מועד בחינת הכנסות נפגע עבודה לצורך הפעלת תקנה 15

בתשובה להשלמת הטיעון מטעם המשיב טען המערער כי חישוב הירידה בהכנסות לצורך הפעלת תקנה 15 היא ממועד הפעלת הנכות ברבעון שקדם לקביעת הועדה את ההחמרה, וכי אל לבית הדין להדרש לשאלה הטכנית האם קיימת ירידה בהכנסה.

החלטת הועדה – ב"כ המערער מסר לועדה את הדברים הבאים: "כנוס וועדה זו הנו לעניין תקנה 15. תקנה 15 קובעת כי המועד האחרון לבחינת... הוא הרבעון טרם כנוס הועדה. הועדה היתכנסה ביום 25.11.2020. ברבעון טרם כנוס הועדה התובע... בחל"ת. קביעת ו. רשות ולפיה לא קיימת ירידה בהכנסה הנה משוללת מכל יסוד. היה בחל"ת מחודש... עד 03/2021 . ברבעון שקדם לועדה קרי חודשים 8+9+10 לא ניתן לכמת הכנסה של המערער. מבקש... רשום שם נקבע: התובע חזר לעבודה בתפקיד אחר, העונה על הגדרה של איבוד מיקצוע, קביעת הועדה ש... לקריטיריון המיקצוע אין השפעה אין לקבל כי הוא עבד כסבל וכתוצאה מההחמרה חדל מלעסוק כסבל. מבקש להפעיל תקנה 15 בשליש. מבקש לחזור ולהדגיש כי קרטיריון של הורדה בהכנסה של 20% הנו ריבעון האחרון מכינוס... וקביעת הנכות". סיכום ומסקנות הועדה: "הועדה עיינה בפרוטקול וועדת הרשות מיום 21.02.2021 המנומקת ומפורטת, ללא שינוי בהכנסות, בתפקיד... תפקידו כסבל.

אשר לשאלת הירידה בהכנסות – בדיון ועדת הרשות בהתכנסותה ביום 21/02/2021 נרשם כך: "המבוטח, בן 54, נפגע בעבודתו כשכיר ב – 7/8/2012 כתוצאה מהרים שקי חול וחצץ וחש בכאבים בגב וכאב גב תחתון הוכרה תוצאה של הפגיעה בעבודה. התובע חזר למקום העבודה בתפקיד אחר, על פי הודעת מעסיקו חזר למישרה מלאה ואין שינוי בשכר. ההעדרות מעבודה הנה בגין חל"ת עת הוצא ע"י מעבידו ולא כקשורה לתאונה הנידונה. לפיכך לקריטריון מיקצוע אין השפעה ואין להפעיל התקנה". המלצת הועדה הייתה שלא להגדיל את דרגת הנכות הרפואית לפי תקנה 15.

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל, זאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

לאור כל המפורט לעיל, הערעור מתקבל, כך שעניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים (בהרכבה מיום 05/05/2021), על מנת שתתייחס ותבחן מחדש את טענותיו של המערער, לרבות הטענה לפיה יש להפעיל בעניינו את תקנה 15 בשליש, ולתת החלטה מפורטת ומנומקת.

מהרגע שהסתיימה העונה פשוט כל הקבוצות של ליגת העל סגרו בפניו את הדלת אף אחד לא הסכים לקבלו לעבודה ולכן ירד לשחק בליגה עירונית טבריה הכנסותיו פחתו דראסטי[ת].

בעיניין זה מפנה המוסד לנפסק בעיניין חג'בי[footnoteRef:2] ובעניין אלטיט[footnoteRef:3]; הכלל הקבוע בדין הוא כי כל פגיעה עומדת בפני עצמה, צירוף נכויות הוא החריג לכל; אף לא אחת מהועדות החליטה על הפעלת תקנה 15 בעיניינו של המבקש.

אשר לטענה כי לאחר פגיעתו השלישית לא חלה ירידה בהכנסותיו, טוען המבקש שתי טענות: האחת, כי משעניין זה לא עלה על ידי הועדה, מנוע המוסד מלהעלות טענה זו. יחד עם זאת מציין כי במועד פגיעתו השלישית היה חתום בקבוצה בליגת העל ולכן לא יכול היה לסיים את ההיתקשרות לפני מועד סיומה בפועל; השניה, המבחן הקבוע בתקנה 12(1) לתקנות באשר לירידה בהכנסות הוא צימצום ההכנסה ב-50% לעומת הכנסתו הממוצעת ב"רבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה", קרי, רבע השנה שקדם לפגיעה השלישית.

...

משאלו האם פני הדברים, ומשלא מצאנו כל תימוכין לטענת המבקש כי הוועדה נעולה בעמדתה, ועל כן לא קיימת הצדקה להחזרת עניינו של המבקש לוועדה בהרכב חדש, אנו מורים כך: עניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב, אשר תשקול בשנית עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי שבין האופי המצטבר של נכויותיו לבין הצמצום בהכנסותיו.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 24 לעיל.

המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 4,000 ש"ח בגין ההתדיינות בשתי הערכאות.

בהודעתו מיום 1.6.23 הפנה המשיב לפסיקה התומכת בטענתו בעיניין המועד הקובע לבחינת הירידה בהכנסות המבוטח לצורך הפעלת תקנה 15 (ב"ל (ב"ש) 11882-03-22 מתייב – המוסד לביטול לאומי, מיום 30.5.23, סע' 18 המפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 180/09 המוסד לביטוח לאומי – שמריה בן אלטא, מיום 11.11.10, להלן: "עניין בן אלטא").

בהתאם לפסיקה, מקובל לראות בירידה בשכר בשיעור 25% ומעלה כירידה בהכנסות לעניין תקנה 15, כאשר בחינת הירידה בהכנסות נעשית ביחס לנתוני השכר ברבע השנה עובר לפגיעה המוכרת בהשוואה לנתוני השכר ברבע השנה הקודם למועד היתכנסות הועדה אשר קבעה את הנכות היציבה (ראו: עניין בן אלטא).

עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 14.11.22 על מנת שתשוב ותיוועץ עם ועדת הרשות בעיניין הפעלת תקנה 15.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובדו"ח ועדת הרשות וכן בכלל החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר אשר על כן – דין הערעור להתקבל.

קרי, בחינת השלכת מקצועו של המשיב במצב שבו "אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו" ובחינת השלכת גילו.

בחינת שיקולים אלה והשלכתם על הצורך בהגדלת דרגת הנכות לפי תקנה 15 ועל שיעור ההגדלה, היא החלטה מקצועית המסורה לסמכות הגופים המקצועיים שנקבעו לכך בתקנות, ובית הדין לא יפעיל סמכויות אלה במקומם, אלא במקרים נדירים של טעות אריתמטית או טעות סופר.

" בפסק הדין שניתן בעיניין לויאשוילי הורה בית הדין הארצי בעצמו ליישם את הוראות את תקנה 15 המאפשרת להגדיל את שעורי הנכות לנפגעי עבודה בשל הגלגולים הרבים שעבר ההליך דב"ע (ארצי) 01-1749/מג יצחק לויאשוילי נ' המוסד לביטוח לאומי, טז(1) 180 (1984) : "לאור הגלגולים הרבים אותם עבר תיק זה אין אנו רואים לנכון להחזיר את הדיון פעם נוספת לועדה לעררים. בשוקלנו את העובדות הרלבנטיות להפעלת תקנה 15 לתקנות הנכות ובהתעלמנו מכך שהמערער עשה לשיקומו, אנו פוסקים כי לנכותו הפיזיולוגית של המערער ייווספו 50% בגין תקנה 15 (במקום 25% שנקבעו על-ידי הועדה)." בפסק הדין שניתן בעיניין בן ישי נידון עניינו של מבוטח אשר סבל מנכות בשיעור 50% בגין ליקוי נפשי ואשר ועדה בעיניינו היתכנסה חמש פעמים ובכל פעם הפחיתה אחוזים מנכותו בגין מצב קודם.

לאור תוצאות ההליך ישא המשיב בהוצאות המערערת ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו לה בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

...

לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים אני סבור שהמקרה דנן אינו דומה לפסקי הדין החריגים והנדירים, אשר הובאו לעיל, אשר במסגרתם נכנס בית הדין בנעלי הוועדה והפעיל את סמכותו לקביעת אחוזי נכות.

ואולם, בניגוד להסכמה שניתנה מטעם ב"כ המשיב בכתב התשובה, אני סבור שניתן לאפשר לוועדה בהרכבה החדש לעיין בחוות הדעת של היועצים (פרופ' וייס ופרופ' טישלר) שכן עסקינן במקרה חריג ביותר במסגרתו הוועדה לעררים לא קיבלה את חוות דעת היועצים מטעמה ומן הראוי שהוועדה בהרכבה החדש כן תיחשף לחוות הדעת שניתנו על ידי שני מומחים בעלי שם. לפיכך, בנסיבות העניין, סביר בעיני שהוועדה בהרכבה החדש תוכל לכל הפחות לעיין בחוות דעת היועצים.

סוף דבר: עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים, בהרכב חדש, אשר תדון בערר מבראשית.

" הועדה הקשיבה לטיעוני ב"כ המערערת וכן עיינה בהמלצת ועדת הרשות וסיכמה החלטתה בזו הלשון: "הועדה הקשיבה לטענות העוררת ובא כוחה, עיינה בהמלצות ועדת רשות המנומקות והמפורטות והמסמכים שהיו מול ועדת רשות לא עומדת בתנאים לצורך הפעלת תקנה 15, אין ירידה משמעותית בשכרה.

לדידי המערערת, היא ביקשה להוון את קצבת הנכות מעבודה וכפועל יוצא מכך מנועה המערערת מלהגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מחדש; במצב דברים זה, לדעת המערערת על הועדה היה להתייחס למסמכים שהוצגו בפניה בהתייחס לחודש ספטמבר 2020 ואילך וככל שהועדה היתה מתייחסת כנדרש למסמכים אלה, אזי החלטתה בנוגע להפעלת תקנה 15 היתה שונה, שכן המערערת הפסיקה עבודתה כליל מחודש ספטמבר 2022 עקב היתדרדרות במצבה הרפואי וניתוח ברגלה שכשל.

בתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (לעיל ולהלן: "התקנות") נקבע כדלקמן: "15. סטיות

" הלכה פסוקה היא, כי הגדלת דרגת נכות הנפגע בהתאם לתקנה 15(ב) המצוטטת לעיל, תיעשה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – העידר מסוגלות הנפגע לשוב לעבודתו או לעיסוקו; והשני – ירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסות הנפגע (ראו: בר"ע (ארצי) 53456-03-16 שריף אבו שאח – המוסד לביטוח לאומי, 22.11.16).

בהתאם לפסיקה, מקובל לראות בירידה בשכר בשיעור 25% ומעלה כירידה בהכנסות לעניין תקנה 15, כאשר בחינת הירידה בהכנסות נעשית ביחס לנתוני השכר ברבע השנה עובר לפגיעה המוכרת בהשוואה לנתוני השכר ברבע השנה הקודם למועד היתכנסות הועדה אשר קבעה את הנכות היציבה (ראו: עב"ל (ארצי) 180/09 המוסד לביטוח לאומי – שמריה בן אלטא, מיום 11.11.10).

...

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה ואין כל אינדיקציה לכך שהמסמכים הנטענים - נספח ב' לערעור - אכן נמסרו לוועדה ואף אם הדבר נכון, הרי שעיון בנספח ב' לערעור מלמד בבירור, כי כלל המסמכים מתייחסים לתקופה שהיא רלוונטית למועד המאוחר למועד קביעת הנכות היציבה ולמצבה הרפואי של המערערת שהוחמר ככל הנראה לאחר שנקבעה נכות יציבה בחודש מרץ 2022 – המועד הקובע לצורך בחינת הפעלת תקנה 15.

לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובדו"ח ועדת הרשות וכן בכלל החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר אשר על כן – דין הערעור להידחות.