מחיקת כתבי טענות בשל אי ציות לגילוי מסמכים

ביום 04.07.2021 הוגשה בקשה על ידי התובעים למחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד של מר אל והאב מאחר שלא ביצע את הליך גילוי המסמכים.

הטעם לכך הוסבר על ידי בית המשפט העליון בהקשר לתקנה 42 לתקנות, שאף היא מקנה סמכות מחיקה של כתבי טענות (בהקשר לשימוש לרעה בהליכים): "תקנה 42 מעגנת סנקציה מחמירה יחסית שמגלמת פגיעה משמעותית בבעל הדין שכתב טענותיו נמחק, ובפרט כאשר מדובר במחיקת כתב הגנה, שמשמעותו למעשה מתן פסק דין בהעדר הגנה (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 133 (2021)). פסק דין כזה משפיע על הנתבע הן בהתדיינות הספציפית שבה נמחק כתב ההגנה, והן בהתדיינויות עתידיות, עקב יצירת מעשה בית דין ..." [רע"א 7770/21 מרעי נ' בריה, פסקה 18 (נבו 08.02.2022)] אני סבור שדברים אלה יפים גם לענייניה של תקנה 60(א) שקובעת מדרג של סנקציות, שיש ליישמו באופן הבא: ככל שבית המשפט מתרשם שבעל דין אינו מציית לצוו לבצוע ההליכים המקדמיים, עליו להשית הוצאות הולמות ומידתיות.

...

הטעם לכך הוסבר על ידי בית המשפט העליון בהקשר לתקנה 42 לתקנות, שאף היא מקנה סמכות מחיקה של כתבי טענות (בהקשר לשימוש לרעה בהליכים): "תקנה 42 מעגנת סנקציה מחמירה יחסית שמגלמת פגיעה משמעותית בבעל הדין שכתב טענותיו נמחק, ובפרט כאשר מדובר במחיקת כתב הגנה, שמשמעותו למעשה מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 133 (2021)). פסק דין כזה משפיע על הנתבע הן בהתדיינות הספציפית שבה נמחק כתב ההגנה, והן בהתדיינויות עתידיות, עקב יצירת מעשה בית דין ..." [רע"א 7770/21 מרעי נ' בריה, פסקה 18 (נבו 08.02.2022)] אני סבור שדברים אלה יפים גם לעניינה של תקנה 60(א) שקובעת מדרג של סנקציות, שיש ליישמו באופן הבא: ככל שבית המשפט מתרשם שבעל דין אינו מציית לצו לביצוע ההליכים המקדמיים, עליו להשית הוצאות הולמות ומידתיות.

חלף זאת אני קובע שפסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 19.09.2021 מבוטל בכל הנוגע לחיוב בהוצאות ולמחיקת כתב ההגנה.

סוף דבר – החלטת בית משפט קמא מיום 24.10.2021 מבוטלת.

מחיקת כתב טענות: תקנה 60(ג) לתסד"א קובעת: "בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן." המלומד רוזן צבי בספרו הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2021) בעמ' 337 מסביר, כי תקנה 60(ג) לתסד"א קובעת מינעד של סנקציות.

כך מפנה המלומד רוזן צבי להלכות שנהגו עובר לכניסת התסד"א החדשות לתוקף ואשר לשיטתו עדיין חלות לפיהן "אין להורות על מחיקת כתב הטענות כל עוד ניתן לכפות ציות באמצעיים מידתיים יותר". כעולה מהאמור לעיל מחיקת כתב טענות שמורה למקרים קצוניים בהם ניתן ללמוד שצד להליך נוהג זילזול או ממרה בכוונת מכוון את הוראת בית המשפט.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

עוד טוענים המבקשים, כי נוכח האמור לעיל ומאחר והתביעה חסרת סיכוי אין לאפשר למשיב את יומו.

תשובת המשיב: יש לדחות את הבקשה על הסף מהטעם שזו אינה נתמכת בתצהיר.

בהתאם לתקנה 60(ג), משלא הורה בית המשפט על מחיקת כתב התביעה ומשלא נמצאו טעמים מיוחדים, ישלם המשיב הוצאות המבקשים בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

פרק ט' לתקנות קובע כי בתוך 30 ימים לאחר הגשת כתב הטענות האחרון יוכלו הצדדים להחליף ביניהם שאלונים, וכי יחליפו תצהירי גילוי מסמכים ובהמשך ישלימו את הליכי העיון במסמכים.

שוכנעתי, כטענת ב"כ הנתבעת, שכתב התביעה לא מפורט דיו וכי העידר הפרוט עשוי לפגוע ביכולתה של הנתבעת להיתגונן מפניו וכן ביכולתו של בית המשפט לברר את המחלוקת בין הצדדים.

כך צוין, למשל, בת"א (י-ם) 35921-04-20 שטיינברג ואח' נ' מרכז אירועים שירה חדשה בע"מ (כב' הש' ח' לומפ, החלטה מיום 17.8.21), כשבית המשפט קבע כי מחיקת כתב טענות מהוה צעד קצוני, בפרט במקרים בהם יש לביהמ"ש כלים נוספים להיתמודד עם אי ציות ולאי קיום הוראות התקנות, כגון חיוב הוצאות.

בלשונו של בית המשפט, מחיקת כתב טענות לא תיעשה אלא אם שוכנע בית המשפט "שכלו כל הקצין". במקרה דנן הדרך להיתמודד עם מחדלי כתב התביעה ועם החסר בו היא להורות לתובעת לתקנו, ובמקביל – להורות לצדדים להשלים את הליכי גילוי המסמכים ההדדי.

...

המסקנה הנובעת מכך, משלא קוימו הוראות התקנות ולא הובהר אחרת, היא שאין בידי התובעת אלא את המצוי בכתב התביעה ובנספחיו.

שוכנעתי, כטענת ב"כ הנתבעת, שכתב התביעה לא מפורט דיו וכי העדר הפירוט עשוי לפגוע ביכולתה של הנתבעת להתגונן מפניו וכן ביכולתו של בית המשפט לברר את המחלוקת בין הצדדים.

לא שוכנעתי, עם זאת, כי הסעד המבוקש – של סילוק ההליך על הסף – הוא המוצדק בנסיבות אלו.

אני מורה, לפיכך, כדלקמן: עד ליום 4.12.22 תוכל התובעת להגיש לתיק בית המשפט נוסח מתוקן של כתב התביעה, בשים לב למחדלים ולחסרים שנטענו על ידי הנתבעת ושפורטו לעיל.

לנוכח טענות הנתבעת בתגובתה, ביום 9/11/22 הורתי לתובעת להבהיר תוך 7 ימים האם היתקבל אצלה המפורט בס' 4 לתגובה.

זאת, מן הטעם שעל אף הקבוע בתקנות 56 - 58 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018; ועל אף האמור בהחלטתי מיום 31/7/22 - אף מטענות הנתבעת עולה כי למעשה לא נימסר לתובעת תצהיר גילוי מסמכים כדין, מענה משלים לשאלון בתצהיר, ואף לא תצהיר המפרט אילו מסמכים אינם מצויים בידי הנתבעת, והסיבה לאי המצאותם בידיה.

בהתאם לתקנה 60(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות "הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו". לעניין חשיבות עריכת גילוי המסמכים בתצהיר, ראו רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני (20/1/21), ס' 8: "ההלכה היא כי הליכי גילוי ועיון מסמכים מאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר..." (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, [פורסם בנבו] בפיסקה 6 (14.8.2005)).

הטעם לכך הוסבר על ידי בית המשפט העליון בהקשר לתקנה 42 לתקנות, שאף היא מקנה סמכות מחיקה של כתבי טענות (בהקשר לשימוש לרעה בהליכים): "תקנה 42 מעגנת סנקציה מחמירה יחסית שמגלמת פגיעה משמעותית בבעל הדין שכתב טענותיו נמחק, ובפרט כאשר מדובר במחיקת כתב הגנה, שמשמעותו למעשה מתן פסק דין בהעדר הגנה (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 133 (2021)). פסק דין כזה משפיע על הנתבע הן בהתדיינות הספציפית שבה נמחק כתב ההגנה, והן בהתדיינויות עתידיות, עקב יצירת מעשה בית דין ..." [רע"א 7770/21 מרעי נ' בריה, פסקה 18 (נבו 08.02.2022)] אני סבור שדברים אלה יפים גם לענייניה של תקנה 60(א) שקובעת מדרג של סנקציות, שיש ליישמו באופן הבא: ככל שבית המשפט מתרשם שבעל דין אינו מציית לצוו לבצוע ההליכים המקדמיים, עליו להשית הוצאות הולמות ומידתיות.

...

הטעם לכך הוסבר על ידי בית המשפט העליון בהקשר לתקנה 42 לתקנות, שאף היא מקנה סמכות מחיקה של כתבי טענות (בהקשר לשימוש לרעה בהליכים): "תקנה 42 מעגנת סנקציה מחמירה יחסית שמגלמת פגיעה משמעותית בבעל הדין שכתב טענותיו נמחק, ובפרט כאשר מדובר במחיקת כתב הגנה, שמשמעותו למעשה מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 133 (2021)). פסק דין כזה משפיע על הנתבע הן בהתדיינות הספציפית שבה נמחק כתב ההגנה, והן בהתדיינויות עתידיות, עקב יצירת מעשה בית דין ..." [רע"א 7770/21 מרעי נ' בריה, פסקה 18 (נבו 08.02.2022)] אני סבור שדברים אלה יפים גם לעניינה של תקנה 60(א) שקובעת מדרג של סנקציות, שיש ליישמו באופן הבא: ככל שבית המשפט מתרשם שבעל דין אינו מציית לצו לביצוע ההליכים המקדמיים, עליו להשית הוצאות הולמות ומידתיות.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן: ניתנת בזאת לנתבעת הזדמנות אחרונה בהחלט למסור לתובעת תוך 7 ימים מהיום תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, בצירוף המסמכים החסרים שפורטו בס' א' 1-8 לתגובת התובעת מיום 22/11/22; וכן תצהיר תשובות משלים לשאלון, כמפורט בס' ב' לתגובת התובעת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך כולל של 10,000 ₪, תוך 30 יום מהיום.

השנייה, בקשת הנתבעים מיום 22/12/22 למחיקת התביעה על הסף בשל אי קיום החלטות מצד התובעים לעניין גילוי ועיון במסמכים ספציפיים (פורטו בנספח רשימת בקשות מטעם הנתבעים מיום 8/4/22, הכוללים אסופת מסמכים חשבונאיים - כרטסות הינה"ח, צלומי שיקים, קבלות, חשבוניות מס, ודפי בנק).

התובעים טוענים כי דרישת הנתבעים לאמור בסעיפים 1-6, 8-9 למכתב הפנייה לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון מיום 16/3/22 לא קוימה על ידם בהיותה מכבידה/בלתי רלוואנטית/פוגעת בזכויותיהם במידה העולה על הנידרש, ושלא לצורך בירור האמת.

לעניין העתירה לסילוק התביעה על הסף, בשל אי קיום צו שפוטי, כידוע מחיקת כתב טענות היא סנקציה מרחיקת לכת.

(ראו גם: רע"א (מחוזי- מרכז) 2865-11-21 עאדל אל והאב נגד מכון פליקס בלוד בע"מ, ניתן ביום 14/2/22, שם מציין ביהמ"ש המחוזי כי תקנה 60(א) לתקנות קובעת מדרג של סנקציות שראוי ליישמה מהקל אל הכבד: תחילה השתת הוצאות הולמות ומידתיות לבעל דין שאינו מציית לצוו לבצוע הליכים מקדמיים, בשלב שני, הכבדת נטל ההוצאות במקרה בו אותו בעל דין אינו מתקן את הנידרש ממנו חרף הטלת ההוצאות הקודמות, ורק מקום בו משתכנע בית המשפט כי החיוב בהוצאות אינו משיג את מטרתו, עליו לשקול את מחיקת כתב הטענות של אותו בעל דין תוך מתן הנמקה מתאימה.

...

מתן מענה מפורט לשאלה 5 על תתי סעיפיה- לא הובהרה הרלוונטיות של החזקת מניות ע"י נתבעת 4 בחברות אחרות שאינן קשורות להליך דנן, לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, ולפיכך דרישה זו נדחית.

בנסיבות, אין מקום לקיים את קדם המשפט הקבוע בתיק ליום 6.3.23 ואני מורה על דחייתו ליום 21.6.2023 שעה 11:00.

המזכירות מתבקשת להמציא את העתק החלטתי לצדדים.