הבקשה למחיקת כתב האישום
ואלו הם עקרי הבקשה למחיקת כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק:
(1) הנפגע ניכנס לאתר בו הועסקה הנאשמת כעובד של הנאשם 5;
(2) היחידה החוקרת לא מיצתה את פעולות החקירה;
(3) הנפגע סרב להחקר או לחתום על עדותו, קטע את חקירתו שהתנהלה ממילא בסביבה מזוהמת לאור נוכחותם של של אנשים שזהותם לא הובהרה ע"י החוקרים;
(4) כתב האישום מייחס לנאשמים 1 עד 3 עבירה של מחדל לכאורה של אי בדיקת גג בידי מהנדס, שעה שבהתאם לחומר הראיות, הנאשמת 1 נשכרה לבצע עבודות במבנה קיים, לפי תוכנית מדוקדקת של מהנדס בנייה בשם מר אמנון מידד, שהינו הקונסטרוקטור המלווה של הפרוייקט למן ראשיתו (להלן – המהנדס).
...
לפניי 2 בקשות מטעם הנאשמים 1 עד 3: האחת – להורות על מחיקת כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק; והשנייה – להורות למאשימה להמציא מסמכים בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ.
אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שנתתי את דעתי לנימוקים שבבסיס כל אחת מהבקשות ולתגובות המאשימה, החלטתי לדחות את שתי הבקשות, ולהלן טעמיי לכך.
(6) במסגרת תיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51), התשס"ז-2007 (להלן: התיקון לחוק), בגדרו הוסף לחוק סעיף 149(10), לפיו נאשם רשאי לאחר תחילת משפטו לטעון טענות מקדמיות ובכללן, כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;
(7) עיגונה של הדוקטרינה כטענה מקדמית, אף חידדה את נפקות קבלתה של טענה להגנה מן הצדק, בכך שהחילה לגביה את הוראות סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי המקנה סמכות לבית המשפט להורות על בטלות כתב האישום;
ומן הכלל אל הפרט
בפי הנאשמים טענות עובדתיות ומשפטיות רבות, ומקובלת עלי טענת המאשימה, לפיה מן הראוי שטענות אלה תידונה במסגרת ניהול ההליך, אגב חשיפת המותב שיישב בדין לחומר הראיות הקיים בתיק, לרבות אותם מסמכים אליהם הפנו הנאשמים.
אין בידי לקבל את טענת הנאשמים, לפיה הנתונים שהתקבלו מהממונה על חופש המידע, מהווים את דרישת המינימום המוטלת עליהם.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחסד"פ.
אחרית דבר
הבקשה למחיקת כתב האישום נדחית וכך גם הבקשה להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחסד"פ, והכל מהנימוקים שצויינו לעיל.
בשים לב למועד בו הוגש כתב האישום, ובהתאם למדיניות בית הדין, אני מורה לסניגורית להגיש עד ליום 03.10.22 את תשובתם המפורטת בכתב של הנאשמים לעובדות כתב האישום.