התובעים תמכו תביעתם בשלוש חוות דעת: הראשונה ערוכה על ידי פרופ' אפלמן – מומחה ברפואת נשים ומיילדות וגנטיקה רפואית (לעניין ההתרשלות והקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין אי גילוי המום); לעניין נכותו של הקטין הוגשו חוות דעת מטעם פרופ' רוגין מומחה בקרדיולוגיה וחוות דעת מטעם פרופ' להט, מומחה בנוירולוגית ילדים.
בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת נטען כי לא היתה כל התרשלות רפואית מטעם הצוות הרפואי בייעוץ הגנטי או במעקב ההיריון, שכן כבר במסגרת הייעוץ הגנטי שנערך, הוסברו לתובעים הסיכונים המוגברים לשורה של בעיות רפואיות מולדות, מומים קשים, בעיות מילדותיות שונות, תמותה תוך רחמית או סב לידתית ותסמונות גנטיות רבות.
בסיכום הייעוץ הגנטי אשר נערך ביום 29/01/17 על-ידי הגב' הררי צוין, כי סיבת ההפנייה היא "שקיפות עורפית מעל 3 מ"מ" ובגדרו נערך דיון בנוגע לשני נושאים: הראשון משמעות הדגמת שקיפות עורפית 6 מ"מ, והשני "בנוגע לדווח על 'מחלת כבד' אצל הימן ואחיו".
באשר למשמעות הדגמת "שקיפות עורף שווה או מעל 3 מ"מ", צוין כי הדבר קשור בסיכון מוגבר לשורה של בעיות רפואיות מולדות, ביניהן:
סיכון מוגבר למומים, בעיקר מומי לב ובית חזה ומומי שלד, בגינו הומלץ על ביצוע בדיקת אולטרסאונד "סקירת מערכות" לשלילת מומים, מדידת ה-Nuchal fold ו-"אקו לב עובר". וכן הומלץ על מעקב בעזרת בדיקות אולטרסאונד אחר תקינות ההיריון, גדילת העובר ונפח מי השפיר;
בעיות מילדותיות שונות כגון הופעת hydrops וסיכון מוגבר לתמותה תוך-רחמית או סב לידתית.
"לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים השונים הנובעים ממומו של הילד, יש להראות, בשלב הראשון, כי אילו עמד בפני הועדה להפסקת הריון מלוא המידע הרפואי הרלבנטי (מידע שלא הובא לידיעת ההורים בשל ההתרשלות) – היתה הועדה מאשרת להורים את הפסקת ההיריון. בשלב השני, ורק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית (שאם לא כן ממילא ניתק הקשר הסיבתי), ידרשו ההורים להראות כי אילמלא ההתרשלות, הם אכן היו פונים לועדה להפסקת הריון לשם קבלת האישור (עו"ד פוזנר במאמריו הנ"ל, מכנה שלבים 'מחסומים': 'המחסום האובייקטיבי' – מחייב הוכחה כי הוועדה להפסקת הריון היתה מאשרת את הפסקת ההיריון; ו'המחסום הסובייקטיבי' – מחייב להראות כי לולא ההתרשלות, היתה האשה מחליטה להפסיק את ההיריון)" (שם).
...
על רקע האמור אך סביר כי התפתחה אצל התובעים ציפיה כי ככל ובדיקתה העלתה ממצאים חמורים משמעותיים ו/או חשד לתסמונת קשה אצל העובר הייתה ד"ר גולדברג מיידעת אותם על כך במפורש במעמד הבדיקה ואף מסבירה להם אודות הממצאים, כפי שעשתה במעמד הבדיקה בהיריון הקודם.
כל שצוין ברשומה הרפואית היה "בסונר מצג ראש פרופיל תקין 1814 גרם".
המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל היא כי הצוות הרפואי של הנתבעת התרשל עת לא התייחס תחילה במעמד הייעוץ הגנטי לממצא של ציסטיק היגרומה גדולה אשר הודגמה בבדיקות שבוצעו במהלך ההיריון, וכאשר לא ניתן הסבר לתובעים אודות משמעות וחומרת ממצא זה במסגרת הייעוץ הגנטי.
סוף דבר:
מן המקובץ עולה כי הנתבעת התרשלה ועל כן חייבת היא בפיצוי התובעים בגין נזקיהם כתוצאה מהולדת הקטין.
