מחיקת תביעה להצהרה משפטית מהליך שיפוטי

לנתבע טענות רבות נוספות לסילוק התביעה על הסף ובכללן שימוש לרעה בהליכי משפט תוך הסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט, השתק פלוגתא לאור פס"ד בהליך קודם בין הצדדים, השתק שפוטי לאור הצהרת התובע בהליך משפטי אחר, העדר עילה, העדר יריבות, היתיישנות ועוד.

התובע טוען מספר טענות ובכלל זה שמדובר בתביעת פינוי שעילתה מתחדשת; שהנתבע טען טענת "הודאה והדחה" המהוה חריג להתיישנות; שהתובע הגיש תביעה קודמת שנמחקה עקב היות התובע בהליך כנוס ובהתאם להוראת סעיף 15 בחוק ההתיישנות אין למנות תקופה זו במניין תקופת ההתיישנות; וכן טען שמדובר במעשי מירמה והונאה של הנתבע אשר הסתיימו רק בשנת 2017.

...

סוף דבר, בקשת הסילוק נדחית.

ישנן מחלוקות אחרות התלויות ועומדת, בהן שתי תביעות נגזרות שפסק הדין בהם ינתן במקביל להחלטה זו. כשנה לפני שהחלו הליכי הכנוס בתיק זה, היתה תלויה ועומדת נגד החברה, בקשת פירוק שנמחקה, לאחר ששולם חלק מחוב החברה כלפי רשות המסים, בסך 2,500,000 ₪.

השתק שפוטי כידוע, דוקטרינת ההשתק השפוטי מונעת העלאת טענות סותרות בשני הליכים משפטיים שונים, בידי אותו בעל-דין.

אם לבקשת חורי, נחום העביר עבורו ישירות לבנק המזרחי 2,500,000 ₪ על מנת שתוכן המחאה בנקאית, הרי שמדובר בפעולה לגיטימית, שאינה שוללת את שטען והצהיר חורי בהליכים משפטיים רבים, כי הוא זה ששילם לרשות המסים את הסך האמור, (ומאין הגיע הכסף לחורי, מי הלווה לו? זה כבר ענין אחר).

...

לאור קבלת טענת סופר להשתק שיפוטי, כנגד טענות סופר ומדיה, ולאור הנסיבות שהובאו בפני הן בזמן אמת, כמו גם בתיק זה, אני קובע כי התשלום לרשות המסים, בוצע בידי חורי.

לאור הקביעה כי מדיה הלוותה כספים לחורי באופן אישי, כדי שהוא יוכל לעשות בהם שמוש מול רשות המסים, מדיה אינה נושה בחברה, ולכן בקשתה נדחית.

דומני כי הקביעה ולפיה נדחו טענות מדיה כי הינה נושה ישירה בחברה, די בה. למען הסר ספק, כמו גם למעלה מהצורך, אני קובע כי הפעולות שביצע חורי בשם החברה, מול חברת מדיה אינן תקפות באשר דרשו חתימה של סופר.

מלכתחילה הכילה התביעה סעדים נוספים ובהם צו המחייב את הנתבעת מס' 1 (להלן: רמ"י) לרשום את התובעים כבעלי הזכויות בנחלה, אולם ביום 23.01.19 הודיעו התובעים כי הם עומדים רק על סעדים א' וה' לתביעה (הצהרה כי תמרה לא הייתה זכאית להרשם כבעלת הזכויות בנחלה ופיצול סעדים "לשם ביצוע המבוקש לעיל וככל שיידרש").

התובעים נקטו בהליכים משפטיים שונים ורבים במטרה לשנות את ההחלטות החלוטות בעיניינם, עד כדי הווצרות חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט, אך המהלכים המשפטיים שנקטו לא צלחו בידם.

ביום 13.02.13 ניתן פסק הדין בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (11121-06-11) ולפיו התובעים קיבלו את הצעת בית המשפט מיום למחיקת התביעה נוכח שינוי הנסיבות (ככל הנראה הכוונה בין היתר לכך שהמכר כבר היתקיים בפועל).

זאת ועוד, כפי שפורט לעיל, תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעתם הנזיקית של התובעים, אשר הוגשה שנתיים וחצי לפני התביעה דנן, על בסיס טענות דומות לאלה המועלות בתביעה דנן וטענות נוספות הנוגעות להליכי המכר שעל בסיסם בוצע הרישום ברמ"י. התובעים מבקשים שם לפצותם על הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, בעקבות הליכי מימוש המישכון על הנחלה.

בחלוף שנים כה רבות מאז הסתיים המכר ברשום ובפרט מקום בו מדובר במכר שבוצע במסגרת הליכים למימוש מישכון ולפי צו מכר שהוצא לפני 8 שנים ואושר בהחלטות שיפוטיות חלוטות, עומדת חזקה זו ביתר שאת.א ב ג ד ה ו ז התובעים, כאמור, ויתרו על חקירת המצהירה מטעם רמ"י - גב' איריס ורד, ראש צוות שימושים חקלאיים ברמ"י, בו פורט כיצד פעלה רמ"י בהתאם לחובותיה על פי דין עת העבירה את הזכויות על שם תמרה בהתאם להוראתו של צו המכר שניתן על ידי ערכאה שיפוטית ובהתאם לנהלי רמ"י וזאת לאחר שהומצאו לרמ"י כל האישורים והמסמכים שנדרשו לשם העברת הזכויות.

...

טענות התובעים התובעים טוענים כי רישום הזכויות בנחלה על שם תמרה נעשה על ידי רמ"י בניגוד לדין ולנהלי רמ"י וזאת מכמה טעמים שיפורטו בתמצית להלן.

הכלל הקבוע בתקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הוא כי אין לפצל עילת תביעה אחת למספר תביעות וכי יש למצות את כל הסעדים בהליך אחד לגבי כל סעד וסעד הקשורים בו. על כן, דין בקשה זו להידחות.

בתצהיר מטעם התובעים ובסיכומיהם, העלו התובעים טענות המהוות הרחבת חזית המריבה, לה מתנגדים הנתבעים, ומטעם זה דינן להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

דיון תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין, התשע"ט -2018 קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". גישת בתי המשפט בנוגע לתיקון כתבי טענות, ככלל, היא גישה ליבראלית, כל זמן שאין מדובר בהוספת עילת תביעה חדשה וגרימת עוול לצד שכנגד, וכאשר הבקשה לתיקון מוגשת בשלב מוקדם של ההליך, תוך שעקרונות היסוד המפורטים בתקנות 1-5 המדגישים, את האנטרס הצבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השפוטי, קידום הליך משפטי מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות ומניעת ביזבוז זמן שפוטי יקר, מלמדים על בחינה קפדנית יותר כיום של הבקשה ועמידתה בדרישות סדרי הדין (ראו; רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ (פורסם בנבו, 20.4.2022); ת"א (מחוזי-מרכז) יוניטרוינקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' אינסטרוניקס בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.2021)).

התיקון המבוקש עניינו בהחלפת הסעד ההצהרתי שנתבע בכתב התביעה בגין עסקת האופציה בסעד כספי, וחלף הצהרה כי התובע זכאי לתשלום דמי תיווך בגין עסקת אופציה ככל שהאופציה תמומש, לחיוב הנתבעת בתשלום דמי תיווך בסך של 2,659,000 ₪ בצרוף מע"מ בגין עסקת האופציה.

...

מכל האמור הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

מדובר במסמכים שהתובע זכאי לקבל לפי בקשתו עותק של מסמכים אלו, גם ללא הליך משפטי.

  במקרה זה, אכן ד"ר רות שפר אינה בעלת דין בתובענה, לאחר שנמחקה נוכח הצהרתה של קופת חולים מאוחדת כי היא נוטלת אחריות על פעולותיה.

לאמור, התיקון נידרש לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן כאמור בתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

...

סופו של יום אפוא: הבקשה לזימונם של נציגי קופות החולים, בתי החולים ונציג משרד הביטחון - נדחית.

הבקשה לזימונם של ד"ר אחמד חליחל או נציג אחר מאגף דמוגרפיה ומפקד בלמ"ס, נציג מאגף השכר בלמ"ס, אקטואר המל"ל, המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון או נציג מטעמו, נציג מטעם מחלקת המחקר בבנק ישראל, והאקטואר הראשי במשרד האוצר או נציג מטעמו - נדחית.

הבקשה לזימונם של הפסיכולוגית רינת רודיס, נציג חברת "גמידו דיאגנוסטיקה" בע"מ, ומנהל רשות המיסים או נציג מטעמו - נדחית, בשלב זה. אני מתיר את זימונו של נציג מטעם משרד רואי החשבון סווירי בכפוף להפקדת סך של 500 ₪.