יתרה מכך, על פי הסיפא לסעיף, הכלל הוא שהולכים "לפי המוקדם", היינו, אם עובד קיבל לידיו את פצויי הפיטורים, כחלוף מעל שנה מן המועד הקובע לתשלום פצויי פיטורים והגיש את תביעתו לבית הדין לתשלום פצויי הלנת פצויי פיטורים על האיחור בתשלום הפיצויי בתוך 30 יום מקבלת הפיצויי - מורה אותנו הסעיף כי תביעתו לפצויי הלנת פצויי פיטורים היתיישנה מן הטעם שהמועד המוקדם מבין השניים, היה חלוף שנה מן המועד הקובע לתשלום פצויי פיטורים.
...
משנקבע כי שכרה הקובע של התובעת יעמוד על סך 11,447 ₪, לצורך חישוב פדיון ימי החופשה יש לקחת בחשבון את שכרה היומי של התובעת בסך 520 ₪, תשלם הנתבעת לתובעת סך 5,340 ₪, בגין 10.27 ימי חופשה.
סוף דבר
מכל האמור לעיל, התוצאה הינה אפוא, כי תביעת התובעת מתקבלת בחלקה ברכיבים:
סך 24,074 ₪, בגין הפרש פיצויי פיטורים;
סך 5,340 ₪, בגין פדיון חופשה (10.27 ימים);
מהסכומים האמורים לעיל יקוזז סך 2,650 ₪ , כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 26,764 ₪; לתשלום תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (לאור השיהוי בהגשתה), ועד לתשלום המלא בפועל.
תביעת התובעת להלנת פיצויי פיטורים - נדחית.