מחלוקת בין קבלני חשמל: סכסוך בין קבלני חשמל

לאחר מכן, נשלחה ביום 7.11.16 הודעת דואר אלקטרוני מעו"ד הריס לעו"ד עופר, אליה צורף כתב מינוי חתום על ידי המבקשת ועו"ד עופר התבקש להוסיף את חתימתו, ובהודעה ציין עו"ד הריס: "כאמור בסיכום בנינו ובכתב המינוי, הבירור ייערך על דרך פגישות בנפרד. המסמכים והנתונים יוצגו במהלך אלו. האמור לעיל הינו לצורך הערכת הקף המחלוקת לבדיקה, ואין בו כדי למצות או להוות את מכלול טענות והסכומים להם זכאית א. רוזנטל..." (דגש שלי ש.מ.) בהמשך, נשלח למהנדס כהן כתב מינוי מיום 8.11.16 (להלן: "כתב המינוי"- צורף כנספח ד' לבקשה המתוקנת), שכותרתו: "פנייה משותפת למינוי מומחה מוסכם לבדיקת חשבונות" ובו מציינים הצדדים כי: "פנייה זו הנה פנייה משותפת מוסכמת מטעם המזמין- מד"א בע"מ ומטעם קבלן עבודות החשמל א. רוזנטל עבודות חשמל בע"מ, למינוייך כמומחה שיבדוק את חשבונות הקבלן ויכריע בנקודות שבמחלוקת בחשבונות אלו.. בכל הקשור לרכיבים מהחשבונות אותם לא אישר או לא יאשר המזמין או נציגו, או מחיקות שביצע או לא היתייחס, כלומר כל רכיב ממי מהחשבונות שלא אושר על ידי המזמין, הללו יבדקו על ידך באופן שאתה תיבדוק את החשבונות ותכריע לאחר שתישמע את הצדדים בנפרד ותקבל נתונים ומסמכים, לגבי אותו חלק שבמחלוקת שהמזמין לא יאשר. הכרעתך תהא מחייבת.." (דגשים שלי ש.מ.) לאחר כתב המינוי, שלח המהנדס כהן ביום 9.11.16, הצעת שכר טירחה, במכתב שכותרתו: "מלון טל, תל אביב- בוררות לבדיקת חשבונות", והמבקשת הגישה מכתב חתום בידי עו"ד עופר בשם המשיבה, אשר אישרה: "מאשרת כסוי חצי", ולאחר אישור המבקשת, אף נשלח חשבון עסקה לצדדים.

בהקשר זה יצוין, כי כפי שכבר קבעתי בהחלטתי מיום 11.11.18 ,הצדדים רשאים לקבוע מנגנוני הכרעה מוסכמים בסכסוכים ביניהם, ובמסגרתם עשוי להבחר על ידם בעל תפקיד, שתפקידו, סמכויותיו ותוקף הכרעותיו ייקבעו בין הצדדים, ובעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט סוקול בת"א 19887-09-10 עריית חדרה ואח' נ' פהימה ואח' (2.6.11), פסקה 10 לפיהם: "בעלי התפקידים אשר עשויים לשמש בתפקיד במסגרת הדיון במחלוקת שבין בעלי הדין הנו רחב ביותר, בקצה האחד ניתן למצוא את המומחה המוסכם, שתפקידו לסייע לערכאה המכריעה בדרך של מתן חוות הדעת ובקצה האחר ניתן למצוא את הבורר שמכריע בעצמו כבמחלוקת. בין שני אלו מצויים בעלי תפקידים נוספים כגון "מעין בורר", "פוסק מומחה" וכיוצ"ב".

...

סיכום סיכומו של דבר, לאור מכלול הנסיבות והראיות שפורטו לעיל, וכאשר לא קיימת בין הצדדים הסכמה מפורשת לקיומה של בוררות, וכאשר התנהלות הצדדים, ודרך ניהולו של ההליך על ידי המהנדס כהן, אינה תומכת בקיומה של בוררות, אין לי אלא לקבוע כי המהנדס כהן לא מונה כבורר על ידי הצדדים אלא כמומחה מכריע או "מעין בורר", ובהתאם ההליך שהתנהל בפניו, וקביעותיו במכתבו הסופי, אינן כפופות לחוק הבוררות.

בנסיבות אלו, דין בקשת המבקשת לאישור קביעותיו של המהנדס כהן כפסק בוררות- להידחות ולפיכך אני מורה על דחיית הבקשה לאישור פסק בורר.

בנסיבות, ולאחר שהמבקשת עמדה על קיומו של הליך מלא, וזאת על אף העובדה שהסכמת הצדדים הראשונית כפי שבאה לידי ביטוי בכתב המינוי, הצביעה על כך שלא נחתם במקרה זה הסכם בוררות,וכי על פניו אין מקום להגשת בקשה לאישור פסק בוררות, אני מחייב את המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ₪.

ביום 21.12.11, נחתם בין התובע לבין הקבלן 'נספח לעבודות חשמל' הצמוד להסכם השפוץ, שעניינו עבודות חשמל שיבוצעו ע"י הקבלן, בתמורה לסך של 42,000 ש"ח בתוספת מע"מ. טענות הצדדים 6.1 התובעים טוענים, כי שילמו למתכנן את רוב התמורה – 23,700 ש"ח בתוספת מע"מ, כי שילמו לקבלן את מלוא התמורה החוזית בהתאם להסכם וכן סכומים נוספים: סך של 8,584 ש"ח עבור ביצוע שפכטל בדירה וסך של 5,220 ש"ח עבור תוספת לעבודות צנרת.

בין המתכנן לתובעים כלל לא הייתה תניית בוררות, וממילא הסיכסוך ביניהם היה מתברר בבית המשפט.

המומחה מציין – "קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין ביצוע תקוני טיח וצביעה לאחר חציבות בקירות לצורך הטמנת מובילי חשמל". התובעים לא הביאו כל ראיה לכך שעבודה זו לא בוצעה ע"י הקבלן, והבסיס לקביעת המומחה מטעמם אינו ברור.

...

דרישתו של הנתבע 2 לחיוב התובעים בשכרו שלא שולם נדחית, כמפורט לעיל.

18.2 בהתאם למפורט לעיל בסע' 11 (ליקויים בגינם מגיע לתובעים פיצוי מאת הנתבע 1, הקבלן בסך של 8,825 ש"ח), בתוספת המפורט בסע' 12 (זיכויים בגינם מגיע לתובעים החזר מאת הנתבע 1 בסך של 4,500 ש"ח) ובהפחתת המפורט בסע' 13 לעיל (תשלומים שמגיעים לנתבע 1 מאת התובעים בגין עבודות שבוצעו על ידו ותמורתן לא שולמה בסך של 3,540 ש"ח), אני מחייבת את הנתבע 1 בתשלום פיצוי לתובעים בסכום של 9,785 ש"ח. 18.3 אשר להוצאות משפט ביחס לתביעות ההדדיות שבין התובעים לנתבע 1 – בנסיבות אני מורה כי בשל אופן ניהול ההליך ע"י התובעים, כפי שיפורט להלן, הם ישאו בהוצאות הנתבע 1 (אגרת התביעה שכנגד וחלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט) בסכום של 4,000 ש"ח וכן בשכ"ט עו"ד הנתבע 1 בסך של 5,700 ש"ח. הסכום אותו על התובעים לשלם לנתבע 1 מתקזז עם הסכום בו חויב הנתבע 1 לשלם לתובעים ועל כן אני מורה כי אף אחד מהצדדים (התובעים והנתבע 1) אינו חב בכל תשלום למשנהו (וזאת חרף הפער של 85 ש"ח לזכות התובעים).

18.4 אני סבורה כי בעמידתם של התובעים על חקירת כל העדים, לרבות מומחה בית המשפט, הייתה תועלת נמוכה ביותר, בשים לב לסכומים בהם מדובר מלכתחילה ובדיעבד מחד גיסא, ובשים לב לעלויות הכרוכות בניהול הליך באופן בו נוהל מאידך גיסא; אבהיר, כי אינני סבורה שיש מקום לנהל הליך שעלותו (לשם הדוגמה) 1,000 ש"ח כדי להוכיח זכות בשווי של 100 ש"ח, כפי שנהגו התובעים שלפניי.

פס"ד זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים במסגרתו פינתה הנתבעת את הבית, תוך הותרת המחלוקת בשאלת ביטול הרישיון והשקעתה בבית להכרעתו של ביהמ"ש. הרקע לסכסוך וגבולות ההסדר הדיוני יובאו להלן בתמצית; הנתבעת, בת 33, רופאה במקצועה, היתה נשואה עד לאחרונה לבנו של התובע, מחמוד יאסין (להלן: "מחמוד") מהנדס מחשבים במקצועו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת מילאה אחר ההסדר ופינתה את בית המגורים יחד עם שתי בנותיה הקטינות הנמצאות במשמורתה.

בהקשר זה טען כי, סמוך לחדש 8.15, ארבעה חודשים לפני הגירושין ובזמן שהנתבעת ובנו היו מסוכסכים, היתקשר עם קבלן לחיפוי הבית באבן והוא זה שממן מרבית ההשקעה, כאשר בנו הישתתף בסכום של 80,000 ₪, שקבל במסגרת הלוואה שנטל מהבנק.

כספים אלה שולמו דרך מחמוד בין היתר, לקבלן השלד, קבלן הטיח, קבלן הריצוף, קבלן החשמל, קבלן האינסטלציה ולאחרים עבור יתר עבודות הגמר.

...

הכרעה לאחר שעיינתי היטב בכתבי ביה"ד על מצורפיהם ובחנתי את כלל המסמכים שצורפו לסיכומים, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, על סמך הפסיקה המקובלת בכל הנוגע לביטול רישיון (כולל פסיקת ביהמ"ש העליון מהעת האחרונה), לאור ראיות הצדדים הנוגעות להשקעה הכספית בבית המגורים ולאור העובדה כי הליך זה אינו מתנהל בין בני הזוג עצמם (על כל המשתמע מכך), אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת פיצוי בסך של 80,000 ₪.

חרף הבטחות המבקשת בנידון, לא היתקבל לידי המשיבה מאומה מהסכומים שמגיעים לידיה עבור העבודות שבוצעו, כגון : הזמנת מרכזית תאורה מקבלן חשמל, הזמנה ותשלום לחברת החשמל עבור חיבור המרכזיה, עבודות שונות באיזור שטח צבורי פתוח, חיבור בין כבישים על ידי מדרגות, וכו'.

המסגרת הנורמאטיבית מוסד הבוררות הנו מוסד שנועד לשם יישוב הסכסוכים והמחלוקות בין הצדדים בצורה יעילה וזריזה מחוץ לכותלי בית המשפט.

על אף האמור לעיל מובהר כי יישוב מחלוקת שתתגלע בין האגודה לבין הקבלן תיעשה בהתאם להוראות הסכם זה רק במקום בו גם המועצה תהא צד למחלוקת, וכי מקום בו הצדדים למחלוקת יהיו רק האגודה והקבלן, תיושב המחלקות בהתאם להוראות ההסכם בינהם.

...

מן הכלל אל הפרט במקרה ענייננו, נחה דעתי שכוונת הצדדים בעת כריתת החוזה הייתה שהסכסוכים וחילוקי הדעות ביניהם ייושבו במתווה בוררות.

אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה נערך הסכם מאוחר הגובר על הסכם הישן.

סוף דבר אשר על כן ולאור המבואר לעיל, אני קובע שהדין עם המבקשת, הבקשה מתקבלת במובן זה שהליכים בתיק ענייננו מעוכבים, עד לבירור תביעת הצדדים בהליך הבוררות על ידי בורר שימונה.

צורף הסכם חתום מיום 12.7.2015 בין הנתבע לבין קבלן השלד (נספח 9 לתצהיר הנתבע), אולם לא הוגשו הסכמים נוספים.

בנוסף, לטענת הנתבעים התקשרו הצדדים באופן עצמאי עם קבלני חשמל, אינסטלאציה וכדומה (צורף בעיניין זה הסכם חתום מיום 25.7.2015 בין הנתבע לקבלן חשמל; והסכם לא חתום של גילבוע עם קבלן אינסטלאציה, הנושא את התאריך 6.9.2015 – נספחים 11-10 לתצהיר הנתבע).

בשלב מסוים הפסיק אלכסיי לעבוד במקום, ופרץ סיכסוך בינו לבין הנתבע.

לגבי נזקים אלו קיימת מחלוקת האם הם נובעים מכשל של מי שהיה אחראי על ביצוע העבודה (הקבלן או המפקח), או שמא מקורם בהזנחה מצד התובע לאחר שהופסקה העבודה באתר.

...

לגבי מרכיבים אלו סבורני, כי משעה שהנתבע לא נתן הסבר מספק מה נעשה עם הכספים שיועדו לרכישת החומרים ולביצוע העבודות, יש לחייבו בהחזרת הכספים.

בנסיבות אלו, סבורני כי האיזון הראוי הוא העמדת ההוצאות לזכות הנתבעים על הסכום שנקבע שיש לפסוק לחובת הנתבע, כך שהתביעה תסתיים בדחייה ללא צו להוצאות.

סוף דבר התביעה נדחית ללא צו להוצאות.