לצורך בחינת הקף החיוב במזונות, יש לבחון את היכולת הכלכלית של כל אחד מהצדדים; את קביעת היחס בין היכולות הכלכליות של הצדדים; את הערכת צרכי הקטינים לפי רמת החיים שלה הורגלו ערב הפירוד; חלוקת זמני השהות בפועל של הקטינים עם כל אחד מההורים; יעשה איזון כולל של הכנסת המשפחה מכלל המקורות השונים; כאשר לעניין כושר ההישתכרות, יתחשב בית המשפט הן בגובה ההכנסה בפועל, הן בפוטנציאל ההישתכרות העתידי והן ברכוש הצדדים; ובכלל, על פי הקריטריונים שנקבעו בפסק הדין בעיניין בע"מ 919/15.
...
סיכומו של דבר – הכנסתו החודשית הכוללת של הנתבע מסך כל נכסיו מוערכת בסך של 72,968 ₪ נטו.
התוצאה- חיוב גובה דמי המזונות
לאחר שעיינתי בכל אשר הונח לפניי ושקלתי את כלל השיקולים הנדרשים למקרה דנן, מצאתי להעריך את צרכיו של כל אחד מהקטינים בגין דמי מזונות, לא כולל מדור והחזקת מדור בשני הבתים, על פי התחשבות בהכנסות (17% תובעת אל מול 83% הנתבע), גילאי הקטינים ויחס הסדרי השהות (43% עם הנתבע אל מול 57% עם התובעת) כדלקמן:
מזונות עבור הקטינים ר.ול. אשר הם מעל גיל שש שנים-
עבור צרכיים תלויי שהות - 3,500 ₪ לכל קטין.
בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, שאופיין בהעדר שקיפות מצד הנתבע והעדר גילוי של המידע הנדרש מבעל דין בתביעת מזונות, ומשמצאתי את עדותו לא מהימנה במספר מוקדים, ומנגד קבלה חלקית בלבד של עתירות התובעת, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור התובעת הוא בסך כולל של 40,000 ₪ כולל מע"מ (להלן- "ההוצאות").
