מועד תחולתו של צו הורות פסיקתי בפונדקאות בחו"ל

]השופט נ' הנדל: בקשת רשות העירעור שלפני מיתמקדת בסוגיית התחולה הרטרואקטיבית של צו הורות פסיקתי הניתן – במסגרת הליכי פונדקאיות חו"ל, שטרם הוסדרו בחקיקה – מכוח "זיקה לזיקה". היא מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 36564-02-17; סגנית הנשיא י' שבח, והשופטים ש' שוחט ו-י' אטדגי), בו נדחה, בעקרו, ערעור המבקש (להלן: היועץ המשפטי לממשלה) על הכרעת בית המשפט לעינייני מישפחה בעיר (תמ"ש 41408-09-16; השופט ש' בר יוסף) בדבר מועד תחולת צוי ההורות הפסיקתיים שניתנו לזכות משיב 1.

...

האכסניה המתאימה לדון בכשרותו של הצו אינה אפוא אכסניה זו. ברם, כשלעצמי סבור אני, כי על אף שייתכן שהמציאות כפתה את "הולדתו" של הצו, כשרותו, תוקפו, תחולתו והיקפו אינם מובנים מאליהם ומפקפק אני אם אכן היה מקום מלכתחילה לייצרו.

כמו כן, מגדיר החוק באלו תנאים אין לאפשר להורים המיועדים לפנות להליך פונדקאות, בהתחשב בגילם, במספר הילדים שנולדו להם ובעברם הפלילי אם ישנו (סעיף 5(א)(1ג)).

לסיכום אפוא, מצטרף אני לחוות דעת חברי, בהסתייגות מהאמור בפסקאות 12 ו-13 לחוות דעתו בדבר קיומם של חריגים לכלל האמור.

המשיבים סבורים עוד כי אין ממש בטענות המבקשים בדבר אפליה מחמת נטייה מינית, שכן גם זוגות הטרוסקסואלים שביצעו הליך פונדקאיות מחוץ לישראל נדרשים לקבל צו הורות פסיקתי לשם כינון קשר משפטי מכוח "זיקה לזיקה". אשר לתחולתו של צו ההורות הפסיקתי בנסיבות של פונדקאיות חו"ל, המשיבים מדגישים את הקושי בהחלת הצוו החל ממועד נתוק הזיקה לפונדקאית וזאת בפרט משום שאין בישראל מסלול משפטי של הכרה בפסקי דין זרים בעינייני מעמד אישי.

...

(ד) צו מכונן: קשיים לצד עמדתי כי במהותו, צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת, אני סבור שהקביעה כי מדובר בצו מכונן מעוררת מספר קשיים.

משכך, איני סבור כי טיעון "ההורות ההסכמית" מוליך למסקנה כי צו ההורות הפסיקתי הוא מכונן.

סיכום: צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורות קיימת הנה כי כן, אני סבור כי צווי ההורות הפסיקתיים מצהירים על הורותם הקיימת של הנזקקים להם.

השאלה בה ידון פסק הדין מהו מועד תחולתו של צו ההורות הפסיקתי במקרה של פונדקאיות בחו"ל, האם ממועד לידת הקטין או שמא ממועד מאוחר יותר, מועד מתן פסק הדין שניתן בארצות הברית ושניתק כל קשר בין הפונדקאית לקטין או מיום מתן הפסק דין על ידי בית המשפט בישראל? זאת השאלה המונחת לפתחי.

גם הטענה של המדינה כי במקרה של פונדקאיות, החלת צו הורות פסיקתי באופן רטרואקטיבי למועד הלידה עלולה ליצור מבחינה משפטית מצב– בו במועד הלידה וסמוך לה – יהיו לקטין שלושה הורים – האם הפונדקאית, וההורים הביולוגים או ההורה הביולוגי ובן זוגו או בת הזוג שלו, שאיננה תואמת הלכה למעשה את המציאות דה פאקטו.

...

משכך טענת המדינה בדבר מצב שבו יש שלושה הורים לקטין, ובשל כך לא ניתן צו הורות דינה להידחות.

סול") נקבע כי הכלל הוא שמועד תחילת חלותו של הצו צריכה להיות מרגע הינתנו, וכי ברוב המקרים המדובר בצו מכונן- קונסטיטוטיבי, ואולם בשיקול דעתו של בית המשפט, בהתקיים התנאים המתאימים, יהא להקדימו, כמובן על פי המקרה שלפניו, וכדברי בית המשפט בסעיף 23 לפסק הדין: "אנו סבורים כי מידת המתינות והזהירות היא המידה אותה עלינו לנקוט אף בכל

משכך טענת היועץ המשפטי בדבר אפליה לטובת המבקשים דינה להידחות.

בנסיבות אילו, צו ההורות הפסיקתי שניתן במקרה המונח לפניי ובדומים לו תוצאתו זהה להורות המשפטית הקנויה להורות ביולוגית, ואין היא דומה להורות שניתנת במסגרת סעיף 19 לחוק האימוץ ככזאת הניתנת לביטול! סוף דבר האינטרס הציבורי, האינטרס של הצדדים ושל הקטין הם, כי המבקש 1 יוכר כאביו של הקטין מיום לידתו – 15.12.2010 .

בהמשך לכך, המבקשת הסכימה כי ניתן להורות על מתן צו הורות פסיקתי, לפיו המשיב 1 אף הוא אביו של הקטין, אך טענה כי יש לקבוע שתחולתו של צו ההורות תהיה רק ממועד הדיון, אשר במסגרתו, לגישתה, נותקה הזיקה בין הפונדקאית לבין הקטין.

נסיבות ייחודיות אלה, שאינן צפויות להישנות, מהוות משנה הצדקה שלא להעניק רשות ערעור במקרה זה. לקראת סיום, ראיתי לנכון להזכיר פעם נוספת כי הלכה למעשה המדינה נתנה ביטוי פומבי לעמדתה ביחס לחלק מהתנאים הנדרשים בכל הנוגע למועד התחולה של צו ההורות הפסיקתי בהליכי פונדקאיות שנעשים מחוץ לישראל רק בעקבות ההליכים שהתנהלו במהלך השנים בבית משפט זה. זאת, חרף החובה שחלה על כל רשות מינהלית לפרסם את הנחיותיה הפנימיות (ראו: סעיף 6 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ועוד קודם לכן – בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד , פ"ד מו(3) 501, 515-514 (1992).

...

זאת, לאחר שבחנו את נסיבות העניין ובתוך כך, בין היתר, את חוות הדעת לדין הזר, את טובת הקטין ואת הנסיבות הייחודיות שאפפו את המקרה בשל תקופת הקורונה.

על כן, במכלול הנסיבות – דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא, בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.