לאחר שהגיע לגיל 17 נחתם, בחודש דצמבר 2018, בין התובע[footnoteRef:1] לבין מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים ועמותת נוער בית"ר "אורן" "הסכם שחקן (קטין)" (נספח ד' לתצהיר התובע) - "חוזה אפס". דהיינו, הסכם לשתי עונות משחקים (1.8.2018 – 31.5.2020) לפיו, ובין היתר, התובע פטור מתשלום על אימונים ושאר הוצאות נילוות, דוגמאת דמי חבר למועדון, ומאידך, הוא אינו מקבל שכר על הישתתפותו במשחקי הקבוצה, להוציא החזר הוצאות נסיעות עד לגובה של 1,000 ₪ בחודש, בכפוף להגשת קבלות כדין (סעיף 5 להסכם) (עמ' 5, בשורות 7 -8).
גדר המחלוקת וההליך בבית הדין
השאלה העומדת לבירור היא האם במועד הפגיעה היה התובע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
לצורך ברור סוגיות אלה נקבעה ישיבה להוכחות שבמהלכה העידו התובע; אימו – גב' יוליה יוסופוב; מר שי כהן – עוזר מאמן קבוצת הבוגרים של ערוני בית שמש ומר רפי טוביאנה – יושב ראש בהיתנדבות של עמותת בית שמש.
דיון והכרעה
המתוה הנורמאטיבי: בעיניין זקן (ב"ל (י-ם) 60260-10-10 עובד זקן – המוסד לביטוח לאומי (22.6.14), בפסקות 13-14 ו - 21 עד 24), ובעניין קונורטי (ב"ל (י-ם) 43887-11-15 ערן קונורטי – המוסד לביטוח לאומי (30.4.19), בפסקות 8- 9), סקרתי בהרחבה את פסיקת בית המשפט העליון, בית הדין הארצי ובתי הדין האיזוריים בהידרשם לשאלת קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לבין הקבוצה שבה הוא מתאמן ומשחק.
לא זו אף זו. אף שהתובע, אימו ומר כהן ציינו בעדותם שמר כהן הבטיח לתובע שכר, מעדותם של העדים כולם עלה כמיקשה אחת שלמעשה, מר כהן לא היה מוסמך להתחייב בשם העמותה בכל התחייבות כספית מול התובע והבטיח לתובע את שהבטיח על דעת עצמו בלבד (ראו עדות התובע לעיל; עדות מר כהן בעמ' 13, בשורות 21, 26 – 28; עמ' 14, בשורה 31 – "כל שחקן סוגר מול היושב ראש"; עדות מר טוביאנה בעמ' 15, בשורה 31 ובעמ' 19 בשורה 24).
...
על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע ולפיה מטרת הבאתו לקבוצה והשתתפותו במשחקים בליגה ג' - נוער ובוגרים - הייתה ליצור עימו יחסי עבודה.
נוכח כלל המפורט לעיל, ובשים לב לקושי ניכר לראות את הסכום החד פעמי שניתן לתובע בדיעבד ובנסיבות העניין כהכנסה מעבודה, אני סבורה שסיווגו של התובע כעובד מחטיא במידה רבה את כוונת המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, ואת מטרתו.
סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה נדחית.