ועדה רפואית מיום 27.10.20 קבעה למערערת נכות רפואית צמיתה בשיעור 80% ובכלל זה: 20% בגין כאבי ראש, 20% בגין יתר משקל, 20% בגין כאב גב תחתון, 10% בגין יתר לחץ דם, 10% בגין כאב בברך, 5% בגין תיסמונת התעלה הקארפלית, 10% בגין דלקת בושט,10% בגין כאב צואר, 10% בגין כאב במפרק בקרסול או בכף רגל, 20% בגין כאבים בשריר ודלקת בשריר כולל פיברומיאלגיה, 20% בגין דיסתימיה.
ואולם, הועדה לא מביאה בחשבון את העובדה כי בשל מגבלותיה, המערערת הפסיקה את עבודתה בעבודות משרדיות ואינה עובדת משנת 2017, ולא ברור כיצד עבודות משרדיות ופקידות לרבות סקרים טלפונים וכיוצ"ב, אין בהן צורך לעמוד בתפוקות גבוהות, או עבודה פיזית ומאומצת.
זאת ועוד, ואף חשוב מכל, הועדה קובעת כי המערערת מוגבלת במתן שירות לקהל ובעבודה תחת לעץ, ואם כך הם פני הדברים, לא ברור כיצד הועדה קובעת כי המערערת מסוגלת לעבוד בעבודת פקידותית, סקר טלפוני כאשר ברור כי סוג עבודות זה כרוך בו, מן הסתם, עבודה מול קהל ובודאי עבודה תחת לחץ.
...
לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי הוועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין המחזיר ודין הערעור להתקבל.
אשר להרכב הוועדה- לאור המקובץ לעיל, הואיל והוועדה התכנסה מכוח פסק דין והיא לא יישמה את הוראותיו או חלק מהן, וממקרא הפרוטוקול עולה כי ועדה זו מיצתה את הדיון בעניינה של המערערת, יהיה זה נכון בנסיבות העניין להשיב את עניינה של המערערת לוועדת ערר אי כושר בהרכב אחר, על מנת שתבחן את עניינה בלב פתוח ובנפש חפצה.
סוף דבר
הערעור מתקבל.
