מהם העונשים הצפויים להורה המכה את ילדו לצרכי חינוך

על פי הנטען, המשיב עמד בראש "ג'מעאת מוניב" (להלן: הקבוצה) - קבוצה של חמש מישפחות המתגוררות בשכנות במג'דל כרום אשר נהגה לקיים מפגשים בהם ייעץ המשיב לחברי הקבוצה בענייניהם האישיים ובסוגיות הקשורות בחינוך ילדיהם.

המשיב הורה לחברי הקבוצה להעניש את ילדיהם במכות באמצעות חפצים, וכן באמצעות כליאה ממושכת בשירותים או בחדר למשך מספר ימים וכן באמצעות מריחת צואה על גופם ומניעת אוכל ושתייה מהם.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי משפטו של המשיב מיתקדם כהלכה, כי הסתיימה פרשת התביעה ופרשת ההגנה נימצאת בעיצומה, כי נשמעו עד כה חמישה עדי הגנה וכי לעת עתה קבוע מועד הוכחות נוסף ביום 18.12.2014 ובו צפוי להסתיים שלב ההוכחות, עם שמיעתם של שמונה עדי ההגנה האחרונים.

...

דין הבקשה להתקבל.

המסקנה כי מן המשיב נשקפת מסוכנות נתמכת בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, בהם שב שירות המבחן ומציין כי קיים סיכון בלתי מבוטל להישנות התנהגות פורצת גבולות מצידו וכן קיים קושי בעמידה בסייגי שחרור ועל כן לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 6.12.2014 או עד למתן פסק-דין בת"פ 24351-06-13 בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם.

על פי הנטען בכתב האישום, עמד המשיב בראש "ג'מעאת מוניב" - קבוצה של חמש מישפחות המתגוררות בשכנות במג'דל כרום אשר נהגה לקיים מפגשים בהם ייעץ המשיב לחברי הקבוצה בענייניהם האישיים ובסוגיות הקשורות בחינוך ילדיהם.

המשיב הורה לחברי הקבוצה להעניש את ילדיהם במכות באמצעות חפצים, וכן באמצעות כליאה ממושכת בשירותים או בחדר למשך מספר ימים ובאמצעות מריחת צואה על גופם ומניעת מזון ושתייה מהם.

המשיב מצידו מיתנגד לבקשה ומציין כי המבקשת הגישה את סיכומיה בתיק העקרי באיחור ולאחר מספר בקשות דחיה והוא מוסיף ומציין כי הוא צפוי להגיש את סיכומיו עד יום 1.4.2015 וכי לאחר הגשת הסיכומים בכתב צפויה להתקיים ישיבה נוספת להשלמת סיכומים בעל-פה ומשכך, לטענתו, ההליך אינו צפוי להסתיים בקרוב.

...

דין הבקשה להתקבל.

המסקנה כי מן המשיב נשקפת מסוכנות נתמכת בתסקיר האחרון של שירות המבחן שהוגש בעניינו בו שב שירות המבחן ומציין כי קיים סיכון בלתי מבוטל להישנות התנהגות פורצת גבולות מצדו, כי קיים קושי בעמידה בסייגי שחרור וכן כי לא הוצעו מפקחים אשר יכולים לאיין את מסוכנותו ועל כן לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר.

בנסיבות שתוארו ונוכח מכלול השיקולים הצריכים לעניין אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 6.3.2015 או עד למתן פסק-דין בת"פ 24351-06-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

בחקירתה הנגדית הפנה ב"כ התביעה את תשומת ליבה של העדה לכך שכל התכתובת שהוצגה על ידיהם כתכתובת עם הגורמים הרלבנטיים, כגון משרד החינוך כוללת שמות של ילדים שונים, אך לא את שמות הילדים המותקפים דווקא.

בנסיבות חריגות ומיוחדות, כאשר עלול להווצר יחס בלתי סביר בין חשיבות ההרשעה לאנטרס הצבורי לבין עוצמת הפגיעה הצפויה לנאשם באם יורשע, ובהתחשב במכלול הנתונים הרלבאנטיים לעניין, ניתן לעשות שימוש בסמכות אי ההרשעה.

בענייננו מדובר בנאשם אשר נכנס אל תוככי בית ספר, המקום בו ילדים הלומדים בו אמורים להיות מוגנים ביותר, ומצא להטיל חיתיתו על מספר ילדים בני שמונה שנים ואף להכות כל אחד ואחד מהם.

גם אם סבר הנאשם כי נגרם עוול לבנו וגם אם אכן נגרם עוול זה לילד ופניות קודמות של הנאשם לא הועילו לפתרון הבעיה, ברי כי הפתרון אינו בדמות הורה בגיר המכה את הילדים הקטינים ואין למצוא בכך הצדקה כלשהיא.

על מעשי אלימות לכשעצמם אמרו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות את דבריהם לא אחת בעיניין זה וראה למשל ב – ת"פ (מחוזי ב"ש) 8114/07 אבו רמד נ. מ"י: "חומרת העבירה ותוצאותיה והצורך להילחם בתופעת האלימות שפשטה בקרבנו, המחייבת ענישה מחמירה, אינה מאפשרת הימנעות מהרשעה במקרה זה." די היה בכך, בהיותם של המבחנים לאי הרשעה מצטברים, כדי לקבוע כי אין לבטל את הרשעתו של הנאשם ואולם לאור הטענות שהועלו אדון גם בהשפעת ההרשעה על עיסוקו של הנאשם.

...

אכן ברשימה שהציג ב"כ הנאשם והנושאת כותרת: "מקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק" מנוייים גם רופאי השיניים, ואולם יודגש כי בעיניינם של רופאים בכלל, לרבות רופאי שיניים הרי שלשר הבריאות סמכות להורות על ביטול או התליית רישיון במקרה בו רופא מורשע בעבירה פלילית.

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי יש להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה.

אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע בתיק זה עונש כולל של – שני חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות בדרך ובאופן שהתווה הממונה על עבודות השרות בחוות דעתו מיום 22.10.12 שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות או איומים.

בחקירתה הנגדית הפנה ב"כ התביעה את תשומת ליבה של העדה לכך שכל התכתובת שהוצגה על ידיהם כתכתובת עם הגורמים הרלבאנטיים, כגון משרד החינוך כוללת שמות של ילדים שונים, אך לא את שמות הילדים המותקפים דוקא.

בנסיבות חריגות ומיוחדות, כאשר עלול להווצר יחס בלתי סביר בין חשיבות ההרשעה לאנטרס הצבורי לבין עוצמת הפגיעה הצפויה לנאשם באם יורשע, ובהיתחשב במכלול הנתונים הרלבאנטיים לעניין, ניתן לעשות שימוש בסמכות אי ההרשעה.

בעניינינו מדובר בנאשם אשר ניכנס אל תוככי בית ספר, המקום בו ילדים הלומדים בו אמורים להיות מוגנים ביותר, ומצא להטיל חיתיתו על מספר ילדים בני שמונה שנים ואף להכות כל אחד ואחד מהם.

גם אם סבר הנאשם כי נגרם עוול לבנו וגם אם אכן נגרם עוול זה לילד ופניות קודמות של הנאשם לא הועילו לפיתרון הבעיה, ברי כי הפיתרון אינו בדמות הורה בגיר המכה את הילדים הקטינים ואין למצוא בכך הצדקה כלשהיא.

על מעשי אלימות לכשעצמם אמרו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות את דבריהם לא אחת בעיניין זה וראה למשל ב – ת"פ (מחוזי ב"ש ) 8114/07 אבו רמד נ. מ"י: "חומרת העבירה ותוצאותיה והצורך להלחם בתופעת האלימות שפשטה בקרבנו, המחייבת ענישה מחמירה, אינה מאפשרת המנעות מהרשעה במקרה זה." די היה בכך, בהיותם של המבחנים לאי הרשעה מצטברים, כדי לקבוע כי אין לבטל את הרשעתו של הנאשם ואולם לאור הטענות שהועלו אדון גם בהשפעת ההרשעה על עסוקו של הנאשם.

...

אכן ברשימה שהציג ב"כ הנאשם והנושאת כותרת: "מקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק" מנוייים גם רופאי השיניים, ואולם יודגש כי בעניינם של רופאים בכלל, לרבות רופאי שיניים הרי שלשר הבריאות סמכות להורות על ביטול או התליית רישיון במקרה בו רופא מורשע בעבירה פלילית.

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי יש להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה.

אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע בתיק זה עונש כולל של – שני חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות בדרך ובאופן שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 22.10.12 שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות או איומים.

לעניין זה נכונים הדברים שנאמרו בע"פ 7844/09 חוסין נ' מדינת ישראל (2.6.2010) תוך הפנייה לע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 145, 185 (25.1.2000): "הכאת ילדים כאמצעי ענישה הוגדרה כ"פסולה מכול וכול, והיא שריד לתפיסה חברתית חינוכית שאבד עליה כלח. הילד אינו רכוש הורהו. אסור כי ישמש שק אגרוף, שבו יכול ההורה לחבוט כרצונו, כך גם באשר ההורה מאמין בתום-לב שמפעיל הוא את חובתו וזכותו לחינוך ילדו" (ע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 145, 185, מפי השופטת - כתארה אז – ביניש).

לעניין זה, ראוי להביא ולו מקצת מדבריו של הקטין לחוקרת הילדים בעת שסיפר את סיפורו הכואב: "שהוא [הנאשם] הרביץ לנו, הוא סגר את הדלת שלא, שמישהו לא ישמע אותו. כדי שלא יפ..ידעו את זה בה.. שלא יגידו איזה בן אדם מרושע אז הוא לפעמים סוגר את הדלת" (עמוד 17 שורות 19-21); "הוא [הנאשם] מנסה להסתיר את זה" (עמוד 32 שורה 20); "הוא [הנאשם] סגר את הדלת, כי אז אחר כך אם מישהו מבוגר היה רואה את זה, היה מתקשר לחדשות" וידע שהנאשם מכה את אחותו משום ששמע אותה "צועקת ובוכה. גיליתי שהוא עושה גם לה... זה היה במקלחת" (עמוד 18 ש' 25-30; עמוד 19 שורות 22-23); "כי אני שומע...כן אני שומע מלא בכי, זה אומר שכן.. לפעמים הוא לא סוגר את הדלת ממה שאני יכול אהה לראות את זה" (עמוד 27 שורות 12-17).

יתרה מזאת, משום שילדים מעצם טבעם מחקים את הוריהם, ומשום שילד מוכה מבין כי אלימות היא הדרך היחידה לפיתרון בעיות הוא עלול להפליא במכותיו על החלשים ממנו, החברים שלו ואחיו הקטנים.

לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המיתחם, תוך היתחשבות בנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות (סעיף 40יא' לחוק העונשין) כדלקמן: הנאשם יליד 1978, נשוי, כאמור אב לשלושה ילדים, שניים מהם הם בעלי צרכים מיוחדים כעולה מהעדויות ושלל המסמכים שהוגשו בשלבים השונים של המשפט.

אם מצאתי שלא למצות עם הנאשם את הדין, הרי זה משום הפגיעה הקשה הצפויה מן העונש, שכן לא זו בלבד שלא נאסר מעולם, אלא גם לא עמד לדין.

...

הרי אם כן, מהמקובץ עולה כי לרוב כאשר מדובר בעבירות תקיפת קטין בידי אחראי נוהגים בתי המשפט ביד קשה עם העבריינים והענישה כוללת רכיב של מאסר בפועל ממש.

לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18 ועד 36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים.

תוצאה אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל.