מזונות ביטוח לאומי במקרה של פשיטת רגל

בפסיקה הוכרו שתי קטיגוריות של מקרים שבהתקיימם יוכל בית המשפט להורות על ביטולו של פסק דין אזרחי חלוט: האחת, עניינה במקרים שבהם מבקש הביטול נסמך על עילת התרמית, היינו הטענה היא שפסק הדין שניתן נגדו הושג במירמה; השנייה, עניינה במקרים שבהם לאחר שניתן פסק דין סופי "נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין" (עניין עזבון שעיה, שם; דנ"א 79/01 עין גב קבוצת הפועלים להתיישבות נ' חוף גיא בע"מ בפיסקה 6 להחלטת כבוד השופט (כתוארו אז) א' מצא (29.11.2001); ע"א 3826/12 מיידאן נ' טורונצ'יק בפיסקה 5 לפסק דינה של כבוד השופטת א' חיות (26.11.2013)).

כדוגמא לביטול פסקי דין בשל שינוי נסיבות הביא התובע את המקרים הבאים: "תיקי מזונות, ביטוח לאומי, ועדות קביעת נכות, צוי תשלומים [בפשיטת רגל]..." (ע' 14, ש' 10-8).

...

נראה כי אם נעשה הביטול רק לאחר פסק הדין הראשון, ומשלא נטען כי מדובר בבטלות מדעיקרא, הרי שלא היה בכך כדי לשנות מהמסקנה כי בשנת 2005, בעת שדאוד מכר את זכויותיו, לא היו לו זכויות למכור (וזאת בנוסף לטעם האחר שהובא בפסק הדין לכך שהעסקה חסרת תוקף), ועסקה אחרת – כך לטענת התובע – לא נעשתה.

נוכח כל האמור לעיל – המסקנה היא כי בנסיבות המקרה שלפנינו לא התקיימו התנאים הקבועים בדין לביטולו של פסק הדין הראשון.

סיכום ותוצאה התביעה נדחית.

דא עקא, הביטוח הלאומי לא הגיש תביעת חוב בהליך הפש"ר. מאחר והמוסד לביטוח לאומי לא הגיש תביעת חוב, היה החייב סמוך ובטוח כי, שעה שאושרה תוכנית הפרעון והוא קיבל הפטר מוחלט, יחול זה גם על חוב המזונות לביטוח הלאומי.

דיון והכרעה: סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי צו הפטר לא יכלול "חובות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה". כלומר, ככלל, צו ההפטר אינו חל על חובות מכוח פסק דין בתובענת מזונות ובכלל זה חוב לביטוח הלאומי, אשר נשא בתשלומי מזונות חלף החייב.

באותו פסק דין קבע בית המשפט כי אין נפקות לאי הגשת תביעת חוב שעה שעסקינן בחוב מזונות שכן ממילא אין הפטר מחוב זה. לא זו אף זו, בחינת כל האסמכתאות אליהן הפנה החייב כתמיכה לטענתו שהוא זכאי להפטר מחוב המזונות מעלה כי בכל אותם מקרים היה מדובר באנשים מבוגרים, אשר ניהלו תיקי פשיטת רגל משך שנים רבות (לעיתים עשורים), תנאי חייהם ירודים, חלקם מתגוררים במרתפים, נרקומנים לשעבר, ריצו עונשי מאסר, מטופלים ברשויות רווחה נעדרי השכלה ומקצוע, מסתייעים בבני מישפחה ולעיתים משתכרים מעות מספר מעבודות מזדמנות.

...

חוב המזונות לביטוח הלאומי הינו חוב בר הפטר בהליך פשיטת רגל והמגמה הנקוטה בעת האחרונה בפסיקה היא להיעתר לבקשות אלה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 15475-11-09 גלייזר ואח' נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:64 לפני כבוד השופטת רחל ערקובי מבקש: אלכסדנר גלייזר – החייב ע"י ב"כ עו"ד משיבים 1. עו"ד שי הולנדר-גרוס - נאמן 2. כונס נכסים רישמי תל אביב 3. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד אדרעי החלטה

בעיניין ד.מ. הנ"ל נקבע כי בבחינת תום הלב הנידרש בהליך פשיטת הרגל, יבחן בית המשפט באילו נסיבות נימנע החייב מלשלם את החוב הפסוק: "הדגש בבדיקת תום לבו של החייב בתקופה שלפני הגשת הבקשה, מושם על דרך יצירתם של החובות. במקרה שבו עניינה של הבקשה, רובה או חלקה, בחוב מזונות לעבר – ראוי לתת משקל למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה (וייתכן שעודנה) עליו. נטישה של בית המגורים, על ידי החייב, הפקרתם של הזכאים למזונות ממנו למחסור ממשי, תוך ניתן הקשר עמם והתחמקות מהם לאורך שנים (בתקופה שבה הם נחשבים כמי שזכאים למזונות ממנו), קל וחומר כשמדובר בקטינים – נוגדת, באופן מהותי, את "תקנה הציבור" (יוער כי מדובר בהתנהלות, אשר עלולה להחשב, כשלעצמה, "מעשה פשיטת רגל" לפי סעיף 5 לפקודה).

...

נוכח כל אלו, אני סבורה כי ניתן לקבוע שמדובר בחייב שאינו תם לב, ולאור האמור לא עמד החייב ברף הנדרש להחלת הפטור החריג מתשלום חוב מזונות.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב לפטור מחוב המזונות לנושה ביטוח לאומי.

בשולי הדברים אציין כי המוסד לביטוח לאומי נוקט בגישה מקלה בכל הנוגע לגבייה מקצבאות שונות, ומקזז סכומים שנקבעים על ידי רשמת ההוצאה לפועל לאחר חקירת יכולת, וביהמ"ש סמוך ובטוח שכך יפעל גם בתיק זה. בכפוף לאמור בסעיף 39 הבקשה נדחית.

כעולה מפרוטוקול הדיון ומהדו"חות העדכניים שהגישה המנהלת המיוחדת, הכונ"ר והמנהלת המיוחדת אינם מתנגדים לבקשת החייב והקושי העקרי שמנע היתקדמות בהליך הוא העובדה שחלקם המכריע של חובות החייב הנם חובות בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי ולגרושתו – יוליה לפין (להלן-"הגרושה") אשר בינה לבין החייב מתנהלים הליכים משפטיים נוספים ובכלל זה הליכי הוצל"פ. כפי שיפורט להלן, החייב והגרושה נתנו הסכמתם לתוכנית פרעון שהוצעה על ידי, וכן ניתנה הסכמה של המוסד לביטוח לאומי להסדר החרגה של חוב המזונות של החייב, ובהתאם ניתן כיום להכריז על החייב כפושט רגל ולאשר בעיניינו תוכנית פרעון לאור הנתונים שיפורטו.

להשלמת התמונה עלי להתייחס לעמדת המוסד לביטוח לאומי , אשר בהתאם להודעתו מיום 15.3.22 היה נכון להסתפק בקבלת 50% מקופת הפש"ר לצורך החרגת חוב המזונות, ולקבל את יתרת החוב בפריסה לאחר סיום הליך הפש"ר, על בסיס צו תשלומים שיקבע לחייב בהליכי הוצל"פ. בעיניין זה אציין כי קבעתי בטעות בהחלטתי בתום הדיון כי המוסד לביטוח לאומי נתן הסכמתו למחיקת יתרת החוב לאחר קבלת 50% מקופת הפש"ר וכאמור לא כך הם פני הדברים.

מאידך, במסגרת תוכנית הפרעון שאושרה ולאור היקפה, המוסד לביטוח לאומי עתיד בכל מקרה לקבל חלק מכריע מהחוב בדין קדימה במסגרת הליך הפש"ר. על פי תוכנית הפרעון קופת הפש"ר תעמוד בסיכומו של דבר על סכום כולל של כ-216,000 ₪, ואילו סך החובות שאושרו בדין קדימה עומדים על סך של 225,550 ₪, כך שגם לאחר ניכוי הוצאות הליך (בסכום מוערך של כ-40,000 ₪), עדיין שיעור הדיבידנד שישולם הנו משמעותי ויעמוד על כ-80%.

...

מאידך, במסגרת תוכנית הפירעון שאושרה ולאור היקפה, המוסד לביטוח לאומי עתיד בכל מקרה לקבל חלק מכריע מהחוב בדין קדימה במסגרת הליך הפש"ר. על פי תוכנית הפירעון קופת הפש"ר תעמוד בסיכומו של דבר על סכום כולל של כ-216,000 ₪, ואילו סך החובות שאושרו בדין קדימה עומדים על סך של 225,550 ₪, כך שגם לאחר ניכוי הוצאות הליך (בסכום מוערך של כ-40,000 ₪), עדיין שיעור הדיבידנד שישולם הינו משמעותי ויעמוד על כ-80%.

בנסיבות אלו , אני מאשר את תוכנית הפירעון שפורטה לעיל ונותן לה תוקף של צו הפטר מותנה, והמוסד לביטוח לאומי יקבל את חלקו היחסי בקופת הפש"ר בהתם לחלקו היחסי בחובות בדין קדימה .

בגמר תשלומי תוכנית הפירעון יהיה החייב זכאי כאמור לקבל צו הפטר בגין כלל החובות בהליך הפש"ר לרבות חוב המזונות לגרושה שלגביו אני קובע כי ככל שהחייב ישלים גם את התשלומים שעליו לשלם במישרין לגרושה, יכלול צו ההפטר הוראה בהתאם לסמכותי על פי סעיף 69(א)(3) לפקודה שלפיו הצו האמור חל גם ביחס לחוב המזונות לגרושה.

כמו כן והואיל ופסק דין זה ניתן שלא במסגרת דיון, אני מורה כי פסק הדין הינו פסק דין מותנה אשר ייכנס לתוקפו רק לאחר שב"כ החייב ימציא לתיק בית המשפט בתוך 60 יום מהיום אישורי מסירה המאשרים כי כל נושי החייב אשר תביעות החוב שלהם אושרו (כולל המוסד לביטוח לאומי, ופרט לגרושת החייב שנכחה בדיון) קיבלו לידיהם העתק של פסק הדין במסירה אישית, ובמקרה ולא תוגש התנגדות מצד מי מהנושים האמורים בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק הדין לידיהם, ייכנס פסק הדין לתוקף ללא דיון נוסף.

בית משפט לעינייני מישפחה בירושלים 28 נובמבר 2023 ע"ר 19206-09-23 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי בפני כב' השופט ערן שילה המערער: פלוני ת"ז XXXXXXXXX המשיב: המוסד לביטוח לאומי פסק דין

המשיב בתגובתו תמך בקביעה זו, ציין כי המערער מרויח "שכר סביר ביותר" שעמד בששת החודשים הראשונים של שנת 2023 על 14,500 ש"ח לחודש, וכן כי מעיון באתרים הרלבאנטיים באנטרנט עולה כי "מחיר ממוצע לדירת 3 חדרים באותה שכונה הוא 3,500 ש"ח לחודש". עוד נאמר, כי למערער תיק הוצאה לפועל נוסף (אף הוא חוב מזונות לביטוח הלאומי) בו יתרת החוב עומדת על כ-406,000 ש"ח ונטען, כי "רצונו של המערער להותיר את צו התשלומים על סך 500 ש"ח לצד צו תשלומים דומה בתיק השני מביא למסקנה כי למערער אין נכונות לסיים את חובו אי פעם. הרי קיים 560,000 ש"ח חוב! כשהפירעון הוא 1,000 ש"ח אנו נדרשים ל-560 חודשים כלומר 46 שנים!". צודק המערער בכך ששכרו נטו - וביסוד הדברים הוא הרלבנטי לתשלום שכר דירה ולתשלום חובות - עמד בששת החודשים הראשונים של שנת 2023 על כ-9,000 ש"ח (המשיב לכאורה היתייחס לשכר ברוטו כולל גילום שווי רכב).

אפילו נקבל לצורך הדיון את טענת המשיב, לפיה מחיר ממוצע לדירת שלושה חדרים באותו האיזור עומד על 3,500 ש"ח עולה השאלה, האם יש מקום להורות לאדם כבן 68 (אשר ממשיך לעבוד גם לאחר גיל פרישה) שרק לאחרונה סיים הליכי פשיטת רגל ואשר הוצגו גם אסמכתות לגבי מצבו הבריאותי לחפש דירה אחרת באותו איזור (המערער טען שהוא שוכר דירה ליד ילדיו המסייעים לו כלכלית, מארחים אותו ותומכים בו "בעיתות בהן הוא אינו חש בטוב") כדי להגדיל את הכנסות הפנויה בכ-1,200 ש"ח כאשר לעצם המעבר יכולות להיות עלויות שונות לרבות כספיות.

ככלל, במקרים בהם מצבו של החייב לא מאפשר את סילוק החוב כולו בתקופות שנקבעו - שלוש שנים (חוב שאינו עולה על 100,000 ש"ח), ארבע שנים (חוב העולה על 100,000 ש"ח) ואפשרות של שלוש שנים נוספות מעבר לתקופות אלה - מופנה החייב להליכי חידלות פרעון (ראו סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל) באופן אשר ככלל מונע, ומכל מקום מצמצם מאוד, אפשרות של פריסת תשלומים לאורך שנים רבות מאוד.

...

ואולם, בשים לב לנסיבות האישיות, לכך שדמי השכירות עומדים על 4,700 ש"ח לחודש (ולא על 5,000 ש"ח כפי שהניחה כבוד הרשמת) להיקף הסכום שיתפנה (בשים לב לטענות המשיב לגבי דמי השכירות הראויים לדירה קטנה יותר אף אם נקבל לגופן) סבורני כי ניתן היה להטות את כף גם לצד שכנגד.

כאמור, בתיק הנוסף ניתן צו תשלומים של 700 ש"ח. מעבר לשאלת האחידות (בפרט בשים לב לכך שבתיק הנוסף החוב יותר מכפול) סבורני כי גם לגופם של דברים יש לקבוע סכום דומה גם בתיק הנוכחי, ולפיכך יעמוד צו התשלומים החל מחודש דצמבר על 700 ש"ח. אכן משמעות הדבר היא, שהחוב יסולק בתוך כמעט עשרים שנה, ואולם משמעות הצו בתיק הקשור (לגביו המשיב לא הגיש ערעור) היא שהחוב יסולק בתוך כמעט חמישים שנה.

עם זאת, וכפי שניתן לראות, אינני סבור שיש מקום לקבל את בקשת המערער להעמיד את צו התשלומים על כ-300 ש"ח. סבורני, שההחלטה להעמיד את צו התשלומים עד לחודש דצמבר על 500 ש"ח היא סבירה, כי צו התשלומים בתיק הנוסף (700 ש"ח לחודש) סביר אף הוא, וכי גם העמדת הצו בתיק זה על 700 ש"ח תאפשר קיום סביר למערער תוך שהסכום החודשי הוא פרופורציונלי בכל זאת להיקף החוב (ומכל מקום יוזכר, כי גם אם החלטה זו אינה מחייבת את המערער - נורמטיבית או מעשית - להחליף את מקום מגוריו לדירה זולה יותר עדיין אפשרות זאת פתוחה בפניו).

סוף דבר, דומני כי בשים לב לכך שעמדת המשיב מתבססת גם על התייחסות לשכר ברוטו (שאכן אינו הנתון הדומיננטי לשאלת יכולת התשלומים), לכך שהחלטת כבוד הרשמת יוצאת מנקודת הנחה ששכר הדירה המשולם כיום הוא 5,000 ש"ח (ולא 4,700 ש"ח) כך שהיקף החיסכון כתוצאה מהחלפת דירה יהיה משמעותי פחות, ולכך שהחלטת כבוד הרשמת מתבססת גם על אי-התייחסות (מצד המערער עצמו) לצו התשלומים שניתן בתיק הקשור, כמו גם בשים לב לגילו של המבקש, נסיבותיו והיקף הכנסותיו והוצאותיו יש לקבל את הערעור באופן האמור.

אינני סבור אפוא שיש מקום בשלב זה להיעתר לרכיב זה של הערעור.