מות מומחה שנתן חוות דעת לבית המשפט

אשר לכשל החמשי, נטען שהתיקון שבוצע על ידי המערערת נידרש מטעמי בטיחות לאחר שהצנרת התערערה ונפגמה בעת הפעלות שוא, שבמהלכן נהרג מומחה מכון התקנים.

טענות המשיבה: לטענת המשיבה, המומחה הודיע על הכרות רבת שנים עם כל הצדדים והמומחים, ובעת חקירתו של המומחה נפלה מחלוקת עובדתית בדבר הקף הגילוי אבל המערערת הסתפקה בעצם העלאת הטענה ולא ביקשה לחקור עוד בנושא זה. גם לאחר מכן, כאשר הגישה פסק דין שניתן ביום 25.2.19 ממנו עולה שמומחה המשיבה נתן חוות דעת בתביעת מומחה בית המשפט, לא ביקשה המערערת לפסול את חוות דעת המומחה אלא רק לצרף את פסק הדין.

...

על כן אין מנוס אלא להחליט בעניין זה. המערערת טענה שאין תעודה המעידה על סיום העבודות, ולכן לא התחילה תקופת הבדק וממילא לא הסתיימה.

סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 11,700 ₪.

ביום 23.8.21 נעתר בית משפט קמא לבקשה וקבע: "בנסיבות המפורטות ולנוכח פטירת המומחה מטעם הנתבעים (המשיבים-ח.ו.ו), נראה לכאורה שיש להעתר לבקשתם לתיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת חוו"ד חליפית המצורפת לבקשה ובפרט לנוכח מועד ההוכחות הקבוע בתיק ליום 10.1.22 והזמן העומד בפני התובע (המבקש-ח.ו.ו) לצורך השלמת חוות- הדעת מטעמו ככל שימצא לעשות כן. לתגובת התובע עד ליום 10.9.21...". ביום 24.8.21 הגיש המבקש את היתנגדותו הנחרצת להגשת חוות הדעת החליפית מטעם המשיבים.

המבקש אינו יכול מצד אחד לטעון כי חוות דעת המשיבים היא אפסית בהנתן שניתנה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ומצד שני להיתנגד להגשתה של חוות דעת חליפית מטעם המשיבים.

...

ביום 23.8.21 נעתר בית משפט קמא לבקשה וקבע: "בנסיבות המפורטות ולנוכח פטירת המומחה מטעם הנתבעים (המשיבים-ח.ו.ו), נראה לכאורה שיש להיעתר לבקשתם לתיקון כתב ההגנה על דרך של הוספת חוו"ד חליפית המצורפת לבקשה ובפרט לנוכח מועד ההוכחות הקבוע בתיק ליום 10.1.22 והזמן העומד בפני התובע (המבקש-ח.ו.ו) לצורך השלמת חוות- הדעת מטעמו ככל שימצא לעשות כן. לתגובת התובע עד ליום 10.9.21...". ביום 24.8.21 הגיש המבקש את התנגדותו הנחרצת להגשת חוות הדעת החליפית מטעם המשיבים.

ראשית, מקובלת עליי טענת המשיבים כי מדובר בהחלטת ביניים בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת ואין בית משפט של ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (לעניין זה ראו דברי כבוד השופט זילברטל ברע"א 79/13 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, ניתן ביום 3.2.13 וכן דבריו ברע"א 384/15 סארי גאנם נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 3.6.15).

אין בידי לקבל את טענת המבקש כי יש בהגשתה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כדי לשלול את משמעותה של חוות הדעת מטעם המשיבים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

באותה החלטה הוריתי גם: "לא ראיתי ראיות מטעם הנתבעת בנידון; אלו, ככל שקיימות, יוגשו בתוך 30 יום מהיום. ככל שמבקש מי מהצדדים לחקור מי מהמומחים שמונו בנידון - יודיע הצד המבקש בתוך 30 יום על כך לבית המשפט, תוך משלוח מכתב מתאים - במקביל למומחה, על מנת שישריין לעצמו מועד (החל מהשעה 11:30 ביום הדיון)". ביום 30.11.20 ניתנה בתיק ההחלטה הבאה: "רשמתי לפניי שהנתבעת בוחרת שלא להגיש ראיות מטעמה בנידון. עוד רשמתי לפניי, שהצדדים אינם מבקשים לחקור מי מהמומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט בנידון. אזכיר כי המומחה הרפואי שמונה בנידון בתחום האורתופדיה, ד"ר לין, לצער כולנו - נפטר לאחרונה, ז"ל. אך, כאמור, ממילא הצדדים לא ביקשו זימון מי מהמומחים". למחרת מצאה הנתבעת להודיע בהודעה לאקונית: "הנתבעת מודיעה כי אין בכוונתה להגיש ראיות מטעמה למעט תעודות עובד ציבור. הנתבעות יבקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו בהיתחשב בכך שקביעתו אינה מתיישבת עם קביעת המל"ל". לנוכח ההודעה הזאת מטעם הנתבעת, שהיא בעצם בקשה לחקור את המומחה שנפטר, המוגשת באיחור משמעותי מאוד – לאחר שבית המשפט סיכם את חיתוך המצב הדיוני בתיק בהחלטה מיום 30.11.20, לפיו "עוד רשמתי לפניי, שהצדדים אינם מבקשים לחקור את מי מהמומחים הפרואיים שמונו מטעם בית המשפט בנידון". הנתבעת מיתנגדת בתגובתה למשתמע מההודעה מטעם התובע (המבקש לחקור מומחה שנימסר על פטירתו), וטוענת כי בנסיבות אין להעתר לבקשה המקופלת בהודעת הנתבעת (בעצם – מינו מומחה נוסף בתיק), הן משום שלפי הוראות בית המשפט חלף המועד להעלות בקשה כזאת, והן משום שעמדה זו, בנסיבות פטירתו של המומחה, שנתן שתי חוות דעת שחוזרות על אותה קביעה (לאחר בדיקה מחודשת של התובע) – איננה מידתית ("יש גבול גם לציניות").

...

התובע הסכים להצעה, אך נראה שהמו"מ התעכב בשל טענות הנתבעת לכך שהתאונה ארעה ב"שירות מעביד", ובסופו של דבר התובע פנה לקביעת דרגת נכות במל"ל (בשלהי 2018).

הנתבעת מצביעה על עיכובים שהיא מייחסת לנתבעת בניהול תיק זה, ומצביעה על כך שלטעמה מדובר בעוד עיכוב שהנתבעת מבקשת לכפות בתיק זה, שהוא בבחינת "ניצול ציני ומכפיר של מותו של המומחה". הנתבעת משיבה שהיא עומדת על זכותה לחקור את המומחה בשל הפער בין קביעותיו לבין קביעת המל"ל, "ולנוכח אמירתו של בית המשפט פטירתו של המומחה נראה כי אין מנוס ממינוי מומחה אחר". ובכן, התשובה של הנתבעת בהקשר לאמירת בית המשפט איננה ברורה.

כאמור, בשל הנסיבות בהן המומחה בתחום האורתופדיה בדק שוב את התובע, ומועד ההוכחות נדחה, מצא בית המשפט לחזור ולהורות באותה החלטה בה קבע את מועד הדיון (מיום 5.7.20) כי: "לא ראיתי ראיות מטעם הנתבעת בנדון; אלו, ככל שקיימות, יוגשו בתוך 30 יום מהיום.

אי לכך, מדובר באיחור מהותי ולא מידתי מאת הנתבעת בדרישתה לחקור את המומחה בתיק זה, בנסיבות המיוחדות לתיק זה, ובהיעדר מידתיות בעמידה על הדרישה למנות מומחה נוסף בתיק זה; שכן, משמעה על עמידת הנתבעת על זכותה לחקור היא - מינוי מומחה נוסף, שעקרונית לא ניתן להציג לו את קביעת המל"ל לצורך מתן חוות דעתו, וכן ניתן להציג לו את חוות הדעת שנתן ד"ר לין המנוח בנדון [בר"ע (י-ם) 3259/01 כלימי חוה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם; 8.9.2003; כב' השופט משה דרורי) דא עקא; הדין בשקלולו המלא - מורה כי, למרות האמור, יש להיעתר לבקשה.

לאור כל האמור לעיל, אני קורא לצדדים להידבר, ולראות אם ניתן "לקצר"; במיוחד, לאור הערותי לגבי הצפי – מה יוצג למומחה בשלב שבו יתבקש ליתן לחוות דעת.

כמו שאין מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט כאשר חוות דעת של צד אינה קבילה בהיעדר הצהרה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות, כך גם כאן, כאשר חוות הדעת מטעם התובעת אינה קבילה בגין פטירת המומחה, אין מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט על בסיס אותה חוות דעת.

כאשר שמאי קודם הכין חוות דעת והלך לעולמו; כאשר בית המשפט התיר לשמאי בהיר להכין חוות דעת על בסיס התמונות; ובהיעדר טענה שהשמאי הוא משפטן, ניתן להבין כיצד הוא לא היה ער לחשיבות שידאג לאתר בעצמו ומחדש את נתוני הרכב לצורך קביעה עצמאית של ערכו.

...

אף מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת, לפיה בכך שהשמאי בהיר, אשר העיד בפני, הגיע למסקנות שונות לגבי היקף התיקון הנדרש מאשר השמאי בדארנה ז"ל, יש כדי להצביע על כך שהשמאי בהיר ערך שמאות – בענין היקף התיקון הנדרש – על סמך כישוריו-שלו ולא בבחינת "העתק-הדבק" מחוות הדעת של השמאי בדארנה ז"ל. אינני מוצא לזקוף מסקנות מרחיקות לכת לחובת המקצועיות של השמאי בהיר בגין אי-בדיקת נתוני שווי הרכב בעצמו.

הנני מקבל את התביעה באופן חלקי, על בסיס הנזק שהוכח (להבדיל ממלוא ערך הרכב בניכוי תקבול ממכירת שרידים, המשקף אבדן גמור), ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך האמור (60,772 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום חוות הדעת של השמאי בהיר (3.1.2022) ועד לפרעון בפועל.

עוד ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 7110 ₪.

בית המשפט הכיר באמרות נפטרים כחריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, "כאשר קיימת מידה גבוהה של היסתברות בדבר נכונות העובדות הנכללות בהן"' ובהן אימרת נפטר במסגרת מילוי תפקידו, כאשר בגדריו של חריג זה נתקבלה חוות דעת מומחה שנפטר כראיה לאמתות הממצאים העובדתיים המפורטים בה, להבדיל מעדות הסברה הכלולה בה (יעקב קדמי על הראיות חלק שני 573 (2009).

בהקשר זה נקבע בספרו של קדמי (בעמ' 508) כי: "יש להבחין בין ממצאים עובדתיים המפורטים באמרה [חוות דעת], לבין חוות דעתו של עושה האמרה: רק הממצאים העובדתיים קבילים כראיה במסגרת החריג הנידון כאן, ואילו חוות הדעת – פסולה". כבר בהמ' 79/55 שטוצינר נ' פומרנצ'יק, פ"ד ט 940 נקבע שאין להסתמך על חוות דעת מומחה שנפטר, שכן ניתן להביא חוות דעת מומחה שלא נפטר, על פי העובדות ששמשו את המומחה שנפטר.

...

על כן, בהעדר הצדקה לפיצול סעדים, אני דוחה את הבקשה לפיצול סעדים.

סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ואת הבקשה לפיצול סעדים.

הצדדים לא ציינו את שווי המקרקעין, על כן, לפי תקנה 152 ו-153, ואומדן של שווי המקרקעין והעבודה שנדרשה לטיפול בתביעה, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.