מחלוקת בין מפרק לכונס נכסים

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 14118-05-16 בראונשטיין נ' חיים ומשה מנגד בעמ ואח' בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא בעיניין החברה: חיים ומשה מנגד בע"מ בעיניין: מבקש הפרוק: עו"ד עדי בראונשטיין - נאמן להקפאת הליכים בחברה בעיניין: כונס הנכסים הרישמי בעיניין : עו"ד עדי בראונשטיין - מפרק החברה ובעניין: נושי החברה 1. גילי ויואל עזריה בע"מ ע"י עו"ד ל' דגן 2. ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ ע"י עו"ד ח' ביטון 3. צים פיננסים בע"מ ע"י עו"ד א' בורנשטיין החלטה

כן ניתן להבין שבית המשפט התיר למפרק להסכים כי הבורר יכריע במחלוקות שבין החברה לעזריה על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כלומר הסמיך את המפרק להסכים שהבורר יהיה פטור מהנמקה.

...

בבקשה עתרו הצדדים למנות מודד אשר יבדוק את היקף עבודותיה של החברה "לרבות הנתונים בדבר כמות העבודה שביצעה החברה בפועל בפרויקט כביש 65 ועד סילוק ידה של החברה מהפרויקט". בית המשפט נעתר לבקשה ומינה את המודד עופר קוקוס.

המסקנה ולפיה בית המשפט אישר למפרק להעביר את המחלוקות שבין החברה לעזריה להליך בוררות אינה מחייבת את המסקנה כי בית המשפט אישר להביא להכרעת בורר מחלוקות כלשהן עם ברן.

סוף דבר אשר על כן, אני מאשר את פסק הבורר באופן חלקי בלבד.

בהתאם אני מאשר את הכרעת הבורר בחלק א' לפסק הדין בכל הנוגע למישור היחסים שבין המפרק ובין עזריה.

מהו "נייר ערך"? הצדדים נחלקו ביניהם בשאלה האם יחידות ההישתתפות ששווקה הקרן הם "ניירות ערך", שאז חלה החובה לפרסם תשקיף ביחס להשקעות אלה; או שמא היא שיווקה השקעות בנכס נדל"ני והיא פטורה לכן מחובת פירסום תשקיף.

מסקנה דומה עולה גם מהדיון שהתקיים בועדת הכספים ביחס לתיקון, שם נאמר כדלקמן: "פה אנחנו מתקנים פטור שקיים היום בחוק ניירות ערך, שלא היה ברור למה הוא מתייחס בדיוק. היו פרשנויות שונות, על אף שהרשות כבר הוציאה עמדת סגל שמפרשת, ופה אנחנו רוצים לתת לה מעמד בתוך החוק. הפסקה שקיימת היום באמת מוגבלת להצעות ספציפיות כמו של מפרק, כונס נכסים ודברים כאלה, ופירסום כללי, שהוא עדיין לא בגדר הצעה ומכירה של ניירות ערך, הוא באמת רק משהו מאוד-מאוד כללי, אין בו נתונים כספיים ופרטים, ורק אותו מותר לעשות בשלב הזה שהוא לא תשקיף" (פרוטוקול מס' 195 מישיבת ועדת הכספים, מיום 14.12.2015).

...

כך על אחת כמה וכמה כאשר המדובר באישור תביעה ייצוגית נגד נושא משרה בחברה בעילה של הרמת מסך (ר' החלטתי בת"צ (כלכלית) ריפל נ' קונקטיב גרופ בע"מ 22.9.2014).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה כתביעה ייצוגית כמבוקש, ביחס לעילה מכוח סעיף 30 לחוק החוזים כנגד המשיבות 1-2.

הבקשה כנגד המשיבים 3-8 נדחית, וכן אני דוחה את הבקשה ביחס לעילות התביעה מכוח סעיף 15 לחוק החוזים ומכוח סעיף 52יא לחוק ניירות ערך.

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 51832-05-17 משרד המשפטים/ רשם ההקדשות נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני לפני כבוד השופט אביגדור דורות בקשה מס' 80, 82, 83, 84 המבקשים בבקשות 80, 82 ו-84 והמשיבים בבקשה 83 1. מוחמד סייד, אחמד עו"ד – מפרק במשותף 2. נמרוד טפר, עו"ד – מפרק במשותף המשיבים: 1. רשם ההקדשות ע"י ב"כ עו"ד חוי קליין 2. משרד החינוך ע"י ב"כ עו"ד הודיה יצחק ועו"ד לירן שפיגל מהלישכה המשפטית 3. עריית ירושלים ע"י ב"כ עו"ד חנית כהן 4. כונס הנכסים הרישמי ע"י ב"כ עו"ד חוסאם ארמלי 5. עלי אבו סביח 6. נאיף אבו סביח 7. יאבוס בע"מ (חל"ץ) ע"י ב"כ עו"ד ליאב איינס החלטה

בשנה שעברה התעוררה מחלוקת בין המפרקים לבין בעלי הנכס ביחס להשכרת המבנים למפרקים לצורך המשך הפעלת בית הספר על ידם בשנת הלימודים תשע"ט (בקשה 42).

...

עמדת משרד החינוך היא כי: "אומנם אפשר לגרוס, כי לא ניתן לכפות על בעל הנכס להשכיר את מבנה בית הספר למפרקים דווקא. עם זאת, בהינתן העובדה שלחברת יאבוס בע"מ [המשיבה 7], המפרה את החוק ברגל גסה, אין רישיון להפעלת בית ספר ובשים לב לצורך במתן פתרון חינוכי לילדי בית הספר... ללא חלופה ריאלית אחרת בטווח הזמן המיידי-סבורה המדינה כי נכון יהא להיעתר לבקשת המפרקים". לטענת המשיבים 5-7, הסכם השכירות בין המפרקים לבין בעלי הנכס פקע ביום 31.8.19 והואיל ולא נחתם כל הסכם שכירות ביחס לשנת הלימודים הקרובה ולאור העובדה שבין בעלי הנכס לבין המשיבה 7 נחתם הסכם שכירות תקף, לא ניתן למנוע מבעלי הנכס לעשות ברכושם הפרטי כראות עיניהם.

משום כך גם איני מקבל את טענת המפרקים כי החזקה נלקחה מהם בכוח וכי יש להשיב להם את החזקה ועל בעלי הנכס להגיש בקשה למתן הוראות לשם פינוי המפרקים מהנכס.

עוד נטען כי נציגי משרד החינוך קיבלו את הסכם השכירות בערבית וכן את הנוסח העברי כבר בחודש מרץ ולו היה עולה בדעתם כי המשיבה 7 ניסתה להטעותם היו מעירים על כך. אף שההסבר לתוכנו של הנוסח העברי אינו נקי מספקות, איני סבור כי ניתן להיעתר לבקשה ולהורות על העדר תוקף לחוזה השכירות שבין בעלי הנכס למשיבה 7.

סוף דבר בקשות 80, 82, ו-84 נדחות.

המבחן שנקבע בפסיקה לעניין זה הוא מידת התאמתה של המסגרת של בקשה למתן הוראות לשמירה על זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של בעלי הדין, בשים לב למהות הסיכסוך הנידון (ראו: רע"א 5247/03 ליסטר נ' עו"ד פריצקי כמפרק הזמני של החברה (14.9.2003); וכן: ע"א 6010/99 עו"ד ששון, כמנהל מיוחד של החברה בפרוק נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נו(1) 385 (2001)).

ואולם, עיון בפרטיה של הבקשה בכללותם ובתגובות לבקשה זו, מעלה כי מתן הנחיות כאמור מחייב הכרעה בסכסוך הנטוש בין התובעות 1 ו-5 לבין יורשי בעלי המניות בפיטו-גז בנוגע למסמך ההמחאה, וכן הכרעה במחלוקת שבין צוקרט לבין קרול באשר לכתב המחאת הזכות, וההשלכה הנודעת לשתי סוגיות אלה על חלוקת כספי הזכייה לפי פסק הדין.

...

אף-על-פי-כן התגלעה מחלוקת בין המפרק לבין חלק מן הרוכשים (לרבות המערערים) ביחס לאופן חלוקת כספי המע"מ. כפי שיפורט עוד להלן, חלק מכספי התמורה בעד יחידות-הדיור לא שולמו על-ידי הרוכשים לחברה ו/או לא הוצאו בגינם חשבוניות על-ידי החברה.

המערערים היפנו בהקשר זה למקורות שהוזכרו בהחלטת בית-המשפט העליון בעיניין כספי המע"מ, קרי ע"א 184/77 שגיב נ' א' וולובלסקי, עו"ד - פ' וולובלסקי, עו"ד כונסי נכסים, מפרקים ומנהלים של צוות ר.י.ל. לבניה והשקעות בע"מ בכינוס נכסים ובפירוק, פ"ד לב(1) 265 (1977) (להלן: "פס"ד שגיב"); ע"א 814/88 דוידוביץ נ' גרינברג, מפרק חיים שכטר חברה לבניין והשקעות בע"מ ואח', פ"ד מג(3) 180 (1989) (להלן: "פס"ד דוידוביץ"); ע' גרוסקופף "ויתור על נכס מכביד" המשפט ו 33 (2001) (להלן: "גרוסקופף").

...

עניינים אלו ואחרים הובילו להפסקת העבודות בפרויקט עד שבסופו של דבר הגישו בעלי-הזכויות בבניין ביום 7.5.2018 בקשה למתן צו פירוק לחברה (פר"ק 14785-05-18).

אגרת-החוב; זכות מעין עכבון באותו אופן אני סבורה כי יש לדחות מכל וכל את טענות המערערים ביחס לאגרת-החוב, וזאת מנימוקי המפרק בתוספת הדברים שלהלן.

לדברים אלה יש להוסיף את מושכלות-היסוד בעניין ההבחנה בין דרכי הפעולה של נושה מובטח לדרכי הפעולה של נושה רגיל (ראו גם החלטתי בפש"ר 39734-12-13 שושן ואח' נ' בנק אגוד לישראל בע"מ ואח' (16.12.2020)).

סוף דבר מכלל האמור לעיל, שני הערעורים על שתי ההכרעות בתביעות-החוב נדחים.