מחלת מקצוע תביעה להכרה בטבח במקצועו

התובע, טבח במקצועו, מבקש להכיר בפגיעה בידו כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), וכן הוא מבקש להכיר בפגיעה על דרך תורת המקרוטראומה.

"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מיקצוע; "תאונת עבודה" - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו.

יצוין, כי ניכר מתרשומת הביקור מיום 13.3.12 כי מדובר בביקור ראשון ביחס לאותה כוויה, שכן נרשם "טפול בפצע כוויה..", ובכל אחד מן הביקורים שלאחר מכן נרשם "הגיע להמשך טפול בכוויה". אף במסמך סיכום האישפוז של התובע, מיום 26.3.12 (נספח ה' לתצהיר התובע), תועד ארוע הכוויה במסגרת העבודה, כדלהלן: "לציין כי שבועיים קודם לכן נכווה באצבע III ביד ימין בזמן עבודתו כטבח, הפצע לא טופל ובהמשך הופיעו אודם, נפיחות וכאב מקומי. הפצע טופל מקומית עם שיפור בנפיחות ובכאב". יתרה מכך, בפרק הסיכום במסמך זה נרשם: "אין לשלול קשר לסיפור הכוויה והזיהום באצבע כטריגר אולם כעת בהעדר חום סיסטמי או מקומי וכן מדדי דלקת נמוכים לא נראה כי קיים זהום פעיל". טענתו של התובע בדבר הכוויה נתמכת אף בטופס התביעה לנתבע (נספח יא לתצהיר התובע), בחלק המעסיק, שם צוין מפורשות כי: "העובד נכווה במסעדה, מתלונן על כאבים ביד". לאור כל האמור, הוכיח התובע כי נכווה בידו במסגרת עבודתו, והכוויה הזדהמה ודרשה טפול רפואי.

...

בנסיבות אלו, התביעה בהתאם לתורת המיקרוטראומה נדחית.

יצוין, כי ניכר מתרשומת הביקור מיום 13.3.12 כי מדובר בביקור ראשון ביחס לאותה כוויה, שכן נרשם "טיפול בפצע כוויה..", ובכל אחד מן הביקורים שלאחר מכן נרשם "הגיע להמשך טיפול בכוויה". אף במסמך סיכום האשפוז של התובע, מיום 26.3.12 (נספח ה' לתצהיר התובע), תועד אירוע הכוויה במסגרת העבודה, כדלהלן: "לציין כי שבועיים קודם לכן נכווה באצבע III ביד ימין בזמן עבודתו כטבח, הפצע לא טופל ובהמשך הופיעו אודם, נפיחות וכאב מקומי. הפצע טופל מקומית עם שיפור בנפיחות ובכאב". יתרה מכך, בפרק הסיכום במסמך זה נרשם: "אין לשלול קשר לסיפור הכוויה והזיהום באצבע כטריגר אולם כעת בהיעדר חום סיסטמי או מקומי וכן מדדי דלקת נמוכים לא נראה כי קיים זיהום פעיל". טענתו של התובע בדבר הכוויה נתמכת אף בטופס התביעה לנתבע (נספח יא לתצהיר התובע), בחלק המעסיק, שם צוין מפורשות כי: "העובד נכווה במסעדה, מתלונן על כאבים ביד". לאור כל האמור, הוכיח התובע כי נכווה בידו במסגרת עבודתו, והכוויה הזדהמה ודרשה טיפול רפואי.

לאור כל האמור, מתקבלת טענת התובע כי נפגע בעבודתו בתחילת חודש מרץ 2012, עת נכווה באצבע השלישית ביד ימין.

לאחר קיום מסכם ראיות קצרה הגיעו הצדדים להסכמה (לה ניתן תוקף של החלטה) ביחס לתשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן: "1. התובע יליד 1971, טבח במקצועו.

האם הליקויים הקיימים, ככל שקיימים, נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו על דרך מקרוטראומה או מחלת מיקצוע? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

לפיכך, יש לקבל את מסקנתו של המומחה אשר התבססה על כך. אחרית דבר דין התובענה להיתקבל בחלקה: הנזק בכתפו בימנית של התובע יוכר כפגיעה בעבודה.

...

לסיכום, טען התובע כי תנאי העבודה גרמו לנזק בשרירי הכתף המסובב, והטיפול בנזק גרם לסיבוך ידוע ומוכר; לנזק שורשי צווארי, לפגיעה במקלעת העצבית ולשיתוק ביד ימין.

דיון והכרעה לאחר לימוד טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להתקבל בחלקה בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.

ביחס לנזק זה יצויין, כי לא מצאנו בטענות התובע טעם לפיו יש להכיר בו. ראשית, המומחה קבע כי אין קשר בין הנזק העצבי לתנאי העבודה.

לאור כל שפורט לעיל, ובשים לב כי מדובר בחוות דעת ובתשובות לשאלות הבהרה, אשר היו מפורטות, מנומקות ומקיפות, לא מצאנו סיבה שלא לאמצן.

הקדמה ביום 15.12.15 הגיש התובע ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי הדוחה את תביעתו להכרה בפגיעות בכפות ידיו שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מעבודתו כטבח.

הנתבע דחה תביעה זו מהסיבה שלא הוכח שהמחלה נופלת להגדרה של "מחלת מיקצוע" כמובנה בחוק הביטוח הלאומי; או שהמחלה נגרמה על דרך המקרוטראומה ואף לא הוכח שקיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה של התובע.

האם מניסיונך לא נתקלת במקצוע הטבחות כסיבה להווצרות פתולוגיות ביד כתוצאה ממיקרו טראומות? תשובת המומחה – "בהחלט כן... התיסמונת השכיחה במקצוע הטבחות הנה טנוסינוביטיס של הגידים מכופפי האצבעות הארוכים, כתוצאה מהתנועות החוזרות והנישנות של הגידים במשך שעות רצופות מדי יום ולאורך שנים רבות. אצל מר בינדר לא אובחנה תיסמונת זו, לא מימין ולא משמאל". 7.2.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין טענות התובע להידחות, ובמה דברים אמורים? לאחר שעיינתי בכלל כתבי בית הדין שהוגשו בתיק ונספחיהם, לא מצאתי שהתובע טען בשלב כלשהו כי הוא עבד בעבודה נוספת מסוג העבודה שלגביה הוא הגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי מלכתחילה.

המומחה ציין כי מסקנה זו עולה גם מחוות הדעת שבחן את התובע ולחיזוק מסקנתו זו ציין המומחה כי העובדה שהמחלות מהן סבל התובע הופיעו אצלו בשתי ידיו באותה העוצמה על אף שסביר היה להניח שתנאי עבודתו יביאו לפגיעה חמורה יותר ביד הדומיננטית, אינן תומכות בקשר הסיבתי העובדתי בין תנאי עבודת התובע לבין המחלות שלגביהן הוא הגיש את תביעתו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

הקדמה התובעת הגישה בשנת 2018 תביעה להכרה בכאבי הגב מהם היא סובלת כמחלת מיקצוע ו/או מקרוטראומה.

טענות התובעת התובעת היא טבחית/שפית וכחלק מעבודתה היא נידרשת, כך על פי כתב התביעה, ללוש בצקים, לערבב ולעבוד עם מנדולינה (מכשיר לקיצוץ ירקות) עליו היא נידרש להסיע את הירקות קדימה ואחורה, לחתוך בשר עם סכין ותנועות נוספות חוזרות ונישנות.

...

ואולם בשנת 2010 מצאנו, כי הרופא אליו פנתה מציין, כי התובעת היא טבחית "ומרגישה קושי בעמידה ממושכת, כמו כן כאבים מאחורי עקבים בעמידה ממושכת" (ר' נ/4).

שוכנעתי, כי במסגרת פעולות הבישול שמבצעת התובעת, גם בשנים בהן היתה שפית בקיטרינג וגם מאז הפכה למבשלת עצמאית, היא מקדישה בממוצע כארבע שעות ביום לפעולות של הכנת הפרודוקטים מהם תתקין את המנות, בין אם לצורך הכנת צ'יפס, תדרש להוציא מהמקרר את תפוחי האדמה, לשטוף אותם, לקלף אותם, לקצוף אותם לפרוסות דקות, לחמם שמן במחבת יצוקה וגדולה ולטגן את הצ'יפס, תוך שהיא הופכת אותו מעת לעת, ובין אם היא נדרשת להכנת סלט אסייתי, הכולל את שטיפת הירקות, חיתוכם על גבי המנדולינה, על מנת שתתקבל צורה אחידה ומוארכת של הירקות באופן שבו היא נדרשת להעביר את הירקות השונות על גבי המנדולינה כאשר היד נעה הלוך ושוב מספר רב מאד של פעמים, או הכנת בשר, הכולל חיתוכו לקוביות או רצועות.

שוכנעתי, כי אף שפעולות ההרמה והכפיפה שהיו בעיקר מנת חלקה של התובעת בעת ששימשה כשפית בקיטרינג, החל מהרמת סירים במשקל 10 ק"ג-15 ק"ג, מגשים שעליהם הניחה את התוספות, ארגזי ירקות שמשקלם נע בין 7 ק"ג ל-17 ק"ג, האופן בו נדרשה להתכופף ולהרים את ארגזי הירקות מהרצפה, את הסירים הצהליים מהגז לעגלת השירות ועוד ועוד, התארכו לכדי 50% עד 75% מיום העבודה שלה, שנמשך כ 9 עד 15 שעות ביום (ר' סעיפים 5 לתצהירה של התובעת; סעיף 4 לתצהיר המשלים; ר' גם סעיף 17 (השני) לסיכומי הנתבע).

התביעה מופנית כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 4.1.21 שדחה את התביעה להכיר בפגיעה מסוג תיסמונת תעלה קארפלית משמאל כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.

התובעת עובדת כמבשלת-טבחית החל מחודש 5/18 ועד היום.

...