מזונות לילדים שנולדו מחוץ לנישואין

הקפדנו כבר, כי ההלכה היהודית אינה מבחינה, לעניין המזונות, בין ילדים שנולדו בתוך מסגרת-המשפחה, לבין ילדים שנולדו מחוץ-לנישואין.

...

אמרה בהקשר זה האפוטרופא-לדין שהיתה באותם ימים, עורכת-דין אלטמן, בדיון שהתקיים ביום 9/4/2002 לאחר-מכן, מונתה אפוטרופא אחרת, אשר מיתנה מעמדה זו, אך הדברים שנרשמו - בעינם עומדים: "...אין לדון את הקטין לחרפת רעב. אמנם, בע"א 1354/92 היועמ"ש נגד פלונית... נאמר שחשש לממזרות ימנע בדיקת-רקמות, אך גם בפסק-דין זה, נאמר שלא מדובר בכלל נחרץ, בלי חריגים. אני סבורה שהמקרה שלנו הוא מקרה של חריג, שבו בדיקת-רקמות תהא דווקא לטובת הקטין". הראינו את ההפרדה הקיימת בין הערכאה האזרחית לבית-הדין הרבני בכל הנוגע לבדיקת סיווג-הרקמות, על תוצאותיה.

הנשיא ברק כתב באחד מכתביו וראו: א' ברק שיקול-דעת שיפוטי 291 1987: "קיימים תחומי משפט הטעונים מטען אידיאולוגי חריף כגון, מקצת דיני-המשפחה, אשר בהם צריך השופט לבחון בזהירות את צעדיו לאור שיקולי הקונסנזוס. כך, למשל, אני סבור שרצוי ריסון שיפוטי בכל הנוגע לסוגיית 'מיהו יהודי'. לעומת זאת, ניתן לפתח אקטיביות שיפוטית ניכרת בכל הנוגע לשאלה 'מהו תום-לב'". ומוסיף הוא ואומר, בכל הנוגע לקונסנזוס שם, שם : "...אין השופט צריך לפעול במסגרת הסכמה חברתית המשקפת רוחות שעה חולפות. על השופט לפעול במסגרת המרכזי והבסיסי ולא במסגרת הארעי והחולף. כאשר החברה אינה נאמנה לעצמה, אין השופט חייב ליתן ביטוי לרוחות השעה. עליו לעמוד כנגד רוחות אלה, תוך מתן ביטוי לאותו קונסנזוס חברתי המשקף את עקרונותיה הבסיסיים ואת 'האני מאמין' של הציבור הנאור בחברה בה הוא חי". בחנו והראינו את האינטרסים של הקטין, לדעת את זהות אביו הגנטי.

התוצאה לאור העולה מהמקובץ, ניתן בזאת, איפוא, צו לביצוע בדיקת-רקמות לבירור זהות אביו הביולוגי של הקטין.

לגבי חובת אב לזון את ילדיו הקטינים שנולדו מחוץ למערכת הנישואין נקבע בע"א 620/74 יוסף מור נגד פלונית, פ"ד ל(1) 218, 221 כדלקמן: 'אנו כאן בישראל איננו מפלים בין ילד שנולד מנישואין לבין ילד שנולד שלא מנישואין, לא לעניין מזונות, על פי ההגדרה שבסעיף 1 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 ולא לעניין חוק הירושה, תשכ"ה – 1965'.

...

אשר על כן, התביעה נדחית, הן משיקולי תום לב, מניעות והשתק והן מהטעם שמצאתי כי זכויות הקטינים לא קופחו מכוח ההסכם להיוון מזונות וטובתם לא נפגעה.

בנסיבות העניין ובהינתן ההלכה כי אין להשיב מזונות שנאכלו, אני קובעת כי חיוב הנתבע במזונותיהם הזמניים של הקטינים בהתאם להחלטה מיום 24.01.22 יחול עד לתשלום חודש יולי 2023 וייפסק בחודש אוגוסט 2023 והתובעת לא תידרש להשיב כל סכום שהוא לנתבע מכוח החיוב במזונות זמניים.

למען הסדר הטוב, אני קובעת כי קצבת הילדים של המל"ל עבור הקטינים וכן כל קצבה, הנחה או הטבה אחרת ולרבות מענק החינוך המשתלם עבור הקטינים ישולמו לידי התובעת.

בבית המשפט המחוזי נשמעה עדות ממנה עלה, כי לפי הדין החל בעדתו של המשיב אין האב חייב במזונות ילדו שנולד מחוץ לנישואין.

...

מכאן המסקנה, כי מעמדה של האם, מבחינת הדין האישי החל עליה, נבחן על-פי חובתה של אם כלפי ילדה, שאין האב חייב לזון אותו על-פי דין האישי.

בית המשפט איננו מנוע להגיע למסקנה, שפלוני האמור חייב בחלק מן המזונות בלבד, רק בשל כך שיהיה בכך למעשה כדי להטיל בעקיפין על גורם נוסף, אשר איננו צד לדיונים, את כיסוי ההפרשים שייוצרו על-ידי הגבלת שיעור חובתו של פלוני מתדיין במשפט.

כדי למנוע מחלוקות נוספות ומיותרות הנני קובע, כי הסכום בו חייב המשיב הוא 1,500 שקל, אשר תשלומם יחול תוך 30 יום מעת מתן פסק-דין זה. אם לא ישולמו תוך המועד האמור, יישאו ריבית והצמדה על-פי הוראותיו של חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

הוכח כי לפי הדין האישי של האב אין הוא חייב במזונות ילדו שנולד מחוץ לנישואין.

...

אמרתי בהקשר זה בדעת המיעוט בע"א 596/89 בעמ' 762: "אולם, עוד לא ראיתי כי מסירים תחולתה של הוראה מסייגת שבחוק על-ידי עטיפתה של ההוראה המסויגת, הנמצאת בחוק פלוני, במעטה פרשני המשייך אותה-מבחינת תוכנה-לחוק פלמוני; והכול כדי להמנע מן המסקנה הפשוטה, כי מותר למחוקק הישראלי לומר את דברו גם בנושאים סובסטאנטיביים שבדיני מזונות" (ההדגשה שלי-מ' ש').

סיכומו של דבר, מפרשנותו של בית-משפט זה עלה כי החוק הנ"ל הוחק, להלכה ולמעשה, רק בעבור קומץ בני דתות נדירות ביותר בארצנו, החיים בה. בהתאם לאותה גישה, אם כי בהקשר שונה, פסק הרוב בפרשת עומרי כאשר קבע כי סעיף 18 שבו, המקנה סמכות לבית המשפט המחוזי, אינו חל על מוסלמים.

אין במסקנה זו כדי לשנות מעמדותיי בסוגיות שנידונו בעבר בהרכב שהשתתפתי בו שהניבו את פסקי הדין שהנשיא מתייחס אליהם בחוות-דעתו בענייננו, שכן אין הדברים עומדים בסתירה.

מוכן אני להוסיף כי דעתי בדבר נפקות הסכם כזה היא כדעתה של השופטת המלומדת והבעתיה ב-ע"א 4/66, (ע' 337 ואילך) אך אין זה הכרחי כי פסלות הסכם לקיום יחסי מין מחוץ לנישואין תתמשך על הסדר בדבר מזונות של ילד שנולד מיחסים כאלה או על התחייבותו של אחד ההורים לשאת לבדו בהוצאות כלכלתו של הילד.

...

אחרי עיון בסיכומים בכתב של באי-כוח שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העירעור, אם כי לא מן הטעמים שבהחלטתה של השופטת המלומדת.

במצב כפי שההודעה נוסחה דינה היה להדחות, וגם דינו של ערעור זה להידחות.