מוות תלמיד תיכון בעקבות תאונת דרכים תביעה על פוליסת תאונות אישיות לתלמידים

בנוסף, טוענת הנתבעת כי גם אם הפעולה האמורה אינה נכללת בהגדרה הבסיסית, הרי שהיא נכללת באחת החזקות המרבות של "היתלקחות הרכב". בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי הארוע האמור עונה על הגדרת המונח "תאונת דרכים" ועל כן אין תחולה של פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים ובנסיבות אלה היא מבקשת לדחות את התביעה.

אין מחלוקת כי במועד הארוע המנוח היה תלמיד מן המניין בבית ספר תיכון ומבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

באותה פרשה, במהלך נופש, שהו מספר מישפחות תחת יריעה, שנמתחה מעל מכוניותיהן, אשר הועמדו בצורת האות "ח". דליפה מבלון גז של מבער נייד לבישול, גרמה לפרוץ דליקה, שאחזה בכלי הרכב ובדלק שבהן, והביאה למותם ולפציעתם של אנשים ששהו מתחת ליריעה.

...

מכאן אני מגיע למסקנה כי התאונה נופלת להגדרת החזקה המרבה החלוטה הראשונה של חוק הפיצויים.

סוף דבר בנסיבות אלה, אני קובע כי יש לראות באירוע הנ"ל "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים, בהתבסס על החזקה המרבה הראשונה בחוק בדבר "התפוצצות או התלקחות של הרכב", ועל כן בשים לב לחריג בפוליסה הנתבעת אינה מחויבת בתשלום תגמול תאונות אישיות בשל אותה תאונה.

התוצאה אליה הגעתי היא שהתביעה נדחית בזאת.

המנוח, חטיב אדהם ז"ל (להלן: המנוח), שהמשיב 3 הוא עיזבונו, נהרג בהיותו בן 16 בתאונת דרכים שאירעה בשעה שנהג על טרקטור מבלי שהחזיק ברישיון נהיגה.

הואיל ובאותה תקופה היה המנוח תלמיד בית ספר תיכון בכפר ינוח הנמצא במועצה המקומית ינוח-ג'ת – המשיבה 2 – הגישו המבקשים תביעה נזיקית נגדה ונגד המשיבה 1, שביטחה את תלמידי מוסדות החינוך בתחום המוניציפלי של המשיבה 2 באמצעות פוליסת ביטוח "תאונות אישיות לתלמידים" (להלן: הפוליסה).

בהתאם לחובה המוטלת עליה לבטח תלמידים הקבועה בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (להלן: חוק לימוד חובה), נקבע, כי משהפוליסה לא כללה התחייבות לפצוי בשל תאונת דרכים, שומה היה על המשיבה 2 לדאוג לעריכת ביטוח חלופי/ נוסף שיכסה נזקים מסוג זה. משלא עשתה כן, הרי שהפרה את הוראות החוק, ומשכך נקבע כי היא מחוייבת בפצוי המבקשים על סך 129,000 ₪ (להלן: פסק הדין).

...

דין הבקשה להידחות.

אני סבורה כי המשיבים עמדו בנטל להוכיח כי שני הפרמטרים האמורים מטים את הכף לטובתם, קרי, לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

במועד התאונה, היה אדהם תלמיד בית הספר התיכון בישוב ינוח – ג'ת. המערערת בערעור העיקרי (להלן – "הרשות המקומית") היא הרשות המקומית המפעילה את בית הספר בו למד אדהם, והיא "רשות חינוך מקומית" לעניין חוק לימוד חובה, תש"ט – 1949 (להלן – "חוק לימוד חובה").

בתביעה שהגישו המשיבים 1 עד 3 בעירעור העקרי (להלן – "המשיבים") לבית המשפט קמא, עתרו המשיבים לחייב את הרשות המקומית ואת המבטחת לשלם להם תגמולי ביטוח בסך 129,000 ש"ח, כערכם ליום הגשת התביעה (14.12.2004) על פי הפוליסה לביטוח תאונות אישיות שהפיקה המבטחת.

ואולם, בפוליסת הביטוח, כדרכן של חברות ביטוח בפוליסות ביטוח, נקבעה רשימה של "חריגים לכיסוי". בסעיף 5(א) לפוליסת הביטוח נקבע: "המבטח לא יחויב בפיצוי תאונות אישיות בשל תאונה שנגרמה על ידי תאונת דרכים בארץ, כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975." אין מחלוקת שאדהם המנוח נהרג כתוצאה מ"תאונת דרכים" כמשמעות הדבר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפיצויים"), על פי "ההגדרה הבסיסית" שבחוק זה (וראו: ע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ'(3) 532 (1996).

על כן, המבטחת סברה שהחריג הקבוע בסעיף 5(א) לפוליסת הביטוח חל על תביעת המשיבים לתגמולי הביטוח, ודחתה את התביעה.

הרשות המקומית אף מוסיפה וטוענת כי משפעלה על פי הוראות חוזר מנכ"ל ובתום לב, חלה עליה ההגנה הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין, ובנוסף לכך, סכום הפצוי אותו חויבה לשלם למשיבים אינו קבוע בחוק אלא בפוליסה בלבד, ולכן לא היה מקום לחייבה בו. לחלופין, טוענת הרשות המקומית, שאם ייקבע שסעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה מורה על ביטוח תלמידים ללא סייגים, יש מקום לחייב את המבטחת בפצוי המשיבים, שכן יש לפרש את החריג בפוליסה, השולל פיצוי ממי שניפגע בתאונת דרכים, בפרשנות מצומצמת, ולהחילו רק על נפגעים הזכאים לפצוי מכח חוק הפיצויים.

המבטחת סבורה כי הפוליסה אינה נקבעת על ידי חוק לימוד חובה, ומוסיפה, כי חוק לימוד חובה קובע כי רשות תבטח את תלמידיה בביטוח תאונות אישיות, ולא בגין תאונות דרכים.

...

סוף דבר 28.

אשר על כל האמור לעיל, אציע לחברי כדלקמן: (א) ערעורה של הרשות המקומית, המועצה המקומית ינוח ג'ת, יתקבל, ותביעת המשיבים נגדה תדחה.

אשר על כל האמור לעיל, הוחלט כדלקמן: (א) ערעור המערערת, המועצה המקומית ינוח ג'ת, יתקבל, ותביעת המשיבים 1 עד 3 שהוגשה נגדה תידחה.

האם מוטלת על רשות חינוך מקומית חובה לבטח את מי שזכאי לחינוך חינם על פי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, מפני כל נזק שייגרם לו במהלך תקופת לימודיו, לרבות נזק שנגרם עקב תאונת דרכים שאינה מזכה את הנפגע בפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975? זוהי השאלה העומדת בבסיס תביעה זו. ביום 23.8.04 נטל המנוח אדהם חטיב ז"ל שהיה תלמיד בבית ספר תיכון בכפר ינוח (להלן "המנוח"), ללא רשות, את מפתחות הטרקטור השייך לסבו.

התביעה דנן הוגשה מכח פוליסת ביטוח "תאונות אישיות לתלמידים" לפיה ביטחה חב' הביטוח שירביט שהיא נתבעת מס' 1 (להלן "שירביט"), את תלמידי מוסדות החינוך בתחום המוניציפלי של המועצה המקומית ינוח-ג'ת שהיא נתבעת מס' 2 (להלן "המועצה").

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הנני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת מס' 2 המועצה המקומית ינוח-ג'ת, ומחייבת אותה לשלם לתובעים את הסך של 129,000 ₪ (הפיצוי המשוערך הקבוע בפוליסה למקרה מוות) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.12.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל.

...

בנסיבות אלה אין לי אלא לקבל את טענות שירביט בעניין זה, ולקבוע כי על פי הוראות הפוליסה, אין שירביט חבה בתשלום תגמולי הביטוח נשוא התביעה מכח ההחרגה הקבועה בסעיף 5 (א) הנ"ל. התביעה כנגד המועצה לא כך המסקנה לגבי התביעה כנגד המועצה.

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הנני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת מס' 2 המועצה המקומית ינוח-ג'ת, ומחייבת אותה לשלם לתובעים את הסך של 129,000 ₪ (הפצוי המשוערך הקבוע בפוליסה למקרה מוות) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.12.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשיערוך ליום תשלומה בפועל.

התביעה כנגד חב' הביטוח שירביט שהנה נתבעת מס' 1 נדחית בזאת.

התובעים ישלמו לנתבעת מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק בשערוך ליום התשלום בפועל.

במהלך הנסיעה מנוע הרכב התחמם, וכדברי התובע בסע' 3 (ב) לתצהירו: "הנני להצהיר כי אבא עצר את הרכב, בקשני לרדת לצורך בדיקת מים ברדיאטור, פירקתי מכסה המים שהיה, המכסה נפל מידי, ניסיתי להוציא את המכסה של הרדיאטור ואז נחבלתי באורח קשה ביד שמאל וזאת ממאוורר הרכב". זו הייתה הגרסה בה אחז התובע ועל סמכה הוא סבור שעל הנתבע שהיה הנהג בזמן התאונה, כן הנתבעת מס' 2 שבטחה את השימוש ברכב בביטוח חובה (להלן: "הנתבעת"), לפצותו בגין מלוא ניזקי הגוף שנגרמו לו. לחילופין, התובע טען בתביעתו כי, היה ויקבע שהתאונה לא מהווה תאונת דרכים כפי הגדרתה בחוק הפיצויים, אזי יהיה על הנתבעת מס' 3 (להלן:"כלל") לפצותו, בהתאם לפוליסה קולקטיבית לתאונות אישיות לתלמידים וכפי המתווה הקבוע בפוליסה.

משום שהתאונה התרחשה תוך כדי נסיעה ולשם טיפול בתקלה פתאומית, הרי נכון, כך הם סבורים, לסווג את התאונה כתאונת דרכים.

...

סוף דבר התובע נפגע בתאונת דרכים כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים.

דין התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 (כלל), להדחות.

אני מחייב את הנתבעים 1,-2, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת מס' 3 את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה בסך של 3,000 ₪.