מוניטין עסקי במשרד עורכי דין

הטענה למעשה מכוון נשענת על מכתבי הרשת שיפורטו להלן וכן על מכתבי תלונות של לקוחות מאוגוסט 2015, שצורפו כדי להמחיש את הפגיעה במוניטין של העסק.

מדובר במכתבים ממשרד עורכי הדין של הרשת, ומכתבים מעין אלה אף אינם בגדר דברים של הרשת עצמה אלא שיקוף טענותיה מכלי שני.

...

על כן, התביעה נדחית.

על כן אני מורה על דחיית ההתנגדות לביצוע השטר.

מדובר בהתחייבות אישית מטעמו, גם אם ניתנה בשם החברה, ובהתאם אף מסר שיק על חשבון התחייבות זו. על כן על אליעזר לשלם סכום זה. אני מורה על הגדלת קרן החוב בתיק ההוצל"פ הנ"ל בסך של 20,000 ₪, נכון למועד פתיחת התיק.

באשר לנתבעים 5-3 נטען כי אין לתובע יריבות כנגדם וכי אם אכן קיימת יריבות, היא אך ורק מול התובע ורוזן, כאשר הנתבע הוא שותפו לשעבר במשרד רוזן-קרן והנתבעת 2 היא חברת עורכי הדין באמצעותה מנהל הנתבע את עסקיו.

התובעים לא הוכיחו כי לשותפות היה מוניטין, שכן כאמור לא מדובר במשרד עורכי דין ותיק וגדול, המוכר בזכות שמו, הנושא את שמות השותפים המייסדים גם לאחר פטירתם, אלא מדובר במשרד קטן בעל שני שותפים שפעל בסך הכל מספר שנים, אין ולא היה מעולם מוניטין מעבר למוניטין האישי של השותפים, בהתבסס על שמם הטוב ויכולתם האישית והמקצועית.

...

בהתאם, אני מורה לנתבע להעביר לב"כ התובעים עד ליום 15.5.2019 תצהיר ובו דיווח על שכר טרחה שהתקבל מיום 1.3.2009 עד ליום 1.1.2011 ובהתייחס לתיקים שהטיפול בהם הסתיים עד לחודש מרץ 2009 (ועד בכלל), כולל צירוף תיעוד חשבונאי, לרבות ככל שחלקו של התובע בשכה"ט שולם במסגרת ההתחשבנות עד סוף 2009.

בכפוף לאמור בסעיף 71, נדחית העתירה למתן חשבונות באופן כללי כנגד כלל הנתבעים וביחס למפורט בסעיף 71 נדחית העתירה כנגד הנתבעים 5-3.

משכך ניתן בזאת פסק דין לפיו התביעה כנגד הנתבעים 5-3 נדחית, ואני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים אלו שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

לטענת המבקשת, כתוצאה מכך, ההשקעה שהשקיעה בנכס, השקעה שלטענתה עומדת על יותר מחצי מיליון שקלים, ואשר אותה השקיעה בהתבסס על הסכם השכירות שהיה ל-15 שנים, תרד לטמיון, וכך גם המוניטין של העסק שהיא מנהלת במושכר.

לטענתה, אחרי שניתן פסק הדין נשוא הבקשה היא החליטה להחליף ייצוג, והדבר הביא לכך שמשרד עורכי הדין שמייצג אותה עתה קיבל את הייצוג רק ביום 20.4.2021.

...

התוצאה היא, שלא מצאתי שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, ולטובת עיכוב הפינוי.

לכן, אני מחליטה לדחות את הבקשה.

לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, אני מורה כי אם עד ליום 16.7.21 לא תינתן החלטה אחרת, יועבר סך של 3,000 ₪ מהפיקדון לידי המשיבים, ואילו היתרה תוחזר למבקשת.

התובעת, חברה המפעילה משרד עורכי דין (להלן: החברה), הגישה נגד הנתבעת תביעה שהוגדרה כחוזית ונזיקית לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם למתן שירותי תיקשורת ובגין היתנהגות רשלנית וסטייה מסטאנדארט היתנהגות סביר (סעיפים 26, 30 ו-31 לכתב התביעה).

בכתב התביעה נטען כי מחדלי הנתבעת גרמו לפגיעה במוניטין של החברה, להחמצת הזדמנויות עסקיות ולאובדן לקוחות פוטנציאליים, וכן לנזק עקיף ובלתי ממוני.

האפשרות לקיום נזק כתוצאה מאובדן הזדמנויות עסקיות - לקוחות פוטנציאליים שלא הצליחו להיתקשר למשרד החברה בתקופה הנדונה - לא נתמכה בראיות, אלא בטענות של בעלי החברה.

...

עורך-דין יוסי חכם, בעל מניות ודירקטור בחברה, אמר בעדותו הראשית: "אני פעיל ברשתות חברתיות במאמרים באינטרנט וכדומה, והרבה מאוד לקוחות חדשים מגיעים באמצעות מאמרים שלי שלהם קוראים באינטרנט או הנוכחות האינטרנטית שלי .. אופי התיקים שאני מטפל בהם הרבה פעמים הם תיקים עם דחיפות ... בתקופה המדוברת היו פחות בצורה משמעותית של כניסות ... מאוד קשה לכמת את זה בלי להתפשט בצורה לא רציונאלית ... לעניין הנזק יכולנו להוכיח אותו בצורה מאד פשוטה, זאת אומרת יכולתי לפנות לכל מי שניסה לחפש אותנו ולא הצליח אבל במערכת שרושמת הכל אין שיחות נכנסות ... אני בהחלט יכול לייחס לתקופה הזאת וזה הירידה במחזורים כפי שהרואה חשבון יאשר לגבי אותה התקופה המקבילה ובהחלט אפשר לייחס את הירידה הזאת לסיטואציה הזאת" ובחקירה הנגדית הוא אמר: "כמות הלקוחות הנכנסת של היום אל מול העבר היא לא רלבנטית ... יכול להיות לקוח שמתקשר ואני קובע איתו פגישת ייעוץ לחודש אחרי זה .... זאת אומרת אין לי דרך מיחשובית לבוא ולכמת את זה. הדרך היחידה זה תגיד לי מי התקשר בגלל התקלה שלכם לא קיבל מענה, אני אתקשר אליו אני אשאל אותו מה רצית ממני אני אעריך את שכר הטרחה ואני אגיד לך, אבל אתם אלה שעשיתם את הנזק הראייתי". מטעם החברה הוגש מכתבו של רואה חשבון יובל שכטר, בו צוין נתון מספרי המשקף את הירידה בהכנסות החברה בשנת 2019 לעומת שנת 2108.

אינני מקבל את הטענה כי אי-קבלת פירוט של שיחות נכנסות שלא הגיעו ליעדן בתקופה הרלבנטית גרמה לנזק ראייתי לחברה.

עיקר טענות האישה לפגמים אשר נפלו בחוות דעת המומחה – כמפורט להלן: אשר למוניטין של האיש – בנגוד לצוו המינוי, המומחה לא העריך בחוות דעתו את ערכי המוניטין העיסקי של חברת הארנק והמוניטין האישי של האיש; שגה המומחה עת כרך את המוניטין האישי של האיש לרווחי האיש מהחברה גרידא, חרף הקמת חברת הארנק בשנת 2002, עת עבד האיש במשרד עורכי הדין קלגסברד; הנחת המוצא בחוו"ד, שלפיה איזון רכיב המוניטין של האיש מבוצע בפצוי בגין פערי כושר הישתכרות היא שגויה: הן בעצם הכללת תשלומי המזונות המשולמים לאישה, הן בתלותה בכושר הישתכרות האישה ובכך שהיא מיושמת במקרים שבהם כאשר שני בני הזוג הם בעלי קריירה.

...

לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.

סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.

חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.

אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.