הנתבעת-3 הנה בעלת החנות "סופר דבאח" (להלן גם: "סופר דבאח") בה רכש התובע ואשר נטען שמגג החנות עפה אותה פלטת עץ שפגעה בו.
צד ג'-3 – הנה מסעדה, אשר נימצאת בקומה השנייה מעל החנות, ואשר לטענת הנתבעות 1 ו-2 משטחה עפה פלטת העץ (להלן גם: "המסעדה").
לנוכח גדר המחלוקת בין הצדדים, אדון תחילה בנסיבות התאונה ובאחריות לה ואחר כך בשאלת אחריות כל אחת מן הנתבעות והחלוקה ביניהן, בהתאם לתפקידן, ולמערכת היחסים החוזית והביטוחית ביניהן.
משנקבע שהועבר הנטל על פי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, אין צורך לידון בטענה שעניינה היות פלטת העץ "דבר מסוכן".
כפי שכבר צוין לעיל, הלכה למעשה הנתבעות והמסעדה לא חלקו מחלוקת של ממש בנוגע לקיומה של אחריות, אלא שכל אחד מהם טען שהאחריות אינה שלו, משכך, יש מקום לידון בחלק של כל אחד מן המעורבים אם בכלל, וזאת בשים לב למערכת היחסים החוזית והביטוחית ביניהם.
מטעם המסעדה, הוגש תצהירו של מר חנא, המנהל והבעלים של המסעדה, מר חנא טען בתצהירו שהנתבעת-1, היא הבעלים והמחזיקה והמתחזקת של מיתחם הקניות וכי רמת התחזוקה במיתחם ירודה ביותר, ומרבית תלונותיו לנתבעת-1 לא נענו.
שטחים צבוריים פנימיים מוגדרים בחוזה, כדלקמן (ההדגשות לא במקור – א'מ'):
"כל השטחים בתחום המרכז המסחרי, לרבות כל המבנים, התוספות והשינויים שיתווספו לו מעת לעת, וכן גגות, מעברים, כניסות ויציאות, שטחי חניה בנויים בין מתחת לפני הקרקע ובין מעל.... וכל שטח אחר בתחומי המרכז המסחרי המיועד או משמש בפועל את הקהל הרחב וכן מרחבים מוגנים ושטחים שהשימוש בהם ו/או תפעולם נעשה על ידי חברת הניהול ו/או האחזקה ו/או עבורה ו/או מטעמה, כגון מחסנים, משרדי חברות הניהול והאחזקה והכל למעט אותם שטחים המיועדים על ידי המשכירה להשכרה ו/או למסירת חזקה ו/או למתן הרשאה לשימוש ייחודי ו/או שטחים כלשהם שיושכרו בפועל על ידי המשכירה"
סופר דבאח טוען בהסתמך על עדותו של מר כידון, שחברת הניהול היא בעלת המיתחם לרבות הגג והיא זו שאחראית לתחזוקתו ונקיונו ועל כן יש להטיל עליה אחריות כבעלת המקרקעין וכמי שהיא בעלת היכולת הטובה ביותר לחזות ולמנוע סיכונים הטמונים בשטחים הציבוריים של המקרקעין, מה גם שחברת הניהול אחראית על שטח החניה בו אירעה התאונה שהוא משותף לכל בעלי העסקים.
פסק הדין אליו הפניתה חברת הניהול בסיכומיה בע"א 7436/13 מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלוני (18/2/16), תומך בתוצאה זו. בציטוט שהביאה חברת הניהול עצמה נקבע שכאשר בידי בעל הקרקע נותרה שליטה ואף שליטה חלקית על המתרחש, תהא האחריות של בעל הקרקע והמחזיק אחריות משותפת, אף כי בעל הנכס לא ישא באחריות בגין אותם סיכונים שהמחזיק יצר במו ידיו מבלי שבעל הנכס יכול וצריך היה מבחינה נורמאטיבית לדעת אודותם.
...
התביעה מתקבלת, שעה שהאחריות היא ביחד ולחוד ושעה שהתובע לא תבע את הצד השלישי-3 ואולם הנתבעות 1 ו-2 הגישו נגדו הודעת צד שלישי – ישולמו הסכומים לתובע באופן הבא:
נתבעות 1-2 – 75%.
הודעת צד שלישי שהגישו הנתבעות 1-2 נגד צדדי ג' 1-2 נדחית ללא צו להוצאות, ההודעה שהוגשה נגד צד ג'-3 מתקבלת, ועל הצד השלישי-3 להשיב לנתבעות 1-2 – 25% ממלוא הסכומים שתשלמנה.
הודעת צד רביעי שהגיש הצד השלישי-3 נדחית, ללא צו להוצאות.
