מזונות קטין מסבו וסבתו והודעת צד ג

בשנת 2004 הודיעה העמותה שטיפלה בהליכי האימוץ בחו"ל כי איתרה באוקראינה שתי קטינות המיועדות לאימוץ, תאומות בנות כשנה וחצי באותה עת (המשיבות 3-2, להלן: הקטינות).

הקטינות קראו למבקש "אבא" ולהוריו של המבקש "סבא וסבתא", וכך גם ראו וכינו עצמם הורי המבקש ביחס לקטינות.

מתבונן מן הצד עשוי אולי לתהות האם הנסיבות הייחודיות של המקרה שלפנינו, ונדמה כי אין חולק שמדובר בנסיבות בלתי שגרתיות באופן יחסי, מצדיקות דיון משפטי-עיקרוני ב"גילגול שלישי" בשאלות משפטיות בעלות השלכה רחבה כגון האפשרות העקרונית לחייב בן זוג במזונות ילדיו הקטינים של בן זוגו הידוע בציבור (שאינם ילדיו הביולוגיים או המאומצים של בן הזוג "הראשון").

אשר לשאלת גובה המזונות ולשאלה האם מזונות קטינים ישולמו לתקופה מוגבלת (בדומה למזונות משקמים לבת הזוג הידועה בציבור) – אלה שאלות שחורגות מיסוד המסוימות, ובהעדר הסכמה מפורשת של הצדדים לגבי פרטים אלו רשאי בית המשפט להשלימם, בשים לב לנסיבות הספציפיות ועל פי הנוהג המקובל בחוזים מסוג זה, בהתאם למנגנון ההשלמה הקבוע בסעיף 26 לחוק החוזים ובדרך של היקש מהמנגנון הקבוע בסעיף 6 לחוק המזונות.

...

האם ניתן לחייב את בן הזוג לאחר הפירוד בתשלום מזונות הקטינות שאומצו על ידי בת זוגו מכוח קונסטרוקציה חוזית, לנוכח התנהגותו שיצרה הסתמכות אצל בת הזוג והקטינות? זוהי השאלה שניצבת לפנינו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטות ש' שטמר, י' וילנר, ר' למלשטריך-לטר) בעמ"ש 22050-06-11 מיום 13.5.2012, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופט נ' סילמן) בתמ"ש 1180/08 מיום 12.7.2011.

על פי הקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית, המבקש תרם תרומה משמעותית להליכי האימוץ, ועד לפרוץ הסכסוך בינו לבין המשיבה ראה עצמו "כאבי הקטינות לכל דבר ועניין". אכן, המבקש הקפיד שלא למסד מבחינה פורמאלית את קשר האבהות בינו לבין הקטינות, אך זאת במקביל להתנהלות המבססת את המסקנה שניתן לסמוך עליו, למעשה גם אם לא להלכה, כאב.

במצב דברים זה, אני סבור, כחבריי, שלא ראוי לאפשר למי שנוקט בעמדה זו להתנער מחובותיו כלפי הקטינות, שכן הן המשיבה והן הקטינות זכאיות לסמוך על המצג שיצר בהתנהגותו.

כאשר המבקש "משדר" באופן ברור כי הוא נמצא שם לצד המשיבה והקטינות בבנייתו של קן משותף, אין לאפשר לו, לאחר פירוק הקשר הזוגי, "לשלוף" מעין "פוליסת ביטוח" שלכאורה הכין ל"יום סגריר" עת יידרש למלא חובותיו כלפי הקטינות.

זו קיבלה תוקף של פסק דין במסגרת תלה"מ 1451-01-19 דיון והכרעה ס' 3 (א) לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 קובע: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי

כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני היתקשרות הבאים – להלן: "תיקשורת מתועדת": תיקשורת מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי 25 /(WhatsApp : סלולארית (כגון ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התיקשורת המפורטים לעיל.

החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שוים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנידרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון צבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוואנטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת ערייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

חיוב האיש במזונות המפורטים בסעיפים לעיל, כוללים את הישתתפותו בכל צרכי הקטינות, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור, ועל כן האשה מתחייבת להשלים את כל יתר צרכי הקטינות, מכל מין וסוג שהוא, לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות, וכיו"ב. הצדדים יישאו בהוצאות המדור כאמור בפרק הרלוואנטי לפסק דין זה. עד למועד פסק הדין החיוב במזונות הקטינות הוא על פי ההחלטה למזונות הזמניים.

דיון והכרעה המחלוקת המרכזית בין הצדדים היתמקדה בשאלה האם יש לראות בכספי המתנה ככספים משותפים לצדדים או שמא ככספים שיוחדו על ידי הסבתא לאשה בלבד ומשכך, יש להפחית את כספי המתנה מכספי מכר הדירה לטובת האשה, ולהורות על חלוקת יתרת התמורה, בנכוי המשכנתה, בין הצדדים בחלקים שוים.

שלישית, על רצון הסבא ז"ל של האשה להעניק לכל נכד סך של מיליון ₪ לרכישת דירה – רצון אשר יצא אל הפועל במסגרת הסכם המתנה - ניתן ללמוד מעדות דודתה של האשה ראו: פרוט' .

...

לאור האמור אני קובע כי תקופת השיתוף היא מיום נישואי הצדדים ועד למועד פתיחת הליך ישוב הסכסוך 14.10.18 (להלן: "תקופת השיתוף").

בנסיבות אלה ובהעדר מחלוקת כי הרכב נרכש בתקופת השיתוף אני קובע כי כל צד זכאי למחצית שוויו בהתאם לשוויו במועד הקרע.

לאור האמור, העתירה נדחית.

על פי האמור בהסכם הגירושין, הסכימו הצדדים כי המשמורת על הקטינים תהא לידי האם וכי הקטינים ישהו עם האב בימי שני ורביעי מסיום הגן בשעה 16:00 עד השעה 20:00 ו/או לחילופין ביום שלישי מסיום הגן ועד ליום רביעי למסגרות החינוך ו/או ביום שלישי עד השעה 20:00 .

ראשון למסגרת החינוכית יודיע על כך לאם ביום שישי עד השעה 12:00 מובהר כי בכפוף להסכם זה ולביצועו בפועל לא יהיו טענות למי מהצדדים בנוגע לנושא המזונות של הקטינים וכן למכלול הענייניים הרכושיים ביניהם בתקופת החיים המשותפים.

גיבוש ההסכמות בעיניינם של הצדדים: 27 בעניינינו, לא ניתן להיתעלם מכך שנושא מזונות הקטינים נדון זו הפעם הרביעית בין הצדדים: ביום 22.5.14 28 במסגרת הסכם הגירושין הראשון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני; ביום 22.3.17 במסגרת ההסכם השני שגובש בתביעה להגדלת מזונות שקבל תוקף של פסק דין; ביום 22.1.18 גובשה בין הצדדים הסכמה נוספת כאשר הצדדים חלוקים בנוגע לתוקפה (לטענת האב מדובר בהסכמה קבועה ואילו לטענת האם מדובר הסכמה זמנית בלבד); וכעת, במסגרת התובענה דנן שהגיש האב לביטול המזונות.

אז הילדים שלי שגרים עם הסבא והסבתא, סביר להניח שיהיה להם מיטה לכל הפחות.

...

סוף-דבר: אשר על כן, מכל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה למשמורת משותפת מתקבלת.

התביעה לביטול מזונות הקטינים – נדחית ברובה, למעט ביטול סעיף 4 להסכם מיום 22.3.17 אשר דן בחיובו העתידי של האב הוצאות המדור ואחזקתו.

בהעדר התנגדות הנתבעת, אני מורה כי תשלום הוצאות החינוך והבריאות החריגות של הקטינים יעשה ככל שניתן ישירות לנותן השירות.

התובעת עתרה לקבלת מזונותיו של הקטין מסבו וסבתו, הורי האב, הם הנתבעים (להלן: "הנתבעים").

הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד הוריה של התובעת (להלן: "צד ג'") ובמסגרתה טענו כי ככל שיחויבו במזונות הקטין, הרי שצד ג' חבים במזונות הקטין באותו מדרג כמותם.

קדימות החיוב במזונות הקטין תנאי ראשון לחיוב סבים במזונות נכדיהם הקטינים הנו כי הוריהם אינם עושים כן ו/או אינם מסוגלים לשאת בהם (ראו לעניין זה ע"א 49/72 גלפרין נ' לבבי, פד"י כ"ו (2) 127, 126).

...

כמו כן, אני קובעת שהנתבעים יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות והכרחיות בלבד, אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים (כגון טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים וכיו"ב).

סוף דבר תביעת התובעת כנגד הנתבעים מתקבלת כך שהנתבעים ישלמו עבור צרכי הקטין סך של 1,200 ₪ לחודש אשר ישולמו כל 15 לחודש.

משהתקבלה תביעת התובעת, אני קובעת שהנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך של 5,000 ₪.

נתבעים 1-2 הגישו הודעת צד שלישי נגד הורי התובעת, בטענה שככל שיחויבו במזונות הרי שיהיה מקום להשית חיוב גם על הסבים מצד התובעת, ולא רק על הורי האב.

טענות נתבעת 2 – הסבתא, אמו של האב נתבעת 2 העלתה אף היא טענות דומות לאלו שהעלה נתבע 1, לרבות לעניין אי-מיצוי ההליכים נגד האב וכי לצורך תחולת החוק יש להיתמקד באפשרות של האם לספק לקטינים צרכים בסיסיים בלבד, ולא מעבר לכך.

ההסכם שנכרת בין התובעת לבין האב, והסכומים שנקבעו בגדריו למזונות הילדים, איננו עומד כנקודת המוצא לדיוננו (כאשר ההסכם ממילא אינו מחייב צדדים שלישיים), כי אם בחינת ההוצאות אשר יאפשרו לקטינים רמת חיים מינימאלית ובסיסית.

...

לענייננו – לאור כל האמור לעיל, אין מתקיימים התנאים הקבועים בחוק אשר מאפשרים חיוב בני המשפחה המורחבת במזונות הילדים – ועל כן דינה של התביעה להידחות.

מיצוי הליכי גביה נגד האב לכל אורך ההליך נשמעה מפי הנתבעים הטענה כי יש לדחות את התביעה בגין אי מיצוי הליכי הגביה כנגד האב תחילה.

מדובר בהליכים מורכבים וארוכים למדי, והמתנה עד לסיום הליכי גביה בחו"ל לשם קביעת "מיצוי הליכים" וכתנאי מוקדם להגשת התביעה נגד בני משפחה מורחבת, עלולה להביא לפגיעה בקטינים בתקופת הביניים הלא-קצרה עד לסיום ההליכים בחו"ל. אוסיף ואדגיש, כי אין בכל האמור לעיל כדי להפחית או לגרוע מחובתו של האב לשאת במזונות הילדים על פי כל דין, ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ואף מכוח חובתו המוסרית כאביהם מולידם.

סוף דבר מכל המפורט לעיל הרי שדין התביעה להידחות, והיא נדחית בזאת.

באשר להודעת צד שלישי שהוגשה כנגד הורי האם, הרי שעם דחיית התובענה העיקרית ממילא נדחית גם תובענה זו. לא אוכל לסיים מבלי להתייחס להיבט משפחתי נוסף שעלה מתוך בירור ההליך, אף אם בשוליו של ההליך ובעקיפין בלבד – היות שחשיבותו איננה שולית כלל וכלל.

סוף דבר – התביעה נדחית.