מחלוקת כספית בין שחקן ליו"ר מועדון כדורגל

עיון בהסכם זה מעלה כי הוסכם בסעיף 8 כי: "המאמן יזכה לאותם תנאים בעונת 2014/15 כאשר למאמן יתקיים חוזה כנ"ל לעונת המשחקים הבאה 2014/15". כמו כן עיון בהסכם זה מעלה כי ההסכם אושר על ידי הרשות לבקרת תקציבים כעולה מחתימתו של יו"ר היתאחדות לכדורגל בישראל, מר עופר אורליצקי שמופיעה בסיום ההסכם.

ערים אנו כי התוספת שבסעיף 8 נכתבה כתוספת בכתב יד, אולם הדבר עולה בקנה אחד עם תקנון בקרת תקציבים (ר' נספח 2 לתצהיר הנתבעים) שקובע בסעיף 5: "ההסכם שבין קבוצה לשחקן ייערך על גבי טופס שנרכש במשרדי ההתאחדות בנוסח קבוע ... הצדדים יהיו רשאים להוסיף בכתב, על טופס ההסכם, תנאים משלימים, אשר ישמשו תוספת לנוסח הקבוע, ובילבד שכל תוספת כזו תערך על גבי גיליון טופס ההסכם ובמסגרתו, ולא תחרוג או לא תעמוד בסתירה לסעיף מסעיפי ההסכם ולסעיף מסעיפים התקנון". גם עיון בחקירתו הנגדית של מר ספיר מעלה כי הוא מודה כי מר בראון נכח במועד בו התובע הוסיף בכתב ידו את המפורט בסעיף 8: "ש: יש לנו מחלוקת שהתוספת בסעיף 8 לנספח 1 נעשתה בנוכחות רוני בראון? ת: אין לנו מחלוקת אבל רוני בראון לא חתם שם ליד התיקון או התוספת וזה תמוה בעיני. הוא חתם בסוף ההסכם" (ר' עמ' 2 שורות 29-31).

גם בחקירתו הנגדית של מר ספיר כאשר נישאל על כך הוא הבהיר: "התובע שאין לי איבה אישית אליו, יש לו איכויות בלתי רגילות במספר תחומים הקשורים לכדורגל, מעבר לתחום הרטוריקה. הוא יודע לזהות ועשה את זה בהצלחה רבה עבור פועל ראשון לציון, לזהות שחקנים צעירים מליגות נמוכות או מח' נוער ולהשביח אותם ואפילו הצלחנו למכור שחקנים למועדונים אחרים. לתובע יש יכולות בלתי רגילות בהדרכה וגם בעבר כמאמן. היו לו תקופות מוצלחות. באותה עונה הוא לא הצליח מקצועית..." (ר' עמ'25 שורות 12-22).

עם זאת עיון בחקירתו הנגדית מבהיר כי הדבר נעשה בלית ברירה: "ש: מקריא לך את מה שכתבת ב18.11.13 נשלח למנכ"ל המועדון רוני בראון ( נספח 4 לכתב ההגנה המתוקן וגם לתצהיר של הנתבעים), נספח 5 לתצהיר הנתבעים? שלחת את זה נכון או לא? ת: לא פלא שבתי המשפט עמוסים, ... אני תלוי תלות מוחלטת בנכונות של בעלי הקבוצה להעמיד לרשותי ביום פקודה, דהיינו המשחק, את סגל השחקנים הטוב ביותר. במקרה הזה הנתבעים פנו אליי ערב משחק קובע והסבירו לי שבמידה ולא יתפנה כסף לבקרה התקציבית לא יועמדו לרשותי במשחק הקרוב מספר שחקנים. באופן טבעי מי שנשען על תוצאות הקבוצה זה מאמן, ומתוך ונקלעתי למינוסים וחובות גדולים. אני העובד" (ר' עמ' 12 שורות 8-22).

...

סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובע תוך 30 יום את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה: 227,960 ₪ .

כל יתר תביעות התובע, נדחות.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הם הפרשי ריבית והצמדה מיום חובת התשלום עד ליום התשלום בפועל.

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין הוצאת לשון הרע בסכסוך שנפל בין התובע והנתבע שכנגד, אביו של שחקן הכדורגל אלרואי כהן, לבין הנתבע והתובע שכנגד, הבעלים ויו"ר מועדון הכדורגל ערוני קריית שמונה, אליו השתייך בעבר אלרואי.

בטרם התגבש חוזה חדש בין השחקן לקבוצת הפועל קריית שמונה, התגבשה עסקה להעברתו של השחקן לקבוצת הפועל תל אביב לפיה, בין היתר, יקבל השחקן תשלום נטו של כ -160,000$ נטו לעונה (וזאת בנוסף להוצאות רכב, דירה, דלק וזכויות נוספות), ומשכך לא נחתם הסכם חדש בין השחקן לבין קבוצת הפועל קריית שמונה.

אשר לאמירות מהן משתמע כאילו התובע אינו ממלא את תפקידו כאב כראוי, השומע הסביר היה מבין, על רקע המחלוקת שהייתה בין הצדדים כי מדובר בהבעת דיעה ובקורת על כך שהאב לא תמך בהסכם ההעברה של השחקן, הסכם אשר, ככל העולה מחומר הראיות שלפני וכפי שטוען הנתבע, היטיב עם השחקן, וכך גם סברו השחקן וסוכנו.

לשון הרע בתביעה שכנגד הנתבע טוען כי התובע 'פתח נגדו חזית', תוך שהוא מכנה אותו בכינויי גנאי קשים, כגון "דון קורליאונה", מתוך מטרה אחת: לנסות ולקבל כספים מתוך עסקת העברת השחקן שבוצעה 5 חודשים קודם לכן כדת וכדין.

...

אינני מקבלת את טענת הנתבע כי הדברים נאמרו "בכוונה לפגוע" על המשתמע לעניין זה. הדברים נאמרו תוך מאבק כספי בין הצדדים ולא על מנת לגרום לנתבע לפגיעה.

פסיקתא לאור הפיצוי שפסקתי לתובע והפיצוי שנפסק לנתבע, ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד סך של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובע שכנגד ועד למועד התשלום על ידי הנתבע שכנגד, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

העד הסביר כי קיימים במועדון תפקידים בשכר כמו – שחקנים, מאמנים ומנהלים מקצועי ומנהל מחלקת נוער.

קוצ'ר אימת כי הוא מכהן בתפקיד יו"ר מועדון ללא שכר ובהתנדבות (עמ' 20 לפרוט', ש' 28) ואישר כי חברי ועד מנהל עושים עבודתם בהיתנדבות (עמ' 20 לפרוט' ש' 28); בן נעים העיד כי תפקיד היו"ר הוא תפקיד התנדבותי ובתחום הכדורגל התפקיד בוצע בהיתנדבות משך 30 שנים (עמ' 25, ש' 2-1) ואישר בתצהירו כי כיהן בתפקיד יו"ר מועדון הכדורגל בעבר בהיתנדבות, ללא שכר וגם סגניו דאז לא קיבלו שכר (ראו סע' 20 לתצהירו).

עוד הבהיר התובע כי הכוונה הייתה שהנתבעת תעבור למשק סגור – ואז הוא יקבל שליטה מלאה וכל הרווחים שיוותרו יהיו שלו (ראו עמ' 9 לפרוט', ש' 24-19 – "שלישית, היה מדובר שהולכים למשק סגור וכל עוד זה כך, אני עובד הנתבעת ואחרי שאהיה משק סגור והתניתי לחמש שנים, אוכל למשוך רווחים מהנתבעת. זה ניהול עסק, העמותה, ורשומה כעסק והמשק סגור והיה מדובר על 1.85 מיליון ₪ - תקציב העמותה – והיה מדובר גם על תקציב של 600 אלף ₪ שמזרימה הערייה ויתר התשלומים מהורים וספונסרים. כלומר, אם נשאר כסף אחרי חלוקת הדברים, הכסף שלי. השכיר – זה רק בתקופה של המשק הסגור, תקופת ביניים." היינו, התובע לא התכוון כלל להיות שכיר בעמותה, אלא לנהל אותה כשתעבור ל'משק סגור' כעסק לכל דבר ועניין, ואז יוכל ל'משוך' רווחים.

[11: ראו גם דבריו ודברי בא כוחו בדיון המוקדם עמ' 3 לפרוטו' ובהם – "התובע לא בא לעבוד תמורת חמשת אלפים ₪"] דיווח לרשויות – אין מחלוקת כי התובע לא דווח כעובד בנתבעת.

...

אשר על כן אנו דוחים את טענת הנתבעת וקובעים כי קיימת סמכות עניינית לדון בתביעה.

בסופו של דבר כעולה מהמקובץ התובע לא הוכיח כי היה במעמד של שכיר.

אשר על כן, אנו דוחים את התביעה על כל רכיביה.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך שלושים יום אחרת ישאו ריבית והצמדה מהיום ועד למועד תשלומן בפועל.

נוכח האמור נקבע, כי מאחר שהסכסוך הכספי שבין המבקש למשיב מתייחס לתקופה שראשיתה במועד חתימת ההסכם הראשון ובשנים שלאחר מכן, ומאחר שהמבקש היה יושב ראש העמותה למצער החל מספטמבר 2002 ובתקופה הרלבנטית לסכסוך, נחשב הוא "ממלא תפקיד", כמשמעו בתקנון המוסד לבוררות של היתאחדות הכדורגל (להלן תקנון המוסד לבוררות), ועל כן כפוף לסמכות השיפוט של המוסד לבוררות.

אילו קיבלנו את טענת המבקש כי לא היה "ממלא תפקיד" במועד הרלבנטי, ואין זו עמדתי, נראה כי כפוף הוא לסמכות המוסד לבוררות הן מכוח סעיף 2ח' לתקנון המוסד לבוררות המוזכר מעלה והן מכוח תקנון סוכני השחקנים, בהיותו "סוכן שחקנים". סעיף 14.1 לתקנון סוכני השחקנים קובע, כי "כל מחלוקת או סיכסוך בין סוכן שחקנים לבין שחקן, או בין סוכן שחקנים לבין מועדון או לבין סוכן שחקנים אחר או בין סוכן שחקנים אחר הפועלים במסגרת ההתאחדות והנוגעים לפעילותם כסוכני שחקנים יובאו להכרעה בפני המוסד לבוררות". סעיף 14.2 מוסיף וקובע, כי הבוררות היא בוררות חובה.

...

ואולם, דומה כי אין מנוס מקביעה שסוכן הוא הפועל כסוכן, בחינת אין זכויות בלא חובות.

אין בידינו איפוא להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות בסך 15,000 ש"ח. השופט צ' זילברטל: אני מסכים.

לאחר שהגיע לגיל 17 נחתם, בחודש דצמבר 2018, בין התובע[footnoteRef:1] לבין מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים ועמותת נוער בית"ר "אורן" "הסכם שחקן (קטין)" (נספח ד' לתצהיר התובע) - "חוזה אפס". דהיינו, הסכם לשתי עונות משחקים (1.8.2018 – 31.5.2020) לפיו, ובין היתר, התובע פטור מתשלום על אימונים ושאר הוצאות נילוות, דוגמאת דמי חבר למועדון, ומאידך, הוא אינו מקבל שכר על הישתתפותו במשחקי הקבוצה, להוציא החזר הוצאות נסיעות עד לגובה של 1,000 ₪ בחודש, בכפוף להגשת קבלות כדין (סעיף 5 להסכם) (עמ' 5, בשורות 7 -8).

גדר המחלוקת וההליך בבית הדין השאלה העומדת לבירור היא האם במועד הפגיעה היה התובע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

לצורך ברור סוגיות אלה נקבעה ישיבה להוכחות שבמהלכה העידו התובע; אימו – גב' יוליה יוסופוב; מר שי כהן – עוזר מאמן קבוצת הבוגרים של ערוני בית שמש ומר רפי טוביאנה – יושב ראש בהיתנדבות של עמותת בית שמש.

דיון והכרעה המתוה הנורמאטיבי: בעיניין זקן (ב"ל (י-ם) 60260-10-10 עובד זקן – המוסד לביטוח לאומי (22.6.14), בפסקות 13-14 ו - 21 עד 24), ובעניין קונורטי (ב"ל (י-ם) 43887-11-15 ערן קונורטי – המוסד לביטוח לאומי (30.4.19), בפסקות 8- 9), סקרתי בהרחבה את פסיקת בית המשפט העליון, בית הדין הארצי ובתי הדין האיזוריים בהידרשם לשאלת קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לבין הקבוצה שבה הוא מתאמן ומשחק.

לא זו אף זו. אף שהתובע, אימו ומר כהן ציינו בעדותם שמר כהן הבטיח לתובע שכר, מעדותם של העדים כולם עלה כמיקשה אחת שלמעשה, מר כהן לא היה מוסמך להתחייב בשם העמותה בכל התחייבות כספית מול התובע והבטיח לתובע את שהבטיח על דעת עצמו בלבד (ראו עדות התובע לעיל; עדות מר כהן בעמ' 13, בשורות 21, 26 – 28; עמ' 14, בשורה 31 – "כל שחקן סוגר מול היושב ראש"; עדות מר טוביאנה בעמ' 15, בשורה 31 ובעמ' 19 בשורה 24).

...

על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע ולפיה מטרת הבאתו לקבוצה והשתתפותו במשחקים בליגה ג' - נוער ובוגרים - הייתה ליצור עימו יחסי עבודה.

נוכח כלל המפורט לעיל, ובשים לב לקושי ניכר לראות את הסכום החד פעמי שניתן לתובע בדיעבד ובנסיבות העניין כהכנסה מעבודה, אני סבורה שסיווגו של התובע כעובד מחטיא במידה רבה את כוונת המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, ואת מטרתו.

סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה נדחית.