מחיקת כתב תביעה בגלל שימוש לרעה בהליכי משפט

(-) תקנה 43 סיפא מאפשרת דחיית התביעה "במקרים מיוחדים" בכל עת גם "מכל נימוק אחר", ונותיר בצריך עיון את היחס בין הוראה זו לתקנה 42 שעניינה במחיקת כתב טענות עקב שימוש לרעה בהליכי משפט.

...

סוף דבר, שאמליץ לחברי לדחות את הערעור, מהנימוק האמור בסעיף 16 לעיל.

השופט ד' מינץ: מסכים אני עם חברי השופט י' עמית שדין הערעור להידחות.

השופט ח' כבוב: גם אני, כחברי השופט י' עמית, סבור כי דין הערעור להידחות תוך חיוב המערערות בהוצאות.

תקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), מאפשרת לבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו למחוק כתב תביעה מחמת "שימוש לרעה בהליכי משפט". הלכה מושרשת היא כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו אך במקרים חריגים ובזהירות המתבקשת, כאשר עליו "לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם ביום 4.6.07)).

...

פסק הדין בוטל ביום 23.12.19, לאחר שביהמ"ש נעתר לבקשת התובעים לפיה הבקשה לסילוק על הסף לא הומצאה להם כדין, וניתנה להם אפשרות להעלות טענותיהם.

נוכח גישה מקלה זו, בעל דין הפועל באופן רציונלי, ועורך 'ניתוח כלכלי' בסיסי, מגיע למסקנה שהנזק שעתיד להיגרם לו, אם בכלל, משימוש לרעה בהליכי המשפט, קטן בהרבה מן התועלת שהוא עשוי להפיק מכך.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.

הוראות תקנה 42 שכותרתה "מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט" קובעות כי: "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו". מלשון התקנות ולפי הפסיקה עולה כי בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה בין ביוזמתו ובין לבקשתו של צד. זאת בכל עת ו-"בכל שלב משלבי הדיון" (ע"א 7829/18 בטר פלייס ישראל נ' שי אגסי, פס' 31 (8.2.2022) (להלן: "עניין בטר פלייס"); רע"א 7122/20 עזרא חנה נ' המועצה המקומית איזור, פס' 17 (14.12.2020); ע"א 109/84 מנחם ורבר‎ ‎נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ''ד מא(1) 577, פס' 1-2 (10.3.1987); רע"א (י-ם) 18851-02-21 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר, פס' 19 (23.2.2021); גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 294 (כרכים א-ב, מהדורה 13, 2020) (להלן: "גורן"); רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי מורה נבוכים, עמ' 277 (מהדורה שנייה, נבו, 2023) (להלן: "רוזן-צבי")).

...

על כן, נוכח כל האמור והמחדלים הרבים שמקורם בתובעים, ונוכח זאת שבגין כל אחד ואחד מהמחדלים ניתן למחוק את התביעה באופן עצמאי – דין התביעה להימחק מכוח תקנות 41(א)(1), 41(א)(3) ו-41(א)(4).

למעלה מן הצורך אבהיר כי נראה שגם פרשנות מקלה ביותר לטובת התובעים וגם הגישה לפיה יש למחוק רק במקרי קיצון – כל אלו לא היו מסייעים בידי התובעים, ונראה שדין התביעה להימחק.

סוף דבר מורה על מחיקת התביעה.

אף לא למותר להזכיר כי בבקשה לסילוק על הסף שהגיש המערער לבית משפט קמא נטען כי יש למחוק את כתב התביעה, בין היתר בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

...

עיקרי טענות הצדדים בערעור על רקע האמור לעיל, הוגש הערעור שלפנינו, ולו שלושה ראשים: הראשון, טענת המערער כי היה על בית המשפט להורות על דחיית התביעה הראשונה ולא על מחיקתה, בהינתן שהבקשה להפסקתה הוגשה בתכסיסנות ובחוסר תום לב לאחר שהמשיבה הבינה כי אין ביכולתה להוכיח את טענותיה; השני, כי לחלופין היה על בית המשפט להתנות את הפסקת התובענה בכך שתובענה חדשה שתוגש תתנהל מאותו שלב שבו הופסקה התובענה דנן, בכפוף לתשלום הוצאות המשפט, וכי ההסדר הדיוני ימשיך לחייב את הצדדים; והשלישי – טענות באשר למיעוט הוצאות המשפט שנפסקו לזכות המערער בהליך קמא.

בית המשפט מצא שאין בטענות אלה כדי להביא לדחיית התביעה, לאחר שכתב התביעה תוקן ובטרם נערך בירור ראייתי, ולא סבר כי בשלה העת לקביעת ממצאים שיקימו מעשה בית דין.

סוף דבר שהערעור נדחה.

השופט ד' מינץ: מסכים אני עם חברי השופט י' עמית כי דין הערעור להידחות.

בקשה של הנתבעות למחיקת כתב התביעה המתוקן, מטעמי היתיישנות ושימוש לרעה בהליכי משפט.

ותקנה 42 קובעת כי מקום בו בית המשפט סבור שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט, רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו, כולו או מקצתו.

מה שהתבקש היה לתקן התביעה על דרך הוספת חוו"ד מעודכנות, על רקע מחלת PCD, שנטען שהתפתחה אצל התובעת על רקע אותו היפוך אברים.

...

יטען הטוען שהיה כאן רמז לכך שהתובעים חפצים להרחיב טענות ההתרשלות והקשר לנזק גם למה שקשור ביעוץ הגנטי: שכן אחרת, על שום מה יבקשו הם להציב חוו"ד של מומחה בתחום זה? אולם אני סבור שזו טענה ממן הטענות של "חכמה בדיעבד". הדין מציב בפני נתבע שעת כושר יחידה להציב לראשונה טענת התיישנות.

אני סבור אפוא שעת בוחנים האם החמיץ הנתבע אותה שעת כושר, אין להחמיר ביתר, על דרך הרחבה מלאכותית של הביטוי "ההזדמנות הראשונה" ככזה ש"סופח" לקרבו גם רמזים ואפשרויות ספקולטיביות, מהם אמור הנתבע ללמוד כביכול שמבוקש להוסיף נגדו עילות שהתיישנו.

כתב התביעה המתוקן על חוות הדעת שצורפו לו כולל כיום באופן "מעורב" הן טענות שהתיישנו והן כאלה שלא התיישנו, באופן המקשה על הפרדה ומחיקה חלקיים בשיטת "העפרון הכחול". אני נעתר לבקשה ומורה על מחיקת התביעה המתוקנת על שלוש חוות הדעת שצורפו לה. עם זאת – כמובן שעומדת בעינה עילת התביעה המקורית בדבר רשלנות הנוגעת לאבחון הרדיולוגי ופענוח הבדיקות, והטענות לנזק: על פי נוסח כתב התביעה המקורי ושתי חוות הדעת שצורפו לו. מחיקת כתב התביעה מתוקן אינו מונע הגשת בקשה מחודשת לתיקונה, בנוסח שלא יכניס עילות שהתיישנו, אלא יכלול אך טענות לנזק שלא התיישן , ולא טענות התרשלות על יעוץ גנטי שלפני הלידה או כל טענה שהתיישנה.