין חולייתיים באיזור זה... החולה חייבת לבצע בדיקת תהודה מגנטית של עמוד השידרה הגבי" (המכתב צורף כנספח 1 לכתב התביעה).
התובעת פנתה לאחת ממרפאות קופת החולים עוד טרם ביצוע הבדיקה, על מנת לקבל התחייבות למימון הבדיקה אולם , בקשתה נדחתה.
רק ביום 12.12.17 השיבה הנתבעת לתובעת באופן סתמי כי "לא מצא מנהל הדימות הצדקה לאשר MRI". לעמדת הנתבעת, לא ניתנה הנמקה רפואית כלשהיא לסרוב לבקשתה.
בדיון ציינה התובעת כי פנתה למזכירה במרפאה, אך זו אינה הגורם מוסמך למסירת נימוקים רפואיים למטופלים.
הנתבעת הבהירה בהחלטתה כי שקלה גם את תוצאות בדיקת ה-mri ולא מצאה סיבה רפואית לעריכת הבדיקה.
...
רביעית, טרם הכרעתנו שקלנו את האמור בפסקי הדין אליהם הפנתה התובעת בסיכומיה אולם, לא מצאנו כי ניתן להסיק מהם לענייננו, לאור הנסיבות העובדתיות השונות אשר פורטו בהם.
סוף דבר התביעה נדחית.
לאור מהות התביעה ולאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים ולפנים משורת הדין, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן: "מאחר והתברר שלא הוגשה בקשה חדשה לתושבות מטעם המבקש, אנו ממליצים לעשות זאת בהקדם האפשרי וכי הבקשה תטופל על ידי הנתבעת לכל המאוחר עד לסוף הפגרה, כאשר במהלך תקופה קצובה זו יסכים הנתבע לראות במבקש תושב לצרכי קבלת ביטוח רפואי בלבד, עד למתן החלטה בבקשתו החדשה לתושבות". ב"כ הנתבע הסכימה להמלצה לראות בתובע "תושב" לצרכי קבלת ביטוח רפואי בלבד, עד למתן החלטה בבקשתו החדשה לתושבות.
בנם הקטן יצא מן הארץ ביום 3.9.17 ונימצא בחזקת סבתו בחו"ל. כן, נאמר כי מנתוני ביקורת הגבולות עולה כי התובע מגיע לארץ בהתאמה לבדיקות ה - MRI וטיפולים נוספים בבית החולים כחלק מתוכנית הטיפול ולאחר מכן יוצא מהארץ.
בהתאם לאישור כאמור אכן עולה כי קיים סיכון ממשי לבריאותו של המבקש עקב הפסקת הטיפול, שהוא לא יכול לממן באופן פרטי.
התובע מטופל בארץ בבית החולים "תל השומר". עקב בעיות אורולוגיות כתוצאה מהמחלה, הומלץ לתובע להכניס קטטר כ-6 פעמים ביום, כי אם לא כן הכליות עלולות להפגע.
...
על מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו"מירב הזיקות" יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות.
אין אנו נדרשים לסבירות הטיפול לעומת הטיפול שניתן לקבל בארץ, ואנו סבורים כי אם התובע בחר בכך, יש הצדקה (ואני מאחלת לתובע רפואה שלמה ממחלתו).
סיכום נוכח האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים כנגד החלטת הנתבע שלא לראות בהם "תושבים". כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פעילותה של אסותא מתחלקת לשני תחומים עקריים: תחום של מתן שירותים רפואיים כדוגמת בדיקות MRI, דיאליזה, אונקולוגיה וכו' – הניתנים באופן דומה לאופן שבו הם ניתנים במערך הרפואה הציבורית, והם גם ממומנים באמצעות טופס 17 (טופס התחייבות לתשלום של קופות החולים).
בקטגוריה זו, בדרך כלל הטיפול ממומן על ידי הביטוח הרפואי המורחב של קופת החולים (המכונה "שב"ן") או על ידי ביטוח פרטי, ומובן שהמטופל יכול לשלם גם מכיסו.
ודוק: במרכז מי-שר ובמרכז שבבילינסון ממילא פעלו אותם הרופאים, רק שבמרכז מי-שר הטיפול נעשה באופן פרטי (גם אם בהישתתפות הביטוח הרפואי) ואילו בבילינסון הוא מומן מלכתחילה על ידי קופת החולים (ראו עדותו של התובע בעמ' 461 לפרוטוקול ש' 14-8, בעמ' 495 ש' 21-8, ובעמ' 504 ש' 17-13).
הפעלת המבחן נעשית בבדיקה אם העלאה מתונה במחיר של מוצר מסוים (5% עד 10%) תהא כדאית עבור הספק, או שמא תיגרום לכך שבתגובה הצרכנים יפסיקו לרכוש את המוצר ויחליפו אותו באחר.
...
מכל האמור לעיל נמצאנו למדים, כי נימוקים ענייניים הם שעמדו ביסוד הסירוב לבקשתו של פרופ' תדיר לשמש כרופא עוזר במתקניה של אסותא, וכי מדובר בעניין שמסור לשיקול דעתה הרפואי והתקציבי.
סוף דבר דינה של התביעה להידחות, וכך אני מורה.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסכום כולל של 40,000 ש"ח. ניתן היום, 06 ינואר 2015, בהעדר הצדדים ובאי כוחם.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בוצעו 2 בדיקות MRI ומעקב אצל פרופ' שכטר ופרופ' ליברמן.
הניתוח בוצע במימון שירותי בריאות נוספים של קופת החולים כאשר התובעת נדרשה לשלם הישתתפות עצמית בסך של 3,276 ₪.
התובעת צרפה מכתב מטעם פרופ' יעקב פאר, מהשרות לאונקולוגיה של הענין במערך רפואת העיניים של בית החולים הדסה, שם מטופלת התובעת, אשר כתב כי המלנומה בעין התפתחה מנקודת חן. לדבריו, נקודות בלחמית הן דבר שכיח, כפי שקיימות נקודות חן בעור, ורק במקרים ספורים ובודדים הן יכולות להיות ממאירות (למאות אלפי אנשים בישראל יש נקודות חן בלחמית אך רק 3-4 מקרים של מלאנומה של הלחמית מתגלים מידי שנה).
למעלה מן הצורך יצוין כי סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 מסדיר את סוגיית תוצאת אי-גילוי פרטי מהותי על ידי המבוטח.
סה"כ – 15,633 ₪ הנתבעת לא התייחסה באופן פרטני וענייני לכל אחת מהקבלות שצורפו לכתב התביעה ובהיעדר טענה לסתור יש לראות את כל ההוצאות המפורטות ואת הסכומים עצמם כמכוסים על ידי פוליסת הביטוח.
...
כאמור, הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת מסרה את התשובה הרשומה בהצעת הביטוח – בכוונת מרמה ואף אני קובע כי תשובתה היתה כנה.
לסיכום, שוכנעתי כי התשובות שמסרה התובעת היו מלאות וכנות.
לפיכך, סעדים אלו נמחקים מתביעה זו. לסיכום האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום תגמולי הביטוח בסך 15,633 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט בסך 182 ₪ והוצאות משפט בסך 1,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו