מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מזונות ילדים להורים לא נשואים

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

ונצטט מהחלטת בית המשפט את הצריך לענייננו: "אקדים את המאוחר ואציין שלא מצאתי לקבל את תביעתה של האם לביטול הסכם הממון, ראה דיון בהמשך, אני ער לתוצאה לפיה האם נותרה בלא רכוש בתום הנישואין (לא מודגש במקור), ואף לקביעה שלי, שלא מצאתי כי יש פערי הישתכרות בין הצדדים, אף על פי כן, אני סבור שעל בית המשפט לנהוג בדרך שתאפשר לאם בחלוף 3 שנים ממועד תחילת ההליכים לשקם את עצמה, אומנם איני סבור שיש לפסוק לאם מזונות משקמים, בודאי שלא להקנות לה חלק ברכושו של האב לאור הסכם הממון, (לא מודגש במקור), אך בהחלט ניתן לדחות את תחולת החיוב במזונות לאור האמור בסעיף 73 לעיל, למשך שנה מהיום, ולהחיל על האב את מלוא המזונות שנפסקו, דהיינו כל צרכי הילדים למרות המשמורת המשותפת, כך שבשנה הקרובה תוכל האם להפנות חלק מהכנסתה לייצוב מצבה הכלכלי.
ברור לכל שאופן חלוקת הוצאות הילדים בין ההורים וקביעת מזונות הילדים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר עליו מוטלת החובה לבחון את הקף הרכוש והקף ההכנסה של כל אחד מההורים.
...
ונצטט מהחלטת בית המשפט את הצריך לענייננו: "אקדים את המאוחר ואציין שלא מצאתי לקבל את תביעתה של האם לביטול הסכם הממון, ראה דיון בהמשך, אני ער לתוצאה לפיה האם נותרה בלא רכוש בתום הנישואין (לא מודגש במקור), ואף לקביעה שלי, שלא מצאתי כי יש פערי השתכרות בין הצדדים, אף על פי כן, אני סבור שעל בית המשפט לנהוג בדרך שתאפשר לאם בחלוף 3 שנים ממועד תחילת ההליכים לשקם את עצמה, אומנם איני סבור שיש לפסוק לאם מזונות משקמים, בוודאי שלא להקנות לה חלק ברכושו של האב לאור הסכם הממון, (לא מודגש במקור), אך בהחלט ניתן לדחות את תחולת החיוב במזונות לאור האמור בסעיף 73 לעיל, למשך שנה מהיום, ולהחיל על האב את מלוא המזונות שנפסקו, דהיינו כל צרכי הילדים למרות המשמורת המשותפת, כך שבשנה הקרובה תוכל האם להפנות חלק מהכנסתה לייצוב מצבה הכלכלי.
כך נכתב בסעיף 68 וזה לשונו: "מן המקובץ לעיל אני קובע שלצדדים יכולת כלכלית דומה ביחס של 1-1, אף על פי כן יש הבדל בין יכולת כלכלית להכנסה פנויה וכו', מכאן שההכנסה הפנויה של האם קטנה מההכנסה הפנויה של האב, ואף נתון זה יקבל את משקלו הראוי בעת קביעת סכום המזונות." על דבריו אלו חוזר השופט גם בסעיף 70 להחלטה, כהקדמה לפסיקת המזונות, עיין שם. ובסעיף 74 לפני ההחלטה על הגדלת סכום המזונות למשך שנה, החלטה שהובאה לעיל, מדגיש כבוד השופט שאין לקבוע לאם 'מזונות משקמים' וזאת למרות שלא קבלה חלק באיזון המשאבים.
מסקנה לאור האמור בית הדין דוחה את בקשת האיש ובא כוחו לקזז מחיוב הכתובה את תוספת המזונות שקיבלה האישה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בדיון לפנינו ביום 20.4.16 טען בא-כוח המבקשת, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי – ממנו עולה, לפי הנטען, כי הילכת התביעה העצמאית חלה רק כשמדובר בהסכמי גירושין – יוצר אפליה בין ילדים של זוגות שנישאו, להם עומדת זכות תביעה עצמאית, לבין ילדים שהוריהם לא נישאו להם אין עומדת זכות כזו, ושעל הילכת פלוני לחול בצורה שוה על כל הסכם בין הורים, ולא רק על הסכם גירושין.
פסק דין בעינייני מזונות ילדים מעצם טבעו מטיל על ההורה חבויות לעתיד בתוך מערכת יחסים נמשכת העשויה להשתנות; מכאן נקבע, כי ניתן לפתוח את הנושא מקום שהשתנתה מהותית התשתית העובדתית עליה בוסס פסק הדין (זלצמן, 279; לבקורת על הלכה זו ראו יצחק כהן "עילת חלוקת הרכוש המשפחתי כעילה נמשכת: עיון מחודש בדיני המשפחה בישראל" מישפחה במשפט ו-ז 429-417 (2013-2014) (להלן: כהן, עילת חלוקת הרכוש)).
...
סבור אני כי ראוי לקבוע כלל לפיו הסדר שבו מוותר הקטין על זכות קיימת למזונות תמורת היכרות עם הורה – מבסס, מן הפן המהותי, עילה לתביעה עצמאית.
סוף דבר, אני מסכים עם חבריי כי יש לקבל את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, לפיו עומדת למבקשת הזכות להגיש תביעה עצמאית למזונותיה.
התוצאה היא כאמור בפסקה ל' לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( למעלה מהדרוש יצויין כי שנויי נסיבות ארעו גם בנשואי שני הצדדים לאחרים (במקרה של האם - חיים עם בן זוג ללא נישואין) והולדת שני ילדים נוספים לכל אחד מהם.
החל עתה, ובכלל זה בע"מ 919/15 - נוסחת בע"מ 919/15 כאמור, הכללים בקשר לנשיאה בנטל מזונות הילדים בין ההורים נוסחו היטב בבע"מ 919/15 .
...
מכל האמור לעיל מצאתי להעמיד את שיעור חלקם של שני הקטינים ע"ס של 30% , ומכאן הוצאות המדור ( 30% מתוך סך של 4,750 ) עומד ע"ס של כ - 1,400 ₪ בחודש.
1 ₪ אשר על כן אני מורה כי החל מחודש דצמבר 2020 יעמוד שיעור המזונות ע"ס של 1,400 בחודש.
מצאתי כי התנהלות האב נעשתה בתום לב של האם באה בטרוניה כי זה לא העלה את נושא המזונות עת עתר לזמני שהות נרחבים, וכך גרר אותה להליך נוסף, בחוסר תום לב. איני מקבל טענה זו. פעמים רבות אנו עדים לטענה הפוכה - כאשר עותר אב להרחבת זמני שהות ובד ובד עותר להפחתת שיעור המזונות, האם טוענת כי עתירתו להרחבת זמני שהות אינה כנה ולא נועדה אלא להכשיר הקרקע להפחתת שיעור המזונות, ומבלי שהאב מתכוון לקיים את זמני השהות הנרחבים.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הצדדים (להלן גם: "האם" ו - 2 , "האב") בני זוג יהודים אשר נישאו זה לזו בסוף שנת הורים לשני ילדים, *** ו***, ילידי *** ו - ***.
בהגדרת "הורה מרכז", כפי שנקבע בבע"מ 919/15 בשים לב לנתונים האמורים לעיל יוצא כי לאחר גיל 6 חבות האב במזונות הילדים (בשל הכנסות הצדדים) היא בשיעור של 40% מסך של 5,000 ₪, קרי סך של 2,000 ₪ בחודש.
...
בהיעדר הסכמות, כאמור, נשמעו ראיות, ב"כ הצדדים סיכמו ומכאן פסק דין זה. האם טוענת, בין היתר, כי אין לאפשר הרחבת זמני השהות לה עותר האב.
איני מקבל את טענת האם כי האב עושה עבודות פרטיות.
מכל האמור לעיל מצאתי להעמיד את שכרו של האב לצורך חיובו במזונות ע"ס של כ - 9,000 ₪ בחודש.
אשר על כן אני מורה כדלקמן: החל מיום 1.5.21 ישלם האב למזונות כל אחד משני ילדיהם המשותפים של הצדדים סך של 1,300 ₪ בחודש.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1994 בעליון נפסק כדקלמן:

אשר למזונות הקטין, הנתבע כפר באבהותו על הקטין, טען, בין היתר, כי גילה התכתבות בין אישתו לבין גבר אחר, ובקש מתן צו לבדיקת ריקמות של הקטין כדי לאמת או להכחיש את חשדותיו.
תוצאה זו קשורה בעמדתו העקרונית של המשפט העברי, שלפיו ילד הנולד מחוץ לנישואין, היינו מהורים שאינם נשואים זה לזה, אך אילו נישאו הנישואים היו תופסים, דינו כדין כל ילד אחר, הן לעניין זכויות ממוניות-כגון ירושה ומזונות-והן לעניין כשרותו לנישואין ומעמדו האישי.
...
בסופו של הדיון, ולאחר קבלת הודעת הצדדים הנ"ל, הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט גלעדי) כדלקמן: "אני מאשר את ההסכם הנ"ל, ואני נותן לו תוקף של פסק דין לגבי כל השאלות הרכושיות והכספיות שבו, והחזקת הקטין". ביום ה' באדר תשנ"א (19.2.91) הגיש המשיב בקשה לבית המשפט המחוזי (בקשה 202/91, במסגרת תמ"א 292/90 הנ"ל), ובה נאמר כי בית המשפט מתבקש-"...
"סרובו" של קטין-מכוח הוראת בית המשפט-לבצע בדיקת רקמות, לאו "סירוב" ייקרא, ואין להסיק מכך כל מסקנה לרעת הקטין.
באשר להערתו של חברי, השופט אור, כי סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינו חל לעניין עריכת בדיקת רקמות בקטינה, איני רואה צורך להאריך ולהכריע בכך בפרשת הדברים שלפנינו, מאחר שאנו באים למסקנה שאליה הגענו גם על-פי סעיף 68(א) ויתר הוראות החוק הנ"ל בדבר סמכותו וחובתו של בית המשפט לדאוג לטובתם של הקטינים ולשמור עליה.
אשר על כל אלה אנו מחליטים לקבל את הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו