מועד הגשת כתב תביעה שכנגד בבית משפט על פי תקנות סדר הדין האזרחי

הבקשה הוגשה בשלב מקדמי, בטרם היתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בהליך, ולכן לאור מועד הגשת הבקשה, מאזן האינטרסים נוטה לטובת העתרות בית המשפט לבקשה.

נטען כי המבקשת שקלה להגיש תביעה נפרדת כנגד הגב' נאילה, אך נוכח אינטרס היעילות הדיונית, העובדה כי בשני ההליכים קיימות שאלות משותפות, והמסכת העובדתית זהה ממילא, ראוי היה לאחד הדיון בשתי תביעות נפרדות, לו אלו היו מוגשות, בודאי לנוכח התכלית העומדת מאחורי תקנות סדר הדין האזרחי.

על פי הוראות תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב טענות, לרבות צירוף בעל דין, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן.

לכן צדק בית המשפט קמא כי צירוף נתבע נוסף בשלב זה יסרבל את ההליך ויהיה צורך להשהות את המשך בירורו לצורך הגשת כתב הגנה מטעם הגב' נאילה והגשת כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד [מתוקן] על ידי המשיב, ככל ויידרש.

...

באשר לבקשה להוספת סעד כספי נוסף בגין השמדת מוצרים רבים, סבורני כי מדובר בעילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילות שהועלו בכתב התביעה המקורי, וצדק בית משפט קמא כאשר דחה את בקשת המבקשת לצרף עילה זו לכתב התביעה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

מכיוון שנדרשה תגובה, תשלם המבקשת למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו מהכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, והיתרה תושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

בית משפט השלום בעכו ת"א 31976-10-21 סארמילי ואח' נ' אבו דעוף ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופטת אביגיל זכריה, סגנית הנשיאה התובעים/המבקשים: 1. עומרי סארמילי 2. מאי סארמילי ע"י ב"כ עו"ד גמליאל הנתבע 1 והתובע שכנגד: הנתבע 2 1. שריף אבו דעוף 2. עומאר אבו דעוף ע"י ב"כ עו"ד רוזן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה

תמצית טענות הצדדים לבקשה המבקשים עותרים לתקן את כתב התביעה על דרך של פירוט ראשי הנזק השונים בשים לב להחלטת בית המשפט ממועד הדיון שהתקיים בתיק ובשים לב לנתונים חדשים שהתווספו לאחר הגשת התביעה (לרבות ליקויים חדשים דוגמאת רטיבות) ומסמכים שהגיעו לידם.

עוד נטען כי בנגוד לכימות ראשי הנזק, שהוא ההיבט שנדרשו התובעים על פי החלטת בית המשפט לערוך, הרי שהתובעים ערכו שינוי מקיף בכתב התביעה, שינו מהותית את אופן חישוב הנזק, הוסיפו אסמכתות שהיה בידם להגיש מלכתחילה והוסיפו רכיבים שונים שלא היו כלל במועד הגשת התביעה המקורית באופן המצדיק דחיית הבקשה וחיובם בהוצאות.

השיקולים המנחים את בית המשפט בעת בחינת בקשה לתיקון כתב טענות - בעידן הישן ובעידן החדש כפי שציינתי כבר בשורה ארוכה של החלטות הרי שככלל, והדברים ברורים וידועים, בית המשפט על פי הפסיקה ותקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות הישנות) היה מצוה לנקוט גישה ליברלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השפוטי.

...

המבקשים טוענים כי בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך יש מקום להיעתר לבקשה.

עוד יצוין שאין בידי לקבוע בשלב זה כי התנהלות המבקשים, גם אם אינה חפה מפגמים, עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט או מגלה חוסר תום לב המצדיק דחיית הבקשה מטעם זה בלבד.

משכך הגעתי למסקנה כי יש להתיר את התיקון המבוקש כפוף להטלת הוצאות כתנאי להתרת התיקון כתב התביעה, אשר ירפאו במידת מה את העלויות הנוספות שייגרמו למשיבים מעצם הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן.

לחלופין מוצע כי הצדדים יפנו להליך של גישור על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובהוצאות שכבר הוכברו בתיק זה. סוף דבר לעניין הבקשה והמשך הוראות לניהול ההליך הבקשה מתקבלת.

בכך בעצם חלף המועד להגשת כתב תביעה מתוקן על פי תקנה 49(7) לתקסד"א. בפועל, הסעדים לפצויי קיום בכתב התביעה המתוקן נותרו כפי שהיו בכתב התביעה המקורי.

המסגרת הנורמאטיבית; תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (לעיל ולהלן: "התקנות"), קובעת כדלקמן: בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נידרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את היתנהלותו של הליך ראוי והוגן.

על פי ההסדר כיום, ביחס עם בקשה לתיקון כתב תביעה לאור תקנה 46 והפסיקה, מדיניות בתי המשפט כיום ככלל היא ליבראלית, מקילה וגמישה [ראו רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (פורסם במאגרים, 01.01.2015); רע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון (פורסם במאגרים, 20.12.2017); רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3), 427, 431 (1998)], ובילבד והתיקון נחוץ לשם קיומו של "הליך שפוטי ראוי והוגן", אינו מקפח את זכויותיו של הצד שכנגד, המבקש היתנהל בתום לב, והבקשה לא הוגשה באיחור ניכר.

...

הגם והתיקונים המבוקשים אינם מקימים עילות תביעה חדשות, הרי שהדעת הנותנת היא כי התנהלות המבקשים אשר נדרשו פעם שלישית לתיקונו של כתב התביעה, השלב בו מצוי ההליך אחרי דיון קדם משפט, אחרי הגשת כתב הגנת הנתבעים למעלה משנתיים ממועד הגשת התביעה המקורית והגם וכלל העובדות כבר היו מונחות בפניהם כל העת, והעובדה כי היות כבר מראשית ההליך, הסעד של אכיפת הסכם המכר הוצב בסימן שאלה באם הוא הסעד המתאים, וכן מאחר והנתבעים שכבר הגישו כתב הגנה יידרשו להגישו פעם נוספת, כל אלה מביאים אותי למסקנה כי התנהלות התובעים אינה תקינה, ועל כן אני סבורה כי יש לחייבם בהוצאות לטובת הנתבעים.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל אני מתירה את תיקון התביעה המבוקש.

החלטתי ניתנת כרשמת ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"ג, 16 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בטענות התובע ועמדו על כך כי יגיש חוות דעת רפואיות מטעמו להוכחת טענותיו שברפואה, כך על פי הוראות תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

הבקשה יום טרם חלוף המועד האמור הגיש התובע את בקשתו האמורה, לפטרו מהגשת חוות דעת רפואיות מטעמו ולמינוי מומחים מטעם בית המשפט, כך על פי סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות 1984).

מאידך, קיימת גם אפשרות לפגיעה בתובע; ראשית, מומחה בית המשפט עשוי שלא לתמוך בטענותיו; שנית, לאור האמור לעיל ולמניעת פגיעה אפשרית בנתבע, יש לאפשר לו בכל מקרה להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, מה שיקנה בידיו יתרון על פני התובע, בכך שיתאפשר לו להציג בפני מומחה בית המשפט חוות דעת מטעמו, בעוד שמצידו של התובע אין חוות דעת נגדית.

תקנה 87(ד) סיפא קובעת כי בקשת תובע למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית תוגש לכל המאוחר עם כתב התביעה; במקרה דנא לא התבקש פטור כאמור בכתב התביעה (התובע ביקש כאמור להסתמך על קביעות המל"ל ובמקביל "שמר על זכותו" להגיש חוות דעת מטעמו), אלא, כאמור, יום טרם המועד האחרון להגשת חוות דעת מטעמו על פי ההחלטה המקדמית.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אין בידי להיעתר לבקשה.

מכל אלו - פגיעה אפשרית בכל אחד מבעלי הדין - נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי לבקשות פטור מעין אלו יש להיעתר במשורה; כפועל יוצא נקבע, כי על התובע להראות שתביעתו אינה מופרכת ויש בה ממש, וכי יש בפיו טענה הראויה להישמע.

סיכומו של דבר: לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

בקשת התובעת למחיקת התביעה שכנגד (בקשה 124) לטענת התובעת יש להורות על סילוק התביעה שכנגד על הסף שכן בהתאם לתקנה 21(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) נתבע רשאי להגיש כתב תביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה, בעוד שכתב ההגנה הוגש על ידי הנאמן ביום 21.9.2022 ואילו התביעה שכנגד הוגשה רק ביום 8.6.2023, מבלי שניתן כל נימוק להגשת כתב התביעה שכנגד באיחור, ועת כבר בהחלטת בית המשפט מיום 30.4.2023 הובהר כי בהתייחס לטענות מסוימות עליו להגיש תביעה נפרדת.

עוד נקבע בפסיקה כי "..... כל עוד לא ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד המוכתב לכך, ודינו יהא כדין נתבע שהגיש הגנתו בזמן, ולא יינתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה כל עוד בעת עריכת הדיון בבקשת התובע למתן פסק דין על פי צד אחד מצוי כתב ההגנה בתיק בית המשפט (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 260-259 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); רע"א 6265/04 כסיף נ' רובין ואח', פ"ד נט(3) 913 (2004))." [רע"א 9801/08 ע. אבריאל אחזקות בע"מ נ' אריק בן מיור (17.03.2009)].

...

סוף דבר בקשת התובעת למחיקת התביעה שכנגד נדחית.

יחד עם זאת אני מקבלת את בקשת התובעת ומורה על מחיקת הסעד בעניין השותפויות (סעיפים 40-35 לכתב התביעה שכנגד) ולמינוי דירקטור שלישי (סעיף 49 לכתב התביעה שכנגד).

בקשת הנתבע שכנגד (הנאמן) למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד התובעת נדחית.