מי יכול לשלוח בקשה לקיום צוואה

בבע"מ 4459/14 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים, ביום 6.5.15) אישר כב' השופט הנדל פסק דין שניתן על ידי כב' השופט שוחט בעמ"ש (ת"א) 45610-09-12 צ' ג' א' נ' נ' ג' א' (פורסם במאגרים, ביום 19.5.14) בו נקבע כי בבוא בית המשפט לבחון קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת, עליו להדרש לכך מתוך בחינה כוללת ורחבה של מכלול הנתונים ולא מתוך מבט צר. בפסק הדין קבע כב' השופט הנדל את הדברים הבאים: "הוא (בית המשפט המחוזי – ו.ש.פ.) בחן את סוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת כמכלול. כך ראוי לנהוג. הנטל להוכיח עילת פסלות זו רובץ על המבקש את פסלות הצוואה (המשיב כאן). אך יש לזכור, כי לא פעם הראיות הנן נסיבתיות (ראו, למשל, הילכת מרום בעמ' 848). בעניינינו, המשיב טען לעילות פסלות נוספות, כגון העידר כשרות ומעורבות בעריכת הצוואה. סבורני כי בצדק נדחו עילות אלה על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה. אך עדיין, חוטים שונים של עילות שונות – הגם שלא היה בכוחם לבסס עילה עצמאית – יכולים להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את מסקנת בית המשפט המחוזי. ההשפעה הבלתי הוגנת העולה עד כדי שלילת הבחירה החופשית של המצווה הנה מבחן דינמי ורחב קשת החיים. בית המשפט המחוזי נעזר בחוטים השונים כדי להגיע לראייה כוללת המשקפת את מלוא התמונה". ועתה, לאחר שעמדנו על השיקולים המנחים לבחינת סוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת, נידרש לבחינת נסיבות המקרה שלפנינו.

כן, כאשר נישאלה עורכת הצוואה מה עשתה כמנהלת עזבון עם פטירתו של המנוח, השיבה כי מאחר שבסמוך לאחר הגשת הבקשה לקיום הצוואה, נשלחו אליה פניות ע"י עו"ד אשר ייצגו את אשת המנוח ובנו ובהמשך גם הוגשה היתנגדות לקיום הצוואה, אזי היתה מנועה מלפעול בעיניין ניהול העיזבון (עמ' 122 ש' 26 – עמ' 123 ש' 7), היתנהלות אשר תואמת את נסיבות העניין.

...

בנסיבות אלו, אין מנוס להידרש לגופם של דברים.

יוצא אפוא כי עיקר מעורבותה של התובעת 1 בעריכת הצוואה היה בשלבים המקדמיים של עשיית הצוואה ובכלל כך: איתור עורכת דין לעריכת צוואה, מתן פרטים אודות רצונו של המנוח לערוך צוואה, קבלת אישור רפואי מרופאת המשפחה, תיאום במועד בו התקיימה הפגישה של עורכת הצוואה עם המנוח.

סוף דבר: בנסיבות העניין, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: ההתנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח – נדחית.

האפוטרופוס על הנתבע ישלם לתובעים 1-5 הוצאות ההליך בסך 30,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

בהחלטה שניתנה בדיון מיום 8.7.14 נקבע כי על ב"כ המבקש להודיע האם הוגשה בקשה לצוו קיום צוואה או צו ירושה.

הבקשה נשלחה לתגובה.

עוד טוען הנתבע 4 כי יש להביא בחשבון כי המנוח חב לאנשים כספים רבים שאינם יכולים לגבות ממנו ומעזבונו.

...

אני מקבלת את גרסתו לפיה הרכב ברשותו וכי הוא שעושה בו שימוש (יחד עם אשתו).

לנוכח האמור, אני מקבלת את תביעתו את המבקש.

כמו כן, אני מורה על ביטול העיקול שהוטל על ידי הנתבע 4 על הרכב.

בעקבות דברים אלו נשאלת השאלה, מדוע לא פנתה התובעת מידית לאשת המנוח ובני משפחתו בהודעה לבל ישכחו אותה ב'חלוקת העזבון', מפני שהיא דורשת את חלקה, מה יותר פשוט מלשלוח הודעה, האם להגיש בקשה לביטול צו ירושה (ללא עו"ד) יותר פשוט? וזו לשון הבקשה לביטול הצוו שנכתב בכתב ידה של התובעת: אני [פלונית].

3) זאת ועוד, כידוע הנוהל בהגשת בקשה לצוו ירושה או לקיום צוואה מחייב פירסום בעתונות, וכך לשון סעיף 17 לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998: "הודעה על הגשת בקשה לצוו ירושה או לצוו קיום תפורסם בעיתון יומי אחד וכן ברשומות; ההודעה בעיתון היומי תיכלול הזמנה להגשת כתב היתנגדות בתוך תקופה של שבועיים מיום הפירסום בעתון היומי או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם לעניני ירושה; הוצאות הפירסום יחולו על המבקש". כלומר חובת הפירסום בעיתונות של הבקשה לצוו ירושה, נועדה בדיוק למטרה זו, למנוע תביעות כמו זו הנידונת בפנינו.

למעשה דבר זה כבר נקבע בחוק הירושה התשכ"ה – 1965 סעיף 67: "הוגשה בקשה לצוו ירושה או לצוו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש היתנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצוו". אינני יודע אם הגבלת הזמן להגשת היתנגדות מכוונת למה שנקבע בחוק הירושה התשכ"ה – 1965 סעיף 72 (א) הקובע: "(א) נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צוים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצוו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצוו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט". משתמע מניסוחו של החוק, שבבקשה לביטול צו ירושה עקב עובדות או טענות, אם המבקש יכול היה להציג את העובדה, או לטעון את טענותיו, כבר לפני הדיון בבקשה המקורית לצוו ירושה.

...

בתאריך ד' תמוז תשע"ג (12/06/2013), הוגשה לבית הדין בקשתה של [פלונית] לביטול צו הירושה, מכיוון שלא הוזכרה בצו זה. עם הגשת הבקשה קבע בית הדין מועד לדיון בבקשתה.

כמו כן, אם קיימת אומדנה שהיה באפשרותו של המבקש לעשות זאת תוך פרק זמן סביר לאחר מתן הצו והוא התמהמה ללא הצדקה הגיונית, היא עשויה להיות שיקול אצל רשם הירושות או בית המשפט (לחילופין בית הדין הרבני) אם להיעתר לבקשה לביטול צו ירושה.

למרות שחלף זמן ארוך בין הזמן של מתן צו הירושה המקורי ובין זמן הגשת הבקשה לביטול הצו שנמשך שמונה חודשים, עדיין זו אינה סיבה שלא להיזקק ולהיעתר לבקשה לביטול צו הירושה היות ופרק זמן זה אינו משפיע במאומה על העובדה הברורה שהתובעת היא בתו של המנוח.

המסקנה התביעה להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד נדחית גם מהבחינה החוקית.

הנתבע הדגיש כי אינו מיתחמק מחובתו לזון את הקטין, אך יש לבחון את יכולתו הכלכלית וצרכי הקטין ולאזן באופן ראוי בין צרכי הקטין, יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם ולהותיר מינימום לקיום אנושי של החב במזונות.

בבקשה, אולי יש מקום שאתה יכול לשלוח אותי אליו.

לא הוצג נסח טאבו, צו ירושה, צו קיום צוואה או כל אסמכתא אחרת שיש בה לתמוך בגירסת מי מהצדדים.

...

15.6.18 ועמ"ש 4208-01-19 ב. נ' ב., סעיפים 19-20 לפסה"ד מיום 21.7.2019 יוצא אפוא כי התחשיבים האמורים אינם סוף פסוק אלא מהווים בעיקר נקודת מוצא ולבית המשפט "שיקול דעת רחב לקבוע בכל מקרה לגופו" כדברי השופט פוגלמן שצוטטו לעיל.

על כן, על פי שיקול דעתי ולאחר שבחנתי הנתונים שפורטו לעיל, האופק התעסוקתי של כל אחד מהצדדים ופוטנציאל השתכרותם, הדין האישי החל, גיל הקטין ושאר הנתונים הרלוונטיים, ועל מנת לאפשר לאב מחייה מינימליות, אני מחייב את האב לשלם עבור מזונות הקטין ומדורו, סך של 1,500 ₪ לחודש.

חיסכון" ממועד הגשת התובענה לישוב סכסוך, לאור הנטען בסעיף 33 לכתב התביעה ולאור כי האב חויב ממועד הגשת התובענה לי"ס, אני מורה כי הנתבע רשאי לקזז מחוב העבר סך של 9,400 ₪ וכל סכום אחר ששילם עבור מזונות הקטין או הוצאות נלוות שנדרשו ממנו, עד מועד פסה"ד. יתרת חוב עבר תחולק לתשלומים חודשיים שווים בסך של 100 ₪ לחודש עד לפירעון מלוא חוב עבר.

בשנת 2014 נפטרה המצווה, אז ולאחר שהגישה מ.ר. בקשה לקיום הצוואה, שלח הנאשם- עובר ליום 19.3.17, צוואה מזוייפת לרשם החברות, הנחזית להיות כזו אשר נערכה על ידי המנוחה ביום 25.5.11, שם ציותה לכאורה, את כל רכושה, לרבות הדירה לנאשם.

לעניין השלמת החקירה שבוצעה, ציינה שקבלה את אישור פרקליטת המדינה, על פי החוק ושמדובר בהשלמה, שמהותה לעניין שתי צוואות מקוריות (שערכה המצווה בשנת 2009), זאת על מנת שההגנה לא תופתע, על אף שיכולה הייתה לברר זאת עם העד – עו"ד בן ארי, על הדוכן, שכן חומר החקירה כבר מצוי בפני ההגנה ועצם קיומן ידוע.

...

נוכח כל האמור, עדכון המדינה להשלמת חקירה אינה חורגת מן החוק והנוהל, כאשר להגנה כמובן, עומדת הזכות להתנגד לחומרי החקירה הללו.

לפיכך ונוכח כל המפורט לעיל, לא מצאתי שיש לקבל את טענת ההגנה מן הצדק, שכן לא מצאתי שההגנה עברה את המשוכה המקדמית בטענה, להניח בסיס וראיות לנטען בדבר התנהלות לא ראויה של הרשות שיש בה משום פגיעה בהליך ובתחושת הצדק ומכאן אף אני דוחה את בקשת ההגנה לביטול כתב האישום, או זיכויו של הנאשם.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ג, 02 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.