בהחלטה מיום 23.9.2019, הוריתי על מחיקת הערכאות השיפוטיות מהודעת העירעור, אשר אינן יכולות להוות צד להליך משפטי, והדברים ברורים.
בית- הדין בחן את אמירות המערער כלפי השופטים ועמיתיו למקצוע, שמע את טענות הצדדים, ועל יסוד חומר הראיות בתיק והתרשמותו מהצדדים, הגיע לכלל מסקנה כי "... מדובר בביטויים לא לגטמיים, פוגעניים, חמורים ופסולים..." (עמוד 5).
כטענות מקדמיות, עתר המערער לביטול הרשעתו מחמת היתיישנות ובטענה שהקובלנה, משנת 2011, נימסרה לו בשנת 2014 בגין אמירותיו בשנים 2008- 2010.
...
כללי
לפניי ערעור על פסק דינו של בית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן- בית-הדין הארצי) בתיק בד"א 19/19, ללא שנושא תאריך חתימה והומצא למערער, לדבריו, ביום 28.8.2019 (עורכי הדין אב"ד עו"ד איתן צחור, עו"ד בנימין לבנטל ועו"ד טייף דיאא), במסגרתו נדחה ערעורו של המערער על פסק דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין- מחוז דרום (להלן- בית הדין המחוזי) בתיק בד"מ 10/11 מיום 3.2.2019 (עורכי הדין אב"ד עו"ד שי פוירינג, עו"ד לילך אוהל מסנר, עו"ד איילה ביטון).
בנסיבות אלו, סבורני כי יש להקפיד הקפדה יתירה על שיח מכבד כלפי המותב היושב בדין וכלפי הצד שכנגד, במיוחד בין כותלי בית המשפט, ואיני מוצא צידוק לאמירות בסגנון אחר.
סוף דבר, לא שוכנעתי, כי נפל פגם בפסק הדין המצדיק את התערבותו של בית המשפט.
אשר על כן, הנני דוחה את הערעור.