מחלוקת בדבר סיווג תאונת עבודה: תאונת דרכים או פקודת הנזיקין

בית משפט השלום בכפר סבא 17 נובמבר 2019 ת"א 61134-12-16 לפני כב' השופטת הבכירה, רחל קרלינסקי התובע פלוני הנתבעים צד ג' 1. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים 2. מסארוה עבד אלקאדר 3. סאגי גבארה 4. הפניקס חברה לביטוח בע"מ מסארוה עבד אלקאדר פסק דין חלקי

התובע הגיש התביעה כנגד הנתבעים 1-2 על פי חוק הפלת"ד שאז תקום העילה כלפי צד ג', ואילו העילה כלפי הנתבעים 3 – 4 היא לפי פקודת הנזיקין, היה וייקבע שאין לתובע זכאות לפי חוק הפלת"ד. בהיעדר מחלוקת שהתובע נהג ברכב ללא ביטוח תקף נדונה תחילה שאלת תחולת חוק הפלת"ד וזכאותו של התובע לפצוי על פי החוק הנ"ל כלפי הנתבעים 1-2.

המחלוקת השאלות הקשורות להכרעה בשאלת סיווג התאונה כתאונה על פי חוק הפלת"ד הן אלו: האם התובע נהג ברכב ברשות של הנתבע, ובמידה וכן מהו הקף ההרשאה.

[ראה רע"א 6825/01 עופר שלום נ שריקי (18.12.01)] היתר השמוש בהיעדר מחלוקת בדבר הבעלות ברכב תחול החזקה הנתנת לסתירה על פיה הנוהג בכלי רכב נוהג ברשות בעליו.

...

מקובלת עלי טענת הנתבעת 1 כי לא הוכחו במקרה דנן יחסים מיוחדים או קרבה מיוחדת בין הצדדים המצביעים על סבירותה של הימנעות התובע מלחקור ולדרוש באשר לקיומו של ביטוח תקף המכסה את השימוש ברכב.

אי ההקפדה וההימנעות מלברר את הסוגיה עד תום, מקום שהחשד התעורר בו כבר מלכתחילה ,מעקרת יסוד אובייקטיבי נורמטיבי לזכות את התובע בפיצוי על פי חוק הפלת"ד. לאור כל האמור התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית .

ההודעה לצד ג' נדחית.

התביעה הוגשה תחילה בעילות לפי חוק הפיצויים וגם לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] נוכח המחלוקת בדבר סיווג התאונה, האם היא תאונת דרכים.

יותר מזה, צודקת הנתבעת בטענתה לפיה התאונה הוכרה כתאונת עבודה, כך שמרבית הוצאותיו מכוסות על-ידי המל"ל [ראו והשוו גם: ע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' דוד אלחדד, פ"ד נא(2) 724 (1997)].

...

הצדדים השלישיים 2-1 (שהם באת-כוח הנתבעת 3 והנתבעת 3 עצמה) טוענים מנגד, כי יש לדחות את הבקשה לחיובם בהוצאות.

על כן, יש לדחות את הבקשה לחיוב הצדדים השלישיים בהוצאות, אשר נגרמו באשמם המלא של הנתבעים 2-1, שנהגו ברשלנות והתעלמו מחובותיהם לפי דין.

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, סבורני כי מן הדין לקבל באופן חלקי את הבקשה לחיוב בהוצאות, אך זאת נגד הנתבעת 3 (הצד השלישי 2) בלבד, כפי שיבואר להלן.

התביעה הוגשה תחילה כנגד הנתבעת 2, מבטחת המלגזה המעורבת בתאונה בפוליסת ביטוח חובה, בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") אך לאחר שהנתבעת 2 טענה כי התאונה אינה מהוה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים, התביעה תוקנה והוגשה גם כנגד הנתבעת 3, מעסיקתו של התובע ביום התאונה, בעילה חלופית לפי פקודת הניזקין [נוסח חדש].

טענות הצדדים התובע טוען כי ביום התאונה הוא עבד בשירות הנתבעת 3 בהתקנת תעלות נקוז מים באתר "אושר עד" במגדל העמק כאשר לצורך ביצוע העבודה, עמד על משטח עץ שהורם באמצעות מלגזה, אשר הייתה נהוגה על ידי הנתבע 1, וביצע עבודת מסגרות.

עם זאת, המחלוקת הנטושה בין הצדדים הנה מחלוקת משפטית בשאלת סיווג התאונה ואיזה דין חל על הארוע הנידון, חוק הפיצויים או פקודת הנזיקין.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי נסיבות התאונה מהוות "תאונת דרכים" כמשמעות ההגדרה בחוק הפיצויים, בהתבסס על החזקה המרבה בחוק בדבר "ניצול הכוח המכני של הרכב". לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 3.

...

לפיכך, אני קובעת כי בענייננו ייעודה של המלגזה כולל, בין היתר, גם הרמת בני אדם ואין בהפרת הוראות תקנות הבטיחות בעבודה כדי להביא למסקנה כי המלגזה שינתה את ייעודה המקורי.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי נסיבות התאונה מהוות "תאונת דרכים" כמשמעות ההגדרה בחוק הפיצויים, בהתבסס על החזקה המרבה בחוק בדבר "ניצול הכוח המיכני של הרכב". לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 3.

אני קובעת את התיק לישיבת קדם משפט ליום 11.1.2021 בשעה 09:00.

פסק דין זה עוסק בשאלת סיווג התאונה, האם מהוה תאונת דרכים אם לאו.

לטענת התובע, התאונה שבמקרה דנן הנה תאונת דרכים ו/או תאונת דרכים ותאונת עבודה.

רחבת השטיפה הנה "דבר מסוכן" לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין, משלא הייתה בטיחותית, שכן לא הייתה מחוספסת, והייתה מחליקה ממים וסבון ושמנים.

כשמדובר בהתנהגות של מי שמחזיקה במיתקן שעליו קרתה התאונה, ואף הנה המעסיקה של נהגי האוטובוס, דומה שלא יכולה להיות מחלוקת כי מוטלת עליה חובת זהירות מושגית כלפי הנהגים וביניהם כלפי התובע.

...

אני קובעת כי באזור שטיפת האוטובוס מצויים סכנות בשל השמן וכן בשל המים והסבון ה נמצאים על רצפת אזור השטיפה, וכי על היה על הנתבעת לצפות זאת ולנקוט אמצעי זהירות בגין כך. וראו בעניין זה למשל ת"א 1761-07-09 מוחמד מחאמיד נ' טל – חמי בע"מ ואח' (פורסם במאגרים משפטיים), שם קבע בית המשפט כי המחזיקה של תחנת דלק חייבת לדאוג לניקיון התחנה ולנקוט באמצעי זהירות נוספים.

אני קובעת כי הייתה מוטלת על הנתבעת חובת זהירות לדאוג לניקיון רחבת השטיפה, ו/או לנקוט באמצעי זהירות אחרים כגון הנחת משטח נגד החלקה באזור שטיפת האוטובוסים, לצורך צמצום סכנת ההחלקה.

לסיכום התאונה נשוא התביעה אינה תאונת דרכים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 14162-01-24 ב.א נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי המערער ע"י ב"כ עו"ד עאדל מחאמיד ואח' המשיבים 1.קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד אלון בלגה ואח' 2.נגל תעשיות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד כנען עומר 3.מחאמיד תופיק - חברה לבנין ופיתוח בע"מ 4.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עידו אמגור ואח' 5.הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אירית מושיוב ואח' 6.מחמוד חוסין מחמוד 7.אלסונדוק אלפלסטיני - הקרן הפלסטינאית לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד מוחמד אבו קטיש ואח' 8.חסן מחאמיד 9.מחאמיד איבראהים 10.מחאמיד מחמוד ע"י ב"כ עו"ד עבד אלחי אגבריה פסק דין

מבוא המבקש, יליד 13.5.73, נפגע לטענתו בתאונת עבודה שארעה ביום 28.4.18 (להלן: "התאונה").

השנייה, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") כנגד המשיבה 2- מעסיקתו, המשיבה 3- האחראית על השטח שבו ארעה התאונה ועל המלגזה, המשיבות 4 ו- 5, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ והכשרה חברה לביטוח בע"מ – מבטחות נטענות של ה"שטח" והמלגזות, המשיב 6- נהג המלגזה, והמשיבים 8- 10, בעלי מניות במשיבה 3.

בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר הגדרת התאונה ואיזה חוק חל בנסיבות העניין: החוק או הפקודה.

בתום הדיון, שבו שמע בית משפט קמא את כלל טענות הצדדים, ניתן צו גילוי מסמכים הדדי והתיק נקבע להגשת הראיות בעיניין סיווג התאונה.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי להורות על החזרת העניין לבחינתו של בית משפט קמא, זאת לאחר שיוצגו בפניו דוחות החקירה של קרנית.

איני מקבלת את טענת המבקש כי לאורך ההליך קרנית מיאנה לטעון לחיסיון תוצרי החקירה, אלא רק בשלב הגשת הראיות.

סוף דבר התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיעיין בדוחות החקירה על תוצריהם ואזי תינתן החלטה האם מדובר בדוחות שהוכנו לצורך המשפט אם לאו.