מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מוגבל שיכלית מסכים למינוי קרוב אפוטרופוס

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער הפנה למקרה נוסף (תפ"ח 1036/09) בו נאשם שהורשע בעבירות מין חמורות שנימצא כמתפקד ב"רמה שאינה פגור שיכלי" נשלח בהסכמת המשיבה לריצוי מאסר באגף הנעול במעון "נווה מנשה". המערער הוסיף כי הוא אכן מתאים לשהיה באגף הנעול במעון "נווה מנשה". המערער הפנה לדוח האחרון והעדכני מיום 9.1.2012 מאת פסיכולוג האגף הנעול, בו נאמר כי "[המערער] הישתלב במהירות באגף הנעול, שכן מדובר בתקופת שהות שניה במסגרת מוכרת. מבצע את המוטל עליו באופן מניח את הדעת ומשתף פעולה". המערער ציין כי גם בחוות דעת שירות המבחן העדכנית, מיום 11.2.2013, הומלץ על ריצוי מאסרו במעון "נווה מנשה", בהיותו מעון השייך לאגף לטפול באדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית.
סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כי "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול דין". בדין הכללי, על חולה הנפש חל חוק טפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: חוק טפול בחולי נפש) ועל מפגר חל חוק הסעד, אשר בסעיף ההגדרות מבדיל בין מפגר לבין חולה נפש: "מפגר" – אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להיתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטפול; חולה נפש כמשמעותו בחוק לטפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, אינו בבחינת מפגר לענין חוק זה; בדין הפלילי, המחוקק מדבר לעיתים בנשימה אחת על המוגבלים בשכלם ובנפשם.
דוגמה נוספת אנו מוצאים בסעיף 15(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), הקובע חובת מינוי סנגור לנאשם "שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי". בדין הפלילי, ידועה ההבחנה בין אי שפיות לבין אי כשירות.
...
ואכן, גם המדינה הסכימה כי יכול שיימצא אדם כשיר או אחראי לעמוד לדין, אך עדיין תהיה תחולה להוראת סעיף 19ד. פרשנות זו מקובלת עלי.
לכן, במכלול נסיבות המקרה דנן, אני מצטרף למסקנתו של חברי כי דין הערעור להידחות.
דומני כי מונח זה, אבד עליו הכלח, בשל הקונוטציה הפוגענית שעלולה להיות כרוכה בו. כשלעצמי, אני סבור כי בחלוף השנים (חוק הסעד נחקק בשנת 1969), טוב היה עושה המחוקק אילו השתמש במונח אחר, כפי שכבר נעשה בחוקים אחרים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ראשית, התובענה הוגשה מלכתחילה ללא הסכמת התובע ולפיכך לא ניתן למנות לתובע אפוטרופוס לדין.
מינוי אפוטרופוס לדין מכוח תקנה 32(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי הוראת תקנה 32 בתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה "אפוטרופוס וידיד קרוב", קובעת לאמור: (א) פסול-דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב; כן רשאי הוא להיתגונן בדין על ידי אפוטרופוס.
כך נקבע בסעיף 8: "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין". הוראה זו קובעת איפוא, כי "פסול דין" הוא מעמד (סטאטוס) המחייב הכרזה של בית המשפט בהתאם להוראות חוק זה, אשר יִיקַבָע רק לבקשת אלו המנויים בהוראה זו ובילבד שנימצא כי מדובר באדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי שיכלי אינו יכול לדאוג לעניינו.
כך נקבע שם (עניין פלוני, פסקה 9) לעניין הוראת תקנה 32(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי: "הוראה זו נותנת בידי בית המשפט או הרשם במהלך תביעה המתבררת בפניהם אמצעי דיוני להורות על מינוי אפוטרופוס שייצג ייצוג הולם בעל דין הזקוק לכך – בין אם הוא כבר בגדר פסול דין, ובין אם הוא זקוק לאפוטרופוס לדין שיפעל בשמו בהליך בבית המשפט. פשיטא, שהוראה זו מכוונת בראש וראשונה למי שמוגשת נגדו תביעה והוא אינו מסוגל להיתגונן כנגדה כראוי (ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פד"י נו(6) 295, 324-5). אולם מלשונה הכללית של ההוראה ניתן ללמוד כי כוחם של בית המשפט או הרשם אינו מוגבל לדאגה לעניינו של הנתבע בלבד. שהרי גם תובע שנפגמה כשירותו עשוי להיזדקק להגנה ראויה בניהול הליך משפטי שהוא יזם מקום שללא הגנה כזו הוא עלול לגרום לעצמו נזק רב בניהול כושל של ההליך". כאמור שם, מלשון הוראת תקנת 32(ב) עולה בבירור, כי אין מניעה למנות אפוטרופוס לדין גם לתובע.
...
הטעם השני: ייפוי הכוח הנוטריוני שנחתם בניו-יורק נעדר תוקף בישראל – אף אילו הייתה המסקנה כי לא נגרעה כשרותו של התובע, לא היה בייפוי הכוח שנחתם בניו-יורק כדי לאפשר לבנו של התובע להסמיך את בא-כוחו של התובע להגיש את התביעה.
כך גם להפך, מסקנה כי לא ניתן למנות אפוטרופוס לדין מכוח תקנה 32 לשם הגשת תביעה, מאליה תוביל למסקנה כי הדרך היחידה למינוי אפוטרופוס לתובע היא על-פי חוק הכשרות המשפטית.
לפיכך וכאמור, אני ממנה את עו"ד גיא רשף, בא-כוח התובע, לאפוטרופוס לדין של התובע ולייצגו בתביעה הנדונה ובכל הליך נוסף הקשור אל התובענה הנדונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ואכן, לאחר אותה ישיבה ביום 3.7.18 ומשהצדדים הודיעו על הסכמתם למינוי נוירופסיכולוג דובר ערבית וכאשר לא הסכימו על זהותו, ניתנה החלטה כי זהותו תיקבע על ידי פרופ' שטיינברג ולאחר קבלת הדו"ח הנוירופסיכולוגי העדכני, יגיש פרופ' שטיינברג חוות דעת עדכנית.
ביום 6.4.21 הוגשה גם תעודת עובד ציבור מטעם מיכל בן אלי, מנהלת תחום (תיקצוב תימחור) במינהל מוגבלויות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים במסגרתה היא הציגה את טווחי התעריפים המעודכנים לחודש מרץ 2021 של השירותים המרכזיים אותם מתקצב המשרד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על פי חוק הסעד: הארכת יום לימודים בביה"ס- 2,441-564 ₪; מרכז יום- 5,708-3,639 ₪; מע"ש (מרכז עבודה שקומי)- 1,978 ₪; דיור15,000-9,000 ₪.
התובעים לא חולקים על כך שיתכן שבעתיד התובע יסתייע בשרותי חוק הסעד, ואכן במידה מסויימת השהות בתקופות בהן ישהה התובע אם ישהה התובע במועדון או במע"ש תחסוך בעלות עזרת הזולת בבית, אך לא תאיין עזרה כזו, גם לא קרוב לכך.
פרופ' זייליג בעדותו היתייחס לכך שהיקף העזרה שהציע כולל את הנושאים של החלטות בעניינים כספיים ואני מוצא לנכון לשקלל זאת במסגרת פסיקת הפצוי בהקשר של מינוי אפוטרופוס ולפיכך אני מעמיד את גובה הפצוי החודשי הנוסף בגין רכיב זה בסך מופחת של 400 ₪ לחודש החל מגיל 21 ועד לגיל 77.5.
...
נוכח האמור טענות התובע עדיפות בעיני ולפיכך אני מורה כי לגבי קצבת ניידות יוקפא סך של 117,337 ₪.
נוכח כל האמור, אני מורה כי מסכום הפיצוי שייפסק לתובע יש לנכות קצבת ילד נכה בסך כולל של 529,028 ₪.
6 .לסיום אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקים שנובעים מהתאונה כדלקמן: א. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 2,651,000 ₪ ב. הפסדי פנסיה - 331,000 ₪ ג. הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר - 125,000 ₪ ד. עזרת הזולת עד גיל 21 - 791,000 ₪ עזרת הזולת החל מגיל 21 - 2,418,000 ₪ צרכים שיקומיים - 70,000 ₪ ניידות לאחר גיל 21 - 200,000 ₪ ז. נזק שאינו נזק ממון - 221,000 ₪ סה"כ - 6,807,000 ₪ בניכוי קצבת ילד נכה - 529,028 ₪ הפחתה בגין הקפאת קצבאות - 1,771,345 ₪ סה"כ - 4,506,627 ₪ סה"כ בתוספת שכ"ט עו"ד - 5,192,085 ₪ בניכוי תשלומים תכופים - 151,557 ₪ סה"כ - 5,040,528 ₪ נוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 5,040,528 ₪ בתוספת אגרה והוצאות עדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן טען הנאשם לתחולת ההגנה מן הצדק, מאחר שבתחילת הדרך המאשימה החליטה על סגירת התיק נגדו בעילה של חוסר עניין לציבור, לא הודיעה לו על זכותו להיוועץ בעורך דין טרם חקירותיו ואף לא חקרה אותו בהתאם לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו – 2005 (להלן: "חוק הליכי חקירה והעדה").
כך נקבע בצו מינוי אפוטרופוס לנאשם כי המינוי מוגבל לאפוטרופוס לדין "לצורך ניהול תביעת החסוי בת.א. 1527/95 כנגד מגדל-חברה לביטוח בע"מ ואבנר, איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב". קרי: לא מדובר במינוי אפוטרופוס לפסול דין אלא למי שאינו יכול לדאוג לענייניו, בין אם דרך קבע ובין אם דרך אירעי.
מאחר שאין מחלוקת שהמסמכים הנטענים להיות מזויפים הוגשו על ידי הנאשם, לתיק בית המשפט, במסגרת ההליכים המשפטיים האמורים, נותרה בעינה המחלוקת האם הנאשם זייף את המסמכים או לא. הראיות לזיוף נספח ת/9 הנאשם אינו חולק על העובדה ששינה את כותרת הנספח ת/9, כמיוחס לו בכתב האישום וכפי שעולה ממוצג ת/10/א, אך טוען כי הדבר נעשה בנוכחות מר צרור ובהסכמתו, כשמנגד טוען מר צרור שהשינוי בכותרת המסמך נעשה לאחר שהוא והנאשם חתמו על הנספח ת/9 ונפרדו כל אחד לדרכו.
רק בתשובה לשאלת ב"כ המאשימה, בחקירה הנגדית, אישר מר חן כי מונה כאפוטרופוס לנאשם לגבי עניין אחד ויחיד, אך המשיך ודבק בטענתו לפיה אף שזה נכון מבחינת בית המשפט, מבחינה עניינית ובפועל למעשה שימש כאפוטרופוס לכל ענייניו של הנאשם, שלדבריו "היה במצב מאד קשה פיזית ונפשית". טענתו זו סותרת גם את עמדת הנאשם לגבי מעורבותו של מר יוסי חן בעסקיו עם צרור, כשבתשובה לשאלה על הקשר שבין יוסי חן לעסק השיב "הוא לא קשור לעסק שלי. הוא הבעל של הבת שלי". אמירה זו, לפיה יוסי חן לא קשור לעסק שלו, עומדת בסתירה גם לטענת הנאשם עצמו, בעדותו, לפיה הודיע לצרור שלא יפנה אליו בעתיד, אלא לעו"ד שיוביץ ובעיקר ליוסי חן. הטענה על מצבו הנפשי הקשה של הנאשם ונזקקותו לאפוטרופוס גם אינה מתיישבת עם ההליכים שניהלו הנאשם ואישתו, באותה תקופה ממש, בבית המשפט לעינייני מישפחה, במסגרת תביעתם לקבל למשמורתם את נכדיהם, כשעל פי טענת הנאשם, בדיון שהתקיים בתאריך 14.3.05 (ת/27), הוא ואישתו מגדלים את הנכדים בביתם קרוב ל-3 שנים וטובתם מחייבת העברת המשמורת לידיהם, וכך גם התייחסה שופטת בית המשפט לעינייני מישפחה, בהחלטתה מתאריך 11/4/06, לעובדה שהסבים (הנאשם ואישתו) "למעשה מגדלים את הקטינים מזה תקופה ארוכה". לגופו של עניין, על אף טענתו של הנאשם לפיה הוא היה במצב נפשי מעורער ביום החתימה על הנספח, הרי שהוא עדיין עמד על דעתו ודרש להכניס שינויים ותוספות בשני ההעתקים של הנספח.
...
לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי המסמכים ת/9 ו- ת/12 זויפו ע"י הנאשם או מי מטעמו.
חוות דעתו ועדותו של מר ניב יחד עם חוות דעתו ועדותו המחזקת של מר נפתלי, בנוסף לראיות הנסיבתיות כמו האינטרס המובהק של הנאשם, זמינותו לכל המסמכים, בהם גם למסמך ממנו הועתקה החותמת, וראיות החיזוק הנוספות אשר פורטו לעיל בהרחבה, הובילו אותי למסקנה זו. משאין מחלוקת שהנאשם הגיש את מסמך ת/9 המזויף, כנוסחו במסמך ת/10/א, וביקש להגיש את המסמך ת/12 המזויף לתיק בית המשפט כראייה לחיזוק טענותיו בהליכים האזרחיים שניהל נגד החברה, אני קובעת כי הוכח שמטרת הגשת המסמך ת/10/א והבקשה להגשת המסמך ת/12 המזויף היו בכוונה להטעות רשות שיפוטית ולגרום לה לפסוק לטובתו בתביעה האזרחית וכך לקבל במרמה את סכום התביעה.
לאור כל האמור לעיל, לאחר שקבעתי כי המאשימה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה למעט הוכחת הנסיבות המחמירות המיוחסות לנאשם בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה לעיל, התוצאה היא שאני מרשיעה את הנאשם בעבירות כדלקמן: זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר – על פי סעיף 418 לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף – על פי סעיף 420 לחוק העונשין; בידוי ראיות – על פי סעיף 238 לחוק העונשין; שבועת שקר – על פי סעיף 239 לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה– על פי סעיף 415 רישא יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

יש לכלול, איפוא, בגדריו של הסעיף גם מי שלקוי בשכלו עד כדי כך שאינו יכול לממש את זכויותיו המשפטיות (השוו לסעיפים 818(1) ו-(2) להצעת חוק דיני ממונות ולדברי ההסבר שם שלפיהם מושעה מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה, בין היתר, כאשר התובע הוא "אדם עם מוגבלות" ולא מונה לו אפוטרופוס; שהוגדר כ"אדם שבשל ליקוי נפשי או שיכלי, זמני או קבוע, אינו מסוגל לדאוג לענייניו").
האפוטרופוס על פי מינוי האפוטרופוס על פי מינוי שונה מן האפוטרופוס הטבעי והאפוטרופוס למעשה בחמישה דברים: נידרשת הסכמתו למינוי (סעיף 37 לחוק הכשרות); יועדף אפוטרופוס שבנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת החסוי (סעיף 35 לחוק הכשרות); ככל האפשר תשמע דעתו של החסוי לפני המינוי (סעיף 36 לחוק הכשרות); בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשתו של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה ואף מיוזמתו של בית המשפט, לתת לאפוטרופוס הוראות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידיו (סעיף 44 לחוק הכשרות); בית המשפט רשאי לפטר את האפוטרופוס אם לא מילא תפקידיו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו (סעיף 61 לחוק הכשרות).
כמו כן ראו ז' יהודאי דיני היתיישנות בישראל (כרך א', 1991) 238, שלדעתו "הדיבור 'היה עליו אפוטרופוס', שבסעיף 11 הנ"ל, משמעותו, כך נראה לנו, אפוטרופוס שנתמנה על-ידי בית-המשפט המחוזי, מכוח סעיף 33 לחוק הכשרות". כמו כן השוו לסעיף 818(2) להצעת חוק דיני ממונות ולדברי ההסבר שם שלפיהם יושעה מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה, בין היתר, כאשר "התובע הוא אדם עם מוגבלות ולא מונה לו אפוטרופוס" [ההדגשה שלי – י' ט']).
אפילו היו המערערת ובעלה רשאים לתבוע בשמו של המערער בתור שכאלה – ואינני מחווה דיעה על כך – אין בהימנעותו של אפוטרופוס למעשה או "ידיד קרוב" מלתבוע כדי להניע את גלגלי מרוץ ההתיישנות ולגרום שהתביעה תיתיישן.
...
ביום 30.10.1997 הגישה המערערת בקשה לבית המשפט לעניני משפחה בתל אביב והמרכז להכריז על המערער פסול דין מלידתו "לצורך המשך טיפול יעיל בעניניו" וביום 7.6.1998 נעתר בית המשפט לבקשתה.
לפיכך לא הושעה מירוץ תקופת ההתיישנות בשום שלב והתוצאה היא שתביעתו התיישנה.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר לפיכך אני מציע לדחות את ערעורה של המערערת ולהעתר לערעורו של המערער.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו