מחיקת תביעה בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות

משכך אין מקום להידרש בדיעבד לטענה בנידון זה. מעבר לצורך יוסף כי חובתו של בית הדין בגדר הראציונאל שביסוד תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שלא להתיר השחתת זמנו וזמן מתדינים ע"ח מתדינים אחרים.

בעניננו אין עסקינן רק בהיעדר אפשרות לחקירה על תצהיר, אלא בהימנעות התובע מלהתייצב לדיון, שעליה, כך נטען בבקשה עצמה , חלות הוראות תקנה 49 - וכך צוין בענין גוריסים- "בהקשר זה, יש לערוך הבחנה בין סמכותו של בית הדין לעבודה או בית המשפט לדחות או למחוק תביעה בשל אי התייצבות תובע או מי מטעמו לדיון בהתאם לתקנה 49(ב)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ותקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לבין אי התייצבות מצהיר לחקירה נגדית על תצהירו. בנסיבות של העידר הופעה של התובע או מי מטעמו לדיון, רשאי בית הדין לסלק את התביעה, בעוד בנסיבות של אי התייצבות מצהיר לחקירה על תצהירו, התצהיר לא ישמש ראיה בהליך, אולם התביעה תוכל להמשיך להתברר על יסוד הראיות האחרות שבתיק בית הדין. זאת, להוציא מקרים נדירים של זילזול חמור בהליך השפוטי שיצדיק את דחיית התובענה, כפי שפרטה חברתי סגנית הנשיא בסיפא לסעיף 6 לעמדתה" אם כן, לא שאלת היכולת של התובע להוכיח תביעתו בהיעדר תצהיר שלו היא שעמדה על הפרק לבדה , אלא גם שאלת עצם אי התייצבותו שמכוחה התבקשו על ידי הנתבעת הסעדים שביקשה.

...

הדבר מביאני לכלל מסקנה כי לא קיבל שיחות רבות באותו בוקר או כי קיבלן בשעות אחרות מאלה שטוען להן, שכן מטעמים אחרים מאלה שהציג בבקשה, אינו מתייצב לדיון.

(כאמור, גם לא שוכנענו כי הודע לו על הדיון , בהעדר נכונות להציג אסמכתא לשיחת הטלפון שהודיעה לו על כך).

אשר לענין ההוצאות- נוכח המסקנה כי לא ניתן כל טעם של ממש לאי ההתיצבות, וכי בפועל נגררה הנתבעת לדיון נוסף בבקשה לביטול פסק דין, על בסיס נימוקים שאין בהם ממש, ובהתחשב בהשחתת זמן הדיון שנקבע לכתחילה (אליו, כפי שצוין אז לפרוטוקול הגיע מנהל הנתבעת תוך שהדבר גורם נזק לעסקיו וב"כ הנתבעת הגיעו מרחוק), והזמן שנדרש להכנה אליו, ובהתחשב גם בהיקף הסכומים הנתבעים, הרי שבכל חלופה שתתגבש בהתאם לאמור בסעיף 26, זכאית הנתבעת לפסיקת הוצאות משמעותיות.

כמו כן, תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מסמיכה את בית המשפט למחוק כתב תביעה, כאשר "התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להמנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נימנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט" או מ"כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה".

...

זה המקום לציין, כי חרף החלטתי מהדיון והצו שניתן באותו יום ועניינו קבלת בקשת המבקשת מיום 22/06/2022 ביחס לגילוי ועיון בכל המסמכים, לא ביקש המשיב לשנות את החלטתי ואף לא צויין בדיון כי חלק מהמסכים אינם בידי המשיב או בשליטתו.

על כן, אני מורה על סילוק התביעה בדרך של מחיקת כתב התביעה.

בנסיבות העניין וכמצוות תקנות סדר הדין החדשות, אני מחייב את המשיב (התובע) בהוצאות המבקשת (הנתבעת 2) בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בשנת 2018 הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, הקובעות בתקנה 46, באשר לתיקון כתב טענות, כך: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." לאחר התקנת התקנות החדשות, נקבע בפסיקה כי התקנות החדשות צימצמו במידה מסוימת את הנסיבות בהן ייעתר בית המשפט לבקשות לתיקון כתב טענות, משנקבע במסגרתן כי כתב הטענות יתוקן רק :"לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן". עוד הוכוון שיקול דעתו של בית המשפט משנקבע כי הוא מצוה לבחון את "היתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". בעיניין רמתיים, נידרש בית המשפט לייחס בין הוראות התקנות הישנות לבין הוראות התקנות החדשות, באשר לתיקון כתב הטענות וקבע, בפיסקה 15 לפסק דינו: "אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (תקנה 46(א) לתקנות החדשות).

...

עבודתו של המשיב הופסקה קודם לסיום הפרויקט ובהמשך לכך הוגשה על ידו ביוני 2021, תביעה במסגרתה עתר לתשלום יתרת התמורה בגין העבודות שביצע לטענתו עבור המבקשת ובגין עבודות נוספות שהתחייבה למסור לו. המבקשים הגישו כתב הגנה בהליך, במסגרתו טענו כי לא זו בלבד שיש לדחות את התביעה אלא שהמשיב אף חב להם כספים בגין תמורה בסך 257,258 ש"ח אשר שולמו לו ביתר ובגין נזקים אשר נגרמו למבקשים בעטיו של המשיב, בסך מוערך העומד על 250,000 ש"ח. נוסף על כך, הוגש על ידי המבקשת כתב תביעה שכנגד במסגרתו נתבעה התמורה העודפת וכן תשלום בגין הנזקים והכל בדומה לפירוט בכתב ההגנה.

אשר למחיקת כתב התביעה שכנגד נדחתה טענת המשיב ולפיה דין התביעה שכנגד להידחות ולא להימחק.

אשר על כן, הנני דוחה את בקשת רשות הערעור בכל הנוגע לשיעור ההוצאות אשר נפסק והתנאת הגשת תביעה חדשה בתשלום ההוצאות ומקבלת את הבקשה וכן את הערעור באשר לחיוב המבקש בהוצאות בגין מחיקת התביעה שכנגד.

" ביישמי ההתוויות כפי שנקבעו, לא מצאתי כי קיימת עילה המצדיקה התערבות בקביעות בית המשפט קמא, אשר מכיר היטב את התיק, בחן את הטענות, שקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין ומצא כי אין להיעתר לבקשת התיקון.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, למעט בכל הנוגע לחיוב המבקש (יאסר אלעמור) בהוצאות בסך 20,000 ש"ח בגין מחיקת התביעה שכנגד.

תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות קובעות כי בית משפט רשאי לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. במקומן של התקנות הישנות באו תקנות 41-43 לתקנות החדשות (התשע"ט-2018), שנוקבות בעילות לסילוק תובענות על הסף, ומטרתן זהה (ראו: רע"א 6953/20 נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר - ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ (05/01/2021); ת"א (מרכז) 32138-06-20 עליזה זרדב נ' אליהו אלגאלי (18/02/2021) שם נקבע: "כניסת אותן תקנות חדשות לתוקף, אינה מאיינת את ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט לאורך השנים").

...

יצוין כי ככל שיתברר בסופו של ההליך כי התובענה שהגיש התבועת נגד המוסד לביטוח לאומי אכן דינה להידחות, ניתן יהיה לפצות על הכללתו של המבקש בהליך, באמצעות פסיקת הוצאות ראויות ומתאימות.

משהוגש כתב הגנה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אני מורה לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים ביניהם וכן לקיים דיון מקדמי כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי ולדווח על תוצאותיו.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים ותזמנם לדיון.

אחד מהעקרונות החשובים שנקבעו בתקנות מעוגן בתקנה 5 לתקנות החדשות, תקנה הקובעת, כי על בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, לרבות האנטרס הצבורי, כדלהלן: "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האנטרס של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי; לעניין זה, "אינטרס צבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי" בעבר, לאור תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות הישנות"), גישת בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, ככלל, היתה ליבלית.

התקנות החדשות הסדירו באופן ספציפי את נושא תיקון כתבי הטענות, כאשר תקנה 46(א) לתקנות החדשות קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות ביו השאר בהתנהגותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". הזרם המרכזי בפסיקת בית המשפט העליון בנושא זה, סבור כי התקנות החדשות הקשיחו את המבחן לתיקון כתבי טענות, כאשר קיימת מחלוקת לגבי מידת ההקשחה.

זאת ועוד, ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי,  (מהדורה שביעית) -1995 , היתייחס בספרו להודאת בעל דין וכך כתב: "יש ובעל דין מודה בטענת יריבו, ולאו דווקא לאחר שנידרש להודות כאמור בתקנה 103, אלא בכתב הטנות, כגון שנתבע הודה בכתב ההגנה בטענה פלונית, או לא הכחיש אאותה. אם רצה לחזור בו מהודאה כזאת, הרי זה ענין של תיקון כתבי הטענות, אשר בית המשפט ואף הרשם רשאים להתיר בהתאם לתקנה 92. על פי תקנה 92, מששוכנע בית המשפט, כי בעל דין שהודה, בטעות הודה, ובטול הודאתו דרוש כדי להעמיד לדיון את השאלה שהיא באמת שנויה במחלוקת, יכול בית המשפט ליתן לו רשות לתקן" – (שם, בעמ' 454).

...

ככל שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בו בכדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשות לתיקון ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פד"י מו(3), 214).

בשים לב לכך שבקשת התיקון הוגשה בטרם החל הליך שמיעת הראיות, שוכנעתי כי ההיעתרות לבקשת התיקון עשויה לסייע בהעמדת הפלוגתאות האמיתיות לדיון ובהכרעה מלאה במחלוקות שבין הצדדים, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ובשים לב לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות, תוך ריפוי מחדלי הנתבע באמצעות פסיקת הוצאות לחובתו.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, ומורה על מחיקת סעיף 40 לכתב ההגנה המקורי והוצאת נספחים 2 ו- 3 שצורפו לו. הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן אשר יכיל התייחסות לבדיקה מיום 26.8.21 ולמכתב כבאות והצלה לישראל מיום 22.6.23, אך לא יכלול טענות נוספות מעבר לכך, וזאת תוך 20 ימים מהיום.