מחיקת תובענה ייצוגית טרם הבאת ראיות

המשיבה מבהירה פעם נוספת את גירסתה כי דחיית התביעה הכספית שהגיש המצהיר (מקסים טמצין) כנגדה היא שהביאה לתביעה ייצוגית זו כנקמה על ההליך הכושל, וברור כי עד זה "היה מעורב מלכתחילה בתביעה הייצוגית הרבה לפני הגשתה" ולא ברור מדוע מבוקש את הגשת התצהיר אך כעת.

כך גם הורה בית המשפט בהחלטה הנ"ל על מחיקת סעיף 19 לתשובת המבקשים, כי טענת "העידר פקוח מצד המשיבה" או פקוח רשלני של הזכיינים מהוה הרחבת חזית אסורה מהטיעון שהובא בבקשת האישור וכי לא נמצא מענה הולם מצד המבקשים לצרוף נספחים ו–ח לתגובתם ומדוע אלה לא צורפו לבקשת האישור.

למותר לציין כי הלכה מושרשת היא שככלל אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו לה, או במילים אחרות "חומר אשר על פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור המקורית" (רע"א 2224/17 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרוידמן (פורסם בנבו, 27.6.17), פסקה 6; רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור (פורסם בנבו, 19.7.12), פסקה 6).

...

סוף דבר ברע"א 9181/18 רוקח ואח' נ' פרטנר ואח' (פורסם בנבו, 16.12.19) נפסק בין היתר כי: יוער כי נקודת המוצא לדיון היא שלערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך – בהינתן הניסיון, המומחיות וההיכרות המעמיקה שלה עם ההליך ויכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלות הצדדים.

בהינתן האמור ובשים לב להתנהלותם (הדיונית) של המבקשים בהליך עד כה ובהינתן האמור אף בהחלטה בבקשה מס' 13, מצאתי שלא להיעתר לבקשתם להוספת עדות–תצהיר והיא נדחית.

הנני מחייב את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך כולל של 7,500 ₪, אשר ישולמו למשיבה בתוך 30 ימים מהיום.

כך ברע"א 3489/09 מגדל נ' עמק זבולון, ס' 44 (11.4.13): "במקרים רבים עיון וגילוי מסמכים הם הכרחיים"; רע"א 6753/14 מרדכי סופר נ' ישראל פרל, ס' 10 (20.1.15); רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן, ס' 3 (25.12.07): "אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסרוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסרוב אך יקשה עליו להוכיחה"; ת.א (ת"א) 1065/05 אמיר שהי שאול נ' תדיראן, עמ' 5 (31.5.05): "אם לא ינתן צו גילוי ועיון במסמכים במקרה זה, יוכל הנתבע בתובענה ייצוגית להעלות בכתב תשובתו טענות עובדתיות ללא כל בסיס עובדתי, וקיים חשש שהן אף יביאו לדחית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, רק משום שהמבקש איננו יכול לבדוק בשלב זה את אמתותן"; רע"א 10170/16 תנובה נ' המועצה הישראלית לצרכנות, ס' 7 (7.4.17): "יש לדחות את טענתה של תנובה לפיה בעל דין אינו רשאי לבקש לעיין במסמכים לשם הדיפת טענות או ראיות של בעל דין יריב... העובדה שבמקרה דנן הגישה המועצה את בקשת העיון מתוך רצון לקבל מידע ומסמכים שיסייעו לה להדוף טענות הגנה שהעלתה תנובה אין בה כדי לשנות ממסקנה זו". תקנה 4(ב) בתקנות תובענות ייצוגיות חלה על פי לשונה רק על גילוי מסמכים אך הפסיקה הרחיבה את האמור בה גם על שאלונים.

אני גם ערה להלכה כי אף במקום שנדחתה בקשה למחיקה על הסף, אין מקום לקבוע, כי בקשה כזו לא תחשב לעולם כ"בקשת סרק" או בקשה שלא הונחה בבסיסה תשתית ראייתית מספקת, לעניין גילוי מסמכים.

בעיניין אל על סבר בית המשפט כי: "סבורני כי די בצירופן המצטבר של ההודאות והפשרות בהליכים שנוהלו בחו״ל, עליהן נסמכת הצלחה, כדי לשמש תשתית ראייתית לכאורית להוכחת קיומו של הקרטל." אני סבורה כי השאלה אם המסמכים הם בגדר רשומה מוסדית או תעודה ציבורית או שהם קבילים מסיבה אחרת, אינה עניין לשלב זה של הדיון, עמד על כך השופט גרוסקופף בעיניין אל על, לעניין אישור בקשת אישור, שהרף הראייתי שם גבוה מאשר בגילוי מסמכים: "הראיות שהצלחה נידרשת להניח לפני בית המשפט בשלב זה הן ראיות לכאורה. במבחן זה ההודאות והפשרות בקיומו של קרטל בודאי עומדות. לאחר אישור בקשת האישור ידרשו המשיבות, במסגרת כתבי ההגנה שיגישו, להחליט האם הן עומדות על כפירתן בקיומו של קרטל, ומתכחשות למשמעות הלכאורית של הסדרי הטיעון והפשרה שעשו בחו"ל. ככל שיבחרו להמנע מכך, ממילא יתייתר הדיון בשאלת מעמדן הראייתי ומשקלן של ההודאות והפשרות שנעשו בחו"ל. ככל שיבחרו להעמיד שאלה זו למבחן שפוטי, יעמדו לרשות הצדדים הכלים הדיוניים המלאים הדרושים לצורך בירור העניין, ובכלל זה בקשות גילוי מסמכים, שאלונים וזימון עדים. בשלב בקשת האישור הכלים הללו מוגבלים, בשל טבעו המקדמי של ההליך. לצורך בירור ההצדקה לאפשר בירור התובענה כייצוגית, די לנו בכך שלצורך הליכים שונים בחו"ל הסכימו כל המשיבות להודות בקיומו של קרטל ולשלם פיצויים (והשוו ת"צ (מרכז) 11296-11-15 סוקולובר נ' בזק [פורסם בנבו] (החלטה בהסכמה לאשר ניהול תובענה כייצוגית ניתנה ביום 5.3.2019). באותו מקרה התבסס אישור התובענה, שנעשה בהסכמת המשיבה, על החלטת מנכ"ל משרד התיקשורת להטיל עיצום כספי – החלטה שמעמדה הראייתי ומשקלה לא התבררו עדיין)). " (עניין אל על, פסקה 49).

...

סוף דבר אני מורה למשיבות להמציא את המסמכים שהועברו בין כל אחת מן המשיבות לבין הרשות הקוריאנית אני מורה ל-NYK להמציא מדגם של מסמכי מקור לעניין מחירי ההובלה למטר מעוקב הובלה ימית לגבי כל נמל מוצא שממנו שינעה כלי רכב לאילת, בקווים אחרים קרי מאותם נמלי מוצא עלות השינוע ליוון, איטליה, ארה"ב –חוף מזרחי, צ'ילה, דרום אפריקה, אוסטרליה, קנדה.

אני מורה ל-NYK להשיב מהי נוסחת החישוב של מחירי ההובלה.

ניתן גם צו גילוי מסמכים כללי, כמבוקש, בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים". המסמכים יועברו לעיון המבקשות בתוך 60 ימים מיום קבלת החלטתי זו. שאלת ההוצאות תובא בחשבון במסגרת הדיון בבקשת האישור.

עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.10.2020 (השופט מ' רניאל) ב-ת"צ 42580-02-20, בגדרה הורה בית המשפט על מחיקה של חלקים ניכרים מתוך תצהיר שהוגש בתמיכה לתשובת המבקשת, בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגדה (להלן: בקשת האישור).

במצב זה, ומתוקף תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות נפנה לתקנות סדר הדין האזרחי הרלוואנטיות – בעניינינו, עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה טרם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, ועל כן חלות במקרה הנידון התקנות הישנות.

יוער בנקודה זו שגם מגמת ההתפתחות הכללית של דיני הראיות תומכת בקבלת בקשת רשות העירעור, שלפיה יש להמנע מסילוק על הסף של ראיות מחמת אי-קבילות, ולאפשר לבית משפט להתייחס לראיות שהובאו לפניו בהתאם לתוכנן ולמשקלן.

כך שגם לנוכח מגמת הפסיקה, של מעבר מקבילות הראיה למשקלה, סבורתני שלא היה מקום להורות על מחיקה כה גורפת של סעיפים מתצהיר חנין; ואין בכך כדי לגרוע משיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט בבואו לייחס משקל ומהימנות לעדות בסופו של יום.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור והתשובה לה על נספחיהן, ובהתאם לסמכותי מתוקף תקנה 410 לתקנות הישנות (בנוסחה העדכני תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להלן: התקנות החדשות), הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור לגופו.

על כן הגעתי למסקנה שיש לקבל את הערעור של חוצה צפון, במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי למחוק סעיפים מתצהיר חנין מבוטלת ומשמע שהתצהיר נותר בעינו.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור מתקבלת והערעור שנדון על פי הרשות שניתנה מתקבל אף הוא כאמור בסעיף 10 לפסק דין זה. בנסיבות העניין, כאשר בית המשפט המחוזי בחר מיוזמתו להורות על מחיקת חלקים נרחבים מתצהיר חנין, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאת לחובתה של וענונו.

בנוסף הודיעו התובעים כי אינם עומדים על בקשתם לאישור התובענה כייצוגית ביחס ל"כלל תלמידי מערכת החינוך מכתה ה' עד י"ב אשר בבית ספרם היתה גישה לאינטרנט ובה הותקנו שירותי סינון מסוג "מורשת"", וחלק זה של בקשת האישור נמחק.

עוד טרם הכרעה בעיניין שנותר במחלוקת ציין השופט גרוסקופף שבכל הנוגע לעילות התביעה בעיניין תוכנת מורשת סכויי התביעה גבוהים מאד, ובודאי חוצים את הרף הנידרש לאישור התובענה כייצוגית.

נקבע כי די בהחלטת משרד התיקשורת ובראיות שהביאו התובעים לבסס את התשתית הראייתית לאישור התביעה הייצוגית.

...

דיון לאחר עיון בהסדר הפשרה ובהודעות הצדדים לגבי ההסדר, אני סבורה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות.

משום כך קיימת שאלה ראייתית משמעותית בדבר הפיצוי הראוי בגין עילה זו. אני מקבלת את עמדת הצדדים שלפיה העילה העיקרית היא זו של מורשת.

על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הוסבר כי נוכח ההבדלים הרבים המשמעותיים בין מערכות המולטימדיה המותקנות ברכבי סוברו ארה"ב לבין אלו המתוקנות ברכבי סוברו בישראל, אין באפשרות המבקש להסתמך על טענות ביחס לרכבי סוברו בארה"ב או כאלו שנטענו נגד סוברו-ארה"ב. עוד נטען כי המבקש לא הביא כל ראיה לביסוס בקשת האישור.

בישיבת יום 9.12.20 התקבלה בקשת המשיבות למחיקת התגובה לתשובות לבקשת האישור, ונקבע כי ככל שהמבקש מעוניין בכך , באפשרותו להגיש תיקון לבקשת האישור של התובענה הייצוגית בתוך 75 יום.

בהיתחשב בכל האמור לעיל וכן בהיתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופה, בכך שיש בהסדר הפשרה להביא לחיסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, ובהיתחשב בסכויי התביעה ובהסדר הכולל גם סעד מתאים, אזי אני סבור כי הסדר הפשרה עונה על הסכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור כאמור לעיל, וכן אני קובע כי בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.

...

מעבר לכך, אני מורה כי בהתאם להסכמת הצדדים, הסכומים האמורים לעיל כוללים בתוכם כל מס בו יהיו המבקש או בא כוחו חייבים וכי המשיבות תנכנה מהתשלום לב"כ המבקש מס במקור כדין אלא אם בא כוח המבקש ימציא להן פטור מניכוי מס במקור או אישור על ניכוי מס במקור בשיעור מופחת טרם ביצוע התשלומים על ידן, וכי בכל מקרה תשלומי שכר הטרחה יבוצעו כנגד הצגת חשבונית מס כדין.

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו כאמור בסעיף 22 לעיל.