מזונות זמניים לקטינים בהליך גירושין

המנהל המיוחד, שבדק את נסיבותיו של החייב, ציין במסגרת הדוח המסכם שההסתבכות הכלכלית החלה בשל "סיכסוך גירושין קשה מינשוא, כאשר החייב הציג פסקי דין מביהמ"ש לעינייני מישפחה ... ולפיהם החייב סבל מהליך גירושין קשה אשר כלל האשמות שוא חוזרות ונישנות מצד גרושתו. החייב נאלץ להיתגונן מפני תביעות רבות ושילם עשרות אלפי שקלים לעו"ד...". יוער שלא נמצא שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, וציין שהחייב שיתף פעולה בהליך פשיטת הרגל ועמד בחובותיו במסגרתו.

אֵם הקטינים ציינה שסכום הקציבה אינו משנה את סכום המזונות הפסוק, אלא המדובר במעין סכום ביניים זמני שתוקפו כל עוד החייב בהליך פשיטת רגל.

...

אם כך, הרי תביעת ההשבה של סכום ההפרש אינה אלא חוב רגיל, "חסכון" שנצבר – באשר בפועל, עם ההקצבה, עת שוקל בית המשפט ועורך איזון ביחס ליכולותיהם הכלכליות של שני ההורים יחד, בהתאם לעקרונות השוויון, ולכן ההפרש מהווה למעשה את הסכום שאותו נושא הצד השני, על פי חובתו לפי סעיף 3ב לחוק המזונות, ולכן אין כאן סכום השבה ולכן אין לאפשר גבייתו, וגם מטעם זה דינה של הבקשה להתקבל.

אני סבור שסעיף 69ב1 מתייחס לשלושה סוגים של מקרים: האחד, ביחס לאותם תיקי הוצאה לפועל לגביית מזונות שנמצאים במערכת ההוצאה לפועל בסכומים גבוהים כאבן שאין לה הופכין, תיקים שנפתחו טרם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, במסגרתו הוסף סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל; השני, ביחס לאותם מקרים בהם ניתן לחייב הפטר מחובותיו בני- התביעה, אולם חוב מזונות העבר לא שולם במלואו, והחייב לא הופטר ממנו, ועל כן חוזרים לגבות אותו בלשכת ההוצאה לפועל; והשלישי; מקום שהחייב החל בהליכי פשיטת רגל, אולם אלה בוטלו מסיבה כלשהי, ועל כן חוזרים ללשכת ההוצאה לפועל לגבות את מזונות העבר, וכן את סכום ההפרש שנצבר במהלך התקופה בין החוב הפסוק לחוב הקצוב.

סיכום וסיום מכל הטעמים האמורים, לשון החוק, תכלית החקיקה, וקריאה כוללת של הוראות הדין הרלוונטיות, אני מגיע למסקנה אחת – עם קבלת ההפטר, יש לראות את תשלום סכום המזונות הקצוב, כתשלום על פי סכום המזונות הפסוק, וכפועל יוצא, אין לגבות עוד את ההפרש שנוצר.

8 ,( ביום 11.11.21 ניסגר ההליך ליישוב סיכסוך שהוגש על ידי המבקשת לבית הדין הרבני (תיק 1337166/1 9 וביום 29.11.21 הגישה המבקשת את תביעת המזונות, תביעת משמורת וזמני שהות (תלה"מ 68162-11- 21 ), תביעה רכושית (תלה"מ 68039-11-21 ) וכן בקשה למדור שלו שניפתחה כתביעת מזונות (תלה"מ 68114-11-21 ), משעזב המשיב את דירת הצדדים, נמחקה הבקשה ביום 4.1.22 לבקשת המבקשת.

--- ובשלב זה לא ברור אם מיתנהל בעיניינם הליך גירושין בבית הדין הרבני, ועל כן, יש לבדוק האם למבקשת זכאות למזונות אשה.

₪ נוכח המידע שהוצג לפניי בשלב זה, בהתאם לפסיקה הרווחת, ובשים לב לזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בשלב של פסיקת דמי מזונות זמניים, אשר הנו שלב מוקדם בו טרם נשמעו ראיות, וכן בהיתחשב במצבם הכלכלי של הצדדים, בהפחתה בגין זמני השהות עם הקטינים ובדין החל על הצדדים, אני קובעת כי על המשיב להעביר לידי המבקשת סכום בסך 3,450 ₪ עבור מזונות זמניים של הקטינים ומדורם.

...

לטענת המשיב, הוא אב מעורב וקשור מאד לילדיו, למן הפירוד נמצאים הקטינים במשמורת משותפת וההורים חולקים בצורה שיוויונית בנטל גידול הקטינים ועל כן יש לדחות את בקשתה של המבקשת לקבל דמי מדור ואחזקתו ולקבוע כי כל הורה ידאג להוצאות אלה בזמן שהקטינים שוהים אצלו.

( פלונית, 7.2.2019 אני סבורה כי הסכום שנקבע, 3,450 ₪ לחודש ("דמי המזונות הזמניים"), יאפשר לכל אחד מהצדדים ולקטינים, המשך מחייה סבירה כסעד זמני עד להתגבשות זמני שהות קבועים, ובירור מלא של התמונה הכלכלית וההכנסה הפנויה של הצדדים מכל המקורות העומדים לרשותם.

תוקף של פסק דין ביום 16.08.2020 במסגרת ההליכים הנוגעים להחזקת הקטינים ניתן ביום 18.09.2019 , בהסכמת הצדדים, פסק דין במסגרתו נקבע, כי לצדדים אחריות הורית משותפת ביחס לקטינים וכי משמורתם הפיזית תהא לתובעת תוך שנקבע, כי זמני השהות שלהם עם הנתבע יתקיימו בימים שני ורביעי מתום הלימודים ועד לשעה 20:00 ובכל סוף שבוע שני מיום שישי בתום הלימודים ועד שעה לאחר צאת השבת.

כן יצוין, כי המחלוקות בין הצדדים בעינייני הרכוש מתבררות בבית הדין הרבני האיזורי במסגרת תביעה שנכרכה להליך הגירושין שהתנהל ביניהם.

הבקשה ליישוב סיכסוך, ולכן חיוב הנתבע על פי פסק דין זה יהא מיום 07.03.2019 סוף דבר נוכח האמור, מכלל הנתונים המונחים לפניי, על רקע ההתרשמות מהצדדים ומהתנהלותם עד כה, בהיתחשב בסוגיית משמורתם של הקטינים וזמני השהות 10 ( שלהם עם כל אחד מן ההורים, בהיתחשב בגיל הקטינים (אשר כולם חצו את גיל ובהיתחשב ביכולותיהם הכלכליות של הצדדים, לרבות פוטנציאל ההישתכרות שלהם נקבע בזאת כדלקמן: א- האב ישלם לידי האם עד לא יאוחר מה- 5 לכל חודש קלנדרי דמי מזונות עבור שלושת הקטינים בסך כולל של 3,450 ₪, דהיינו סך של 1,150 ₪ בחודש לכל קטין.

...

. הנה כי כן, המסקנה המתבקשת היא, שהאב אינו חפץ בלינת הקטינים אצלו באמצע השבוע, ועיקר נטל גידולם מונח על כתפי האם.

כן שוכנעתי, כי למרות טענות האב לפיהן הוא נושא בצורכי הקטינים באופן ישיר, הלכה למעשה נושאת האם במלוא הוצאותיהם, למעט הוצאות הפנאי והכלכלה של הקטינים בזמן שהותם בבית ו/או עם האב, ולמעט עלות הביטוח הרפואי של הקטינים בה הוא נושא, כאמור.

הבקשה ליישוב סכסוך, ולכן חיוב הנתבע על פי פסק דין זה יהא מיום 07.03.2019 סוף דבר נוכח האמור, מכלל הנתונים המונחים לפניי, על רקע ההתרשמות מהצדדים ומהתנהלותם עד כה, בהתחשב בסוגיית משמורתם של הקטינים וזמני השהות 10 ( שלהם עם כל אחד מן ההורים, בהתחשב בגיל הקטינים (אשר כולם חצו את גיל ובהתחשב ביכולותיהם הכלכליות של הצדדים, לרבות פוטנציאל ההשתכרות שלהם נקבע בזאת כדלקמן: א- האב ישלם לידי האם עד לא יאוחר מה- 5 לכל חודש קלנדרי דמי מזונות עבור שלושת הקטינים בסך כולל של 3,450 ₪, דהיינו סך של 1,150 ₪ בחודש לכל קטין.

בעיניין הילדים לא חלק על עניין המשמורת, אך דרש זמני שהות משמעותיים; בעיניין המזונות טען כי אין מקום לשלם מזונות האישה והילדים הבגירים, אלא מזונות הקטינים בלבד ואף זאת בצמצום נוכח מצבו הדחוק ולפי אורח החיים הצנוע שניהלו; בעיניין הרכוש טען כי זכאי לקבל מחצית שווי הדירה הואיל ונרכשה במהלך החיים המשותפים, באמצעות כספים שאף הוא העביר למוכר הדירה.

לצד הליכים אלה, ניהלו הצדדים הליכי גירושין בבית הדין הרבני.

חלף הגשת סיכומים על פי 10 עמודים בכלל ההליכים גם יחד, הגישה סיכומים בהקף 10 עמודים בעיניין הרכוש ובהקף 10 עמודים בעיניין המזונות.

...

נוכח דברים אלה, התוצאה היא כדלקמן: ביחס לתקופה שממועד הגשת התביעה ביום 17.9.18 ועד ליום 15.7.19 (מועד הגיעו של 7  8 ₪ הבן הרביעי לגיל 18 ) עומדים צרכי כל ילד על 1,600 ₪ בגין מחיה וחינוך בתוספת בגין חלקו היחסי במדור ואחזקתו ובסה"כ 2,500 ₪ לחודש.

סוף דבר, התוצאה היא כדלקמן: תביעת הרכוש מטעם האשה בתלה"מ 31937-09-18 מתקבלת בעוד תביעת הרכוש מטעם האיש בתלה"מ 47527-09-19 נדחית, כאמור בסעיף 81 לעיל.

₪ להשית עליה הוצאות בגובה 5,000 התוצאה היא כי חיובי ההוצאות מתקזזים, ולכן איש מהצדדים לא ישלם הוצאות רעהו.

בין העותר למשיבה 3 מיתקיים הליך גירושין בפני בית הדין האיזורי, אשר נסוב, בין היתר, על חלוקת הרכוש ומזונות הילדים, בהתאם לכתב התביעה שהוגש על-ידי המשיבה 3.

האם שוכרת דירה בכפר יונה בסכום של 6,000 ש"ח. בדירה 5 חדרים, היות ומדובר בשני בנים הרי שדי בדירת 3 חדרים כך שבסיס דמי השכירות יעמוד על סך של 3,200 ש"ח. לאור האמור יש לחייב את האב בתשלום של 850 ש"ח לחודש כמזונות זמניים עבור כל קטין בתוספת 40% מסכום של 3,200 ש"ח ועוד מחצית הוצאות חינוך, והוצאות בריאות שאינן כלולות בביטוח הבריאות".

...

כפי שקבעתי בעניין אחר: "הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטותיו של בית דין דתי אלא במקרים חריגים, צרים ומוגדרים ובהימצא אחד הפגמים כדלקמן: (1) חריגה מסמכות; (2) סטייה ברורה מהוראות חוק המכוונות אל בית הדין הדתי שניתן לראות בה חריגה מסמכות או טעות בדין גלויה ומוכחת על פני הפסק; (3) פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; וכן (4) כאשר בית משפט זה מגיע לידי מסקנה כי יש להושיט לעותר סעד מן הצדק שאיננו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר" (ראו: בג"ץ 6771/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (20.12.2020).

בענייננו-שלנו לא חל אף אחד מהחריגים האמורים, וממילא דין העתירה להידחות.

העתירה נדחית אפוא על הסף, ועמה נדחית גם הבקשה לצו ביניים.