מחיקת עתירות לצורך הגשת בקשות לפי חוק חופש המידע

ביום 27.9.2021 הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה. ביום 30.11.2021 הוגשה "בקשה מטעם המשיבות למחיקת העתירה" בנימוק שהעתירה התייתרה: "ביום 2.11.2021 העבירה הממונה לב"כ העותרת את המסמכים המבוקשים ובכך תם הטיפול בבקשה לפי חוק חופש המידע" (סעיף 2 לבקשה מטעם המשיבות).

...

בנסיבות העניין נראה לי כי השיקול המכריע לו יש ליתן משקל הוא תכלית חוק חופש המידע וזאת לנוכח התרשמותי מההתעלמות מהוראות החוק ומניעת מידע מהציבור, שלא לפי הוראות הדין.

החשוב לענייננו בשלב זה הוא, כי בעקבות בקשה שהגישו העותרים לפי חוק חופש המידע, ניתנה ביום 22.7.2020 החלטת הממונָה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה (להלן: הממונה על יישום חוק חופש המידע או הממונה), הקובעת כי אין למסור לעותרים את התמלילים או את ההקלטות של ישיבות הממשלה וּועדות השרים.

בעקבות מחיקת העתירה העותרים הופנו על ידי המשיבים להגיש בקשה לממונה על יישום חוק חופש המידע (וראו נספח 4 לעתירה).

...

אני סבור כי בכל הנוגע לצומת משולש זה – שבין הוראות תקנון הממשלה; הוראות חוק הארכיונים (ותקנות הארכיונים); והוראות חוק חופש המידע – לא הונחה לפנינו תשתית עובדתית ומשפטית מספקת (ראו גם דברי השופט עמית פסקה 51 לחוות דעתו).

נוכח כל האמור לעיל, לא ראיתי לטעת מסמרות בשאלת הזיקה בין סמכות מזכיר הממשלה לקבוע את סיווגם של תמלילי ישיבות הממשלה לבין האפשרות לחשיפתם במסגרת בקשה שתוגש לפי סעיף 9 לתקנות הארכיונים (בקשת מבקש לחשוף חומר מוגבל "שטרם עברה עליו התקופה הנקובה בטור ב' לתוספת הראשונה").

סוף דבר: מצטרף אני למסקנת חבריי כי יש להורות על ביטול הצו על תנאי ועל דחיית העתירה והערעור.

העתירה לפניי עתירה מינהלית, לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1978 (להלן - חוק חופש המידע או החוק), בעיניין נוהלי משטרת ישראל המסדירים את השמוש באמצעים המוגדרים על-ידה כ"אמצעים פחות מקטלניים" (אפ"ק), ואשר משמשים אותה לצורך היתמודדות עם ארועי הפרות סדר, ובין-השאר - אירועים המתפתחים במסגרת הפגנות והתקהלויות שונות לכדי אירועים אלימים ומסוכנים.

בהתאם לחוק חופש המידע, וכן במסגרת עתירה מנהלית כוללת לחשיפת כלל נוהלי המישטרה, שהוגשה על-ידי עותרת 1 - עת"מ 65106-07-18 האגודה לזכויות האזרח נ' המשרד לבטחון הפנים (28.6.20) - פירסמה המישטרה בשנים האחרונות נהלים רבים, ובכללם גם נהלים הקשורים להפעלת כוח ושימוש באמצעים השונים.

במסגרת זו נותרו חיסויים מפני הציבור סעיפים רבים הנוגעים, בין-השאר, לתאור האמצעים והפעלתם, כאשר במקום כל אחד מהסעיפים נרשם ההסבר: "סעיף זה נמחק לאור אי-חשיפת שיטות, פעולה ואמצעים". כאן המקום לציין, כי במהלך השנים חשפה המישטרה, במסגרת בקשות לפי חוק חופש המידע, את הנהלים הקודמים בעיניין הפעלת האמצעים האמורים, זאת אגב הסתרה של סעיפים בודדים בלבד, לעומת ההסתרה הנרחבת יחסית שנעשתה בנהלים החדשים.

הן מוסיפות ומדגישות, כי העתירה הייתה מוצדקת שכן בעקבות הגשתה חשפה המישטרה מידע לא מבוטל שהוסתר על-ידה קודם לכן.

...

סוף דבר ממכלול הטעמים האמורים, דין העתירה להתקבל; ועל המשטרה לחשוף, אפוא, את שלושת הנהלים הנדונים, במלואם.

המשיבה תשלם לעותרות, יחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪; וכן את אגרת העתירה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת העתירה.

רקע כללי וטענות הצדדים ביום 14.9.2022 הגישו העותרים בקשה למסירת מידע לפי חוק חופש המידע, לממונה על חופש המידע של המשיבה (להלן: "הממונה").

בנוסף נטען על ידי המשיבה כי, העתירה הוגשה בטרם חלוף המועדים למתן מענה לבקשות 2-6, כאמור בסעיף 7 לחוק חופש המידע; לפיכך העותרים אינם יכולים לבקש סעדים ביחס לבקשות אלה במסגרת עתירה זו; מכל מקום, נימסר לעותרים כי יינתן מענה לכל הבקשות עד ליום 28.12.2022.

9.2022; ביום 27.12.2022 נשלח לעותרים מענה נוסף, הן ביחס לבקשה הראשונה והן ביחס לחמש הבקשות הנוספות; לאחר מכן היתנהלה התכתבות בין העותר לממונה, במסגרתה נימסר לעותר מידע נוסף; העותר שלח מייל ובקש עוד מידע ופרטים נוספים, ובקשה זו נימצאת בבחינה; תשובה משלימה תנתן בתוך 14 ימים; בנסיבות אלה, כך נטען על ידי המשיבה, כאשר ניתן מענה לבקשה הראשונה ולשאר הבקשות, השתנתה התשתית העובדתית עליה נסובה העתירה, ולפיכך העתירה התייתרה, ויש להורות על מחיקתה.

...

עוד נטען על ידי המשיבה כי, דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, נוכח האמור בתקנה 2 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות"); וזאת משום שמקום מושבה של הממונה על חופש המידע בירושלים, ואין עסקינן בהחלטה בעניין מקרקעין, אלא בעתירה למסירת מידע.

דיון והכרעה לעניין הסמכות המקומית: בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות "עתירה מנהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בעניין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין". לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בעניין זה, סבורני לבית משפט זה יש סמכות מקומית לדון בעתירה; זאת משום שבקשת העותרים ועתירתם מכוונת ל "רשות לאכיפה במקרקעין – מחלקת חופש המידע"; אין מחלוקת כי הבקשות מתייחסות למידע הנוגע למקרקעין הנמצאים במחוז מרכז, ועיקר המידע מושא הבקשות מעובד ומסופק על הרשויות המקומיות שבהם נמצאים המקרקעין.

מכאן שלטעמי יש בסיס מספק להקניית סמכות מקומית לבית משפט זה. סבורני כי קביעה זו ראויה מבחינת מדיניות משפטית, וזאת גם משום שקביעה אחרת עלולה להביא להעמסת יתר על בית המשפט בירושלים שיידרש לדון בכל עתירות המידע מסוג זה הנוגעות לכלל המקרקעין בארץ, והן לנוכח החשיבות הפחותה שהפסיקה מייחסת לשאלת הסמכות המקומית.

אשר לעתירה גופה: מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה העתירה יכולה להתייחס רק לבקשה הראשונה מיום 14.9.2022, זאת משום שביום הגשת העתירה טרם חלף המועד למתן המענה לבקשות הנוספות.

בעיניין המידע המבוקש המצומצם, אודות הפטור ממכרז והקף ההיתקשרות עם שתי החברות, הועלו על-ידי המשיבה שתי טענות סף: האחת - כי יש למחוק העתירה בשל אי-צרופן של שתי החברות כמשיבות בעתירה, חרף העובדה שהן עלולות להפגע מקבלת העתירה; והשנייה - כי דין העתירה להדחות לגופה, מחמת החרגת תחולת חוק חופש המידע על חטיבת הסייבר של משטרת ישראל, המהוה חלק ממערך המודיעין של המישטרה, וכן על המידע המבוקש, שעל-פי הנטען - נוצר, נאסף ומוחזק בידיה, זאת על-יסוד הוראת סעיף 14(א)(9) לחוק.

ככל שהעותרת מבקשת מהמשיבה מידע שהיה עליה לפרסם, על-פי הנטען, בהתאם לדיני המכרזים - חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 - הרי שהמסגרת לכך אינה בבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, ובעתירה לפי סעיף 17 לחוק חופש המידע; אלא בהליך לפי דיני המכרזים, הכולל, פנייה מוקדמת לרשות לפי דיני המכרזים, דבר שלא נעשה, והגשת עתירה מינהלית בענייניי מכרזים, כנגד ההחלטה המינהלית.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, מן הטעם שהמידע המבוקש מהמשטרה - גם המצומצם בעניין היקף ההתקשרות בפטור ממכרז עם שתי החברות - מוחרג מתחולת חוק חופש המידע לפי סעיף 14(א)(9); והטעמים לכך יובאו להלן.

עם זאת, לנוכח מסקנתי האמורה, כי דין העתירה להידחות מחמת אי-תחולת חוק חופש המידע על המידע המבוקש, לפי סעיף 14(א)(9) לחוק, זאת על בסיס טיעוני המשיבה, לא נדרשתי לשמיעת עמדת החברות בשלב המקדמי של הדיון בטענות הסף.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.