מידע רפואי: האם המעסיק יכול לדרוש מידע רפואי

יפה לעניין זה קביעת בית הדין הארצי בפסק הדין בעיניין זוהר, אליו הפנה המשיב, בו נקבע כי על דורש עבודה הטוען למיגבלות רפואיות, לשתף פעולה עם שירות התעסוקה, שאם לא כן – אין הוא זכאי לדמי אבטלה - "בהקשר זה נידרש מבקש העבודה לשיתוף פעולה מלא עם הגורמים הרפואיים, עליו למסור את כל המידע הרפואי הנוגע לעניין הנידרש ממנו, לבצע בדיקות כאלה האחרות ובמקרה הצורך אף לעמוד לבדיקה בפני הוועדה. מבקש עבודה שלא עומד בדרישות אלה, ואינו מגלה שורה מידה ראויה של שתוף פעולה, אל יתפלא אם לא יותר כזכאי לדמי אבטלה". בענייננו, המערער נימנע מלהמציא מסמכים רפואיים טרם הפנייתו לעבודה, ובמקום זאת הוא החליט להעלות טענותיו בדבר מצבו הבריאותי בפני המעסיקה.

כך - בכרטיס מעסיק שמופיע ברשום הממוחשב של המשיב נרשם כי מדובר ב"עבודת אריזה", ובדרישות התפקיד נכתב - "אין דרישות מיוחדות, רצון לעבוד, יכולת לעבוד בבית אריזה, זריזות". כמו כן, בתעוד שיחות מתאריך 22.2.2016 מהערכת הממוחשבת של המשיב, נרשם, על ידי משתמש בשם אלכסיי רדינוב, כלהלן – "טען בראיון שעבודה לא מתאימה לו, כי יש לו בעיות רפואיות". רישומים אלה מתיישבים דוקא עם טענת המשיב, העולה גם מהרישום המופיע בטופס הסרוב, כי המערער הציג עצמו כלא מתאים לעבודה.

...

בממצאיה נקבע - "דו"ע לא הגיע לוועדה והחלטה בהתאם לתיעוד רפואי עדכני שהביא מכתבים מא.א.ג שמצביעים על בעיית נזלת כרונית ולא מגבילים דו"ע, בדיקה אורטופדיות מראים מוגבלות להרמת משאות מעל 10 ק"ג. נשלח לעבודת אריזה שלא דורשת הרמת משאות כבדים מעל 10 ק"ג ולכן נמצא מתאים לעבודה שנשלח". בפירוט המגבלות הרפואית נרשם – "ללא עבודה אשר דורשת הרמת משאות מעל 10 ק"ג". וועדת ערר מיום 16.11.2016, שהתכנסה בהמשך לוועדה הראשונה (להלן- הוועדה) קבעה -"העורר הופנה לעבודת אריזה. העורר עבר ועדה רפואית שקבעה מגבלות לא הרמת משאות מעל 10 ק"ג. הלשכה טוענת כי הסירוב הינו מוצדק שכן הרופא התעסוקתי קבע במפורש כי העורר מתאים לעבודת אריזה במפורש. העורר מנגד טוען כי אינו מתאים לעבודת אריזה כי יש לו פריצת דיסק. לאחר בחינה ושקילה של הדברים אני מחליט לקבל את עמדת הלשכה שכן ישנה קביעה ברורה לגבי התאמתו של העורר לעבודת אריזה. מעבר לכך, העורר הכשיל את עצמו בראיון העבודה מכיוון שנקבע במפורש כי הוא מתאים לעבודת אריזה. העורר מפגין חוסר מאמץ סביר וחוסר תום לב בהתנהלותו מול לשכת השירות. הועדה ממליצה לעורר לעשות מאמץ אמיתי וכן להשתלב בשוק העבודה וקובעת כי סירובו של העורר ניתן ללא כל סיבה מוצדקת". מכאן הערעור שלפניי.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר הראיות שהוגש לפניי הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

יוצא אפוא, כי המערער העלה בפני המעסיק טענות בנוגע למגבלות רפואיות, מבלי שאלה נקבעו על ידי ועדת אי כושר כמקובל, וכשאר, עובר להפניה לעבודה, הוא נמנע מלשתף פעולה עם המשיב על מנת לבדוק טענותיו בנוגע למגבלות הרפואיות.

לסיכום - לאור כל האמור – הערעור נדחה.

בית הדין הארצי קבע בע"ע (ארצי) 18424-02-12 ניו ליין קוסמטיקס בע"מ נ' שרון מור עלימה, מיום 29.11.15, את הדברים הבאים: "אין די באמירה של עובדת כי היא בהיריון כדי להקים חובה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורים. הנכון הוא כי ככל שעובדת מתבקשת להציג אישור על היריונה, עליה להציג אישור כזה, ואך אם הוצג, קמה חובה על המעסיק לפנות אל הממונה לפי החוק לקבלת היתר לפיטורים. לטעמנו, מהוראת סעיף 10 לחוק הקובעת כי מחובת העובדת להודיע למעסיקה על היריונה אך החל מן החודש החמשי להיריון, אין כדי ללמד על פטור מהצגת אישור רפואי אודות ההיריון, במקרה שבו מעסיק מבקש לפטר עובדת הטוענת שהיא בהיריון. מדובר בשני הסדרים נורמאטיביים שתכליתם שונה. האחד עניינו חובת יידוע של המעסיק אודות הריונה של עובדת במהלך חיי העבודה הרגילים, שככלל, מטעמים שונים, אין הכרח ביידוע המעסיק במועד שהוא לפני החודש החמשי להיריון, וזאת, אלא אם תנאי העבודה מחייבים זאת (ראו ע"ע (ארצי) 363/07 שרונה ארביב - פואמיקס בע"מ (26.5.2010)). השני עניינו בהגנה על עובדת בהיריון מפני פיטורים, שקמה עוד משלבים מוקדמים ביותר של ההיריון. לפיכך, מעסיק זכאי לידרוש אסמכתא לקיומו של היריון, כאשר מבקשים להגביל אותו באופן שלא יתאפשר לו לפטר עובדת נוכח הריונה" (ראו גם סע"ש (ב"ש) 53220-05-15‏ HAILE ‏ נ' א.ב.מ.א שירותים ופרויקטים בע"מ, מיום 27.11.17).

רציתי למעשה לקצוב תקופת זמן כדי שהעובדת תוכל להביא את האישור הרפואי, היא החליטה כבר אז, אני נתתי לה עוד 3 ימים והיא אמרה שהיא תביא את האישור הרפואי כבר ביום 29/11, עברו כבר 10 ימים לאחר מכן.

...

במיוחד מצאנו את טענתה של התובעת כי היה על הנתבעת "לשוב ולבדוק" האם זה חוקי לפטר עובדת בהריון מול הממונה במשרד הכלכלה (סעיף 22 לתצהירה), כחסרת תום לב נוכח כך שהיא זו אשר התבקשה שוב ושוב למסור את האישור בדבר ההיריון.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

נוכח תוצאות ההליך ובהתחשב בנסיבות העניין, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

לטענת הנתבעת, בתקופת עבודתה של התובעת, היא פעלה בהתאם להלכה הפסוקה 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה, פ"ד מ(2005) 769 (להלן: "עניין מלכה")], לפיה, תשר שאינו עובר דרך קופת המעסיק אינו יכול להיחשב כשכר עבודה וענין מלכה מתייחס לחובות המעסיק ביחס לשכר המינימום בלבד.

נפנה לכך כי לא התרשמנו כי נטע "הבטיחה"/סיכמה עימה 40 ₪ מינימום נטו לכל שעת העבודה! הפרת חוק עבודת נשים וחוק שויון הזדמנויות לטענת התובעת, מרגע שהודיעה כי היא בהריון, החלו להציב אותה במשמרות שהן פחות רווחיות, וכשהשתנה היחס כלפיה, משנדרשה להציג אישורים רפואיים על מצבה הבריאותי עקב ההריון.

...

משאין בפנינו הודעה כאמור בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, והגם שברי לנו כי התובעת ידעה עם תחילת עבודתה את תנאיה לאשורם(כפי ששוכנענו),ומנגד, משלא פעלה הנתבעת כחובתה כדין, נעתרים אנו לתביעה ברכיב זה. הנתבעת תשלם איפוא לתובעת סך של 5,000 ₪.

משקבענו לעיל כי שכרה הקובע של התובעת היה כאמור, ומשאין מחלוקת כי את סכום הנטו שבתלושיה אכן קיבלה, ומשלא שוכנענו בפגם בתלושים, בהקשר האמור, נדחית תביעתה ברכיב זה. מהימנות יש לציין כללית כי לא התרשמנו ממהימנות עדותה של התובעת, כשמנגד, התרשמנו מעדויות הנתבעת (כולן) כעדויות מהימנות ומשכנעות, כפי שציינו בפנינו גם במהלך שמיעתן.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנקבעו לעיל ובתוך 30 יום ובצרוף ה"ה וריבית כחוק מ- 1.2.17 ועד לתשלום בפועל.

ביום 19.2.21 הגישה המבקשת את הבקשה שבכותרת בגדרה התבקשו סעדים זמניים שונים ובכלל זאת ביטול החלטת ראש המועצה מיום 10.2.21; מתן צו המורה לרשות המקומית למנוע את השעייתה ולהשיבה לעבודתה באותו הקף משרה ובאותו תפקיד; לקבוע כי המשיבה אינה יכולה לחייב את המבקשת בחשיפת מידע רפואי רגיש ואישי וכן להורות למשיבה לוודא כי לא מתקיימת כלפי המבקשת היתנכלות מצד מי מעובדי/גורמי המשיבה בקשר עם המחלוקת מושא הבקשה.

עוד מציינת המבקשת כי בית הדין אינו יכול להכשיר בדיעבד החלטה שהתקבלה בחוסר סמכות, כי הפררוגטיבה הניהולית הנתונה למעסיק אינה יכולה לאפשר פגיעה בגופו של העובד וכי המועצה לא הצביעה על כך שהחלטה התקבלה על יסוד תשתית רפואית או מדעית כלשהיא, לא שקלה חלופות פוגעניות פחות כלפי המבקשת ולא הסבירה מדוע השתהתה כשנה לאחר פרוץ המגיפה על מנת להציג את דרישתה הדרקונית.

המועצה טוענת כי פעולותיה נעשו על מנת להגן על שלומו ובריאותו של הציבור, כי סרובה של המבקשת להציג אישור בדבר בדיקת קורונה שלילית מהוה הפרת חוזה עבודה בחוסר תום לב, כי המבקשת מסרה מרצונה החופשי למשיבה מידע רפואי רב ומפורט באמצעות הצהרות בריאות עליהן חתמה מדי יום במשך שבועות רבים וכי דרישת המועצה לא כללה כפיה פיזית להתחסן, אלא הנה דרישה מתונה המאזנת בין האינטרסים של שמירה על בריאות הציבור ומאידך שמירה על זכותה של המבקשת לפרטיות.

...

סוף דבר בשים לב לכך כי לעת הזו איננו סבורים כי הזכויות הלכאוריות של המבקשת גוברות על זכותה וחובתה של המשיבה לדאוג לרווחתם של תלמידיה, הצוות החינוכי והורי התלמידים וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטעמנו בבירור, לעת הזו, לצידה של המשיבה אשר אמונה על שלומם של כל הבאים בשעריה – עובדים ושאינם עובדים – ילדים ומבוגרים - סברנו כי יש להורות על דחיית הבקשה.

כך או אחרת, עניין תשלום שכרה של המבקשת, החל ממועד קבלת החלטה זו, יוכרע בהליך העיקרי ובשים לב לנסיבות שיווצרו החל ממועד קבלת החלטה זו. אף כי זו החלטתנו לעת הזו ואיננו מתערבים לאור כל האמור בהחלטת המשיבה, פונים אנו לגורמים האמונים על תיקוני החקיקה הנדרשים להסדרת העניין וזאת לצורך בהירות ואחידות, שכה נדרשות בימינו אנו.

על אף דחיית הבקשה, מצאנו לפנים משורת הדין, שלא להשית הוצאות על המבקשת לאור ראשוניותה של הסוגיה, השאלות העקרוניות שזו עוררה ובשים לב לחוסר הבהירות הקיים בשדה החקיקתי.

במסגרת בקשה לעיון ספציפי במסמכים, עתרה הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים הבאים: כל המסמכים אשר פורטו במכתב ב"כ התובע מיום 8.11.2022 תיק התובע במל"ל לרבות קיצבאות ותגמולים ששולמו לתובע מתחילת עבודתו ועד שנה לאחר סיומה דו"ח פירוט מעסיקים מהמל"ל תיק רפואי של התובע תיקו המלא של התובע אצל קצין התגמולים המלמד על מצבו הפוסט טראומטי לכאורה של התובע, ועדות שהתקיימו, תגמולים וקביעת נכות ככל שישנם.

אשר לאישורים על קיצבאות מהמל"ל או מגורמים אחרים, נטען כי יש לבחון את המועד שבו הוגשו הבקשות להכיר במצבו הנפשי וכי אלו יכולים לאמת את גרסת הנתבעת כי התובע נעלם "ביום בהיר אחד" תוך שהוא "מתפרנס בשקט ממקורות אחרים". זאת במיוחד בשים לב לפצוי המבוקש בגין טענה להפרת תום הלב מצד הנתבעת.

בהקשר זה יש להפנות לעמדת הרשות להגנה על הפרטיות שבמשרד המשפטים בעיניין "היבטי פרטיות בויתור על סודיות רפואית וחשיפת מידע רפואי בקבלה לעבודה" (20.11.2022) ובעיקר לעניין הקף איסוף המידע והרלוונטיות שלו להתאמת מועמד למישרה מסוימת, תוך מניעת פגיעה בפרטיות במידה העולה על הנידרש.

...

משהגעתי למסקנה כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לדיון בתביעה בשים לב לגדר המחלוקת, דין הבקשה כאמור - להידחות.

על כן גם בשל האמור לעיל, שהוא כאמור למעלה מן הנדרש, דין הבקשה להידחות.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪.