מהירות כפולה מהמותר עבירת מהירות חמורה

אם קיימות עבירות נילוות, יש בכך כדי להעצים את החומרה.

בעפ"ת 721-05-12 דוויט משאשה נגד מדינה ישראל כב' השופטת ט. חיימוביץ (27/05/2013) הוטל על נהג אשר נהג ללא רישיון נהיגה מחמת אי כשירות, תחת השפעת אלכוהול וגם במהירות מופרזת (כפול מהמותר) ואף גרם לתאונת דרכים – עונש מאסר בן 40 יום לריצוי בעבודות שירות ו-24 חודשי פסילה (עברו של המערער היה נקי).

...

בעפ"ת 15208-06-12 אחמד אבו האני נגד מדינת ישראל כב' השופטת ט. חיימוביץ (22/07/2012) – נדחה ערעורו של אדם שהורשע והוטלו עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ופסילה בת 15 חודשים בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מחמת אי כשירות ונהיגה בזמן פסילה (למערער עבר תעבורתי מכביד, 41 הרשעות קודמות וביניהן עבירות מסכנות חיים, למערער גם עבר פלילי והתקבל תסקיר שלילי).

בסופו של דבר, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, אך יחד עם זאת, סבור כי יש להטיל עונש מוחשי בדמות מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים החל מיום 5.3.20, לאחר שיוחסה למבקש עבירה של נהיגה במהירות מופרזת – מהירות של101 קמ"ש בדרך עירונית בה מותרת מהירות מירבית 50 קמ"ש בכביש 6528 ק"מ 1 ממזרח למערב בבנימינה בשעה 13:27–בנגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, שנאכפה באמצעות מכשיר ממל"ז. לאחר שימוע שנערך למבקש בפני קצין מישטרה, החליט קצין המישטרה לפסול את המבקש מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.

המסוכנות נלמדת מחומרת העבירה כשלעצמה, והסכון הטמון בנהיגה במהירות מופרזת, הן לנהג והן למשתמשים בדרך.

בעניינינו, המדובר במי שנהג ברכב במהירות של 101 קמ"ש כאשר המשיבה טוענת כי המהירות המותרת במקום היא 50 קמ"ש; ומי שנוהג במהירות כפולה מהמהירות המותרת במקום, יוצר סיכון רב הן לעצמו והן למשתמשים בדרך, והעבירה לכאורה מצביעה על זילזול בחוק ומבטאת גישה המסוכנת לציבור; והמסוכנות במקרה זה של נהיגה במהירות כפולה מהמהירות המותרת הנה בולטת.

...

בענייננו, לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק, הנני סבורה, שהיו בפני קצין המשטרה די ראיות שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו של נהיגה במהירות מופרזת.

בעת מסירת הדוח לנהג אמר הנהג "על מה דוח, תרשום לי דוח". המבקש אינו חולק על המהירות שנמדדה; ושקלתי טענות המבקש, לפיהן סבר כי המהירות המותרת במקום היא 80 קמ"ש, ואני סבורה כי אין בטענות אלה כדי לכרסם בקיומן של ראיות לכאורה הנדרשות בשלב זה של ההליך, וטענות אלא יתבררו בהליך העיקרי.

  לסיכום - לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, ולא שוכנעתי כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי חיפה) 31129-08-19 כבהא נ' מדינת ישראל, 15.8.19, כב' השופט איל באומגרט: "דומה כי התערבות של בתי משפט בהחלטות מנהליות של קציני משטרה צריכה להיות מידתית ולא על דרך השגרה ורק אם נפל פגם מהותי ומשמעותי בהחלטת קצין המשטרה. בתי המשפט אינם אמורים לשים עצמם במקום הרשות המנהלית." אשר על כן, הבקשה נדחית.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 188 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש. על פי נסיבות המקרה, המפורטות בכתב האישום, ביום 28.4.19, סמוך לשעה 16:16, נהג המשיב ברכב מסוג "אופל", מ.ר. 90922801 בכביש 89, ק"מ 10, במהירות של 188 קמ"ש, במקום בו המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש. רישיונו של המשיב נפסל ביום 28.4.19, ע"י קצין מישטרה, ל-30 יום.

לשיטת ב"כ המבקשת, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב והמשך נהיגתו מסכנת את שלום משתמשי הדרך, נוכח העבירה המיוחסת לו, נהיגה במהירות גבוהה מאוד, הכפולה מהמהירות המותרת במקום, 188 קמ"ש, לאחר הפחתה.

אין עוררין שעבירה של נהיגה במהירות מופרזת מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה.

...

לאחר שעיינתי במכלול חומר הראיות שהונח בפני, בהם דוח השוטר, הנספח לדוח וטופס השימוע, מצאתי שקיימות די ראיות לכאורה להוכחת האשמה לכאורה המיוחסת למשיב.

סבור אני כי ככל שהדברים נוגעים למדרג הראייתי הנמוך יותר של ראיות לכאורה, ניתן להסתפק בבדיקות השגרתיות המבוצעות על-ידי המשטרה, לפני ואחרי כל משמרת ואחת למספר חודשים, בהתאם להנחיות היצרן, כדי לקבוע כי בעניינו של המשיב קיימות ראיות לכאורה לאשמתו בעבירה המיוחסת לו. לכך יש להוסיף גם את היותה של מהירות הנסיעה המיוחסת למשיב גבוהה במיוחד, דבר המפחית את החשש מפני טעות במדידת הממל"ז לגבי עצם נהיגתו במהירות גבוהה מן המותר, וכן עדויות השוטרים שנכחו ב"שטח" בעת האירועים ושמרו, לטענת המדינה, על "קשר עין" רצוף עם המשיב לאורך נהיגתו".

בבשפ 7234/14 פארס סעיד נ' מדינת ישראל, שם נקלט המבקש בממל"ז, בנסיעה במהירות של 150 קמ"ש, התייחס בית המשפט העליון לממצאים הנוספים, מלבד ממצאי מד המהירות: "לא למותר לציין כי במקרה דנא הקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה ממילא לא נשענה אך רק על ממצאי מד-המהירות כראיה לכאורית בודדת. כאמור בהחלטת בית משפט השלום, קביעה זו נשענה גם על תוכנו של דו"ח אשר הוכן על-ידי השוטר שנכח במקום האירוע ועצר את המבקש, וכן על דברי המבקש עצמו במעמד העבירה, אשר בית משפט השלום סבר כי הם "מהווים ראשית הודאה לפחות". ראיות לכאוריות אלה, אשר לא מצאתי כי נפל פגם במשקל או בהערכה שניתנו להן, מצטרפות אף הן לכדי גיבוש המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה הנדרשות להוכחה בשלב פסילת הרישיון המנהלית.

בנסיבות אלה אני מורה על פסילת המשיב מלנהוג ו/או מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך 5 חודשים.

הארוע ותוצאותיו הם תוצר ישיר של היתנהגותו שבאה לידי ביטוי בשינויים הטכניים שביצע ברכבו שמטרתם הייתה לשפר את ביצועי הרכב באופן שאינו חוקי, בהרגלי הנהיגה שלו המאופיינים בנהיגה במהירות מופרזת והתנהלות בלתי זהירה ומסכנת חיים, והבחירה לנהוג כשהוא תחת השפעת סם. הנתונים האלה מהוים את הרקע והנסיבות לתוצאות והמחיר הכבד בחיי המנוחים ולהשלכות על חיי בני משפחתם.

הרכב בו נהג אכן הפך לכלי נשק של ממש, כאשר הנאשם נהג במהירות של 158.6 קמ"ש לפחות, מהירות כפולה מהמותר, בעת שעקף את הרכבים, אז ראה רכב שהגיע מולו, סטה ימינה בחדות בחזרה לנתיב שבכיוון נסיעתו, איבד את השליטה על רכבו, סטה שמאלה לנתיב הנגדי, פגע במעקה הבטיחות, הסתחרר עם רכבו ופגע ביניב ובתומר, וכתוצאה מהתאונה השניים מתו במקום.

המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשיכרות נהיגה במהירות בלתי-סבירה, הדחה בחקירה, שבוש הליכי משפט וניסיון להשמדת ראיה.

...

פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, תוך שאני לוקחת בחשבון את נסיבות נהיגתו משולחת הרסן של הנאשם, אשר הביאה למותם של שניים – יניב ותומר ז"ל, ולאור רף החומרה של יסוד קלות הדעת, אני קובעת מתחם עונש הולם אשר נע בין 9 ל- 14 שנות מאסר בפועל לצד פסילה בפועל משמעותית ופיצוי למשפחות הקרבנות.

בסופו של יום, החלטתי לגזור על הנאשם ענישה המצויה מעט מעל לרף התחתון של המתחם העונש שנקבע, על-מנת ליתן ביטוי מסוים לשיקול של הרתעת הרבים ולמגמת ההחמרה שקיימת ביחס לתאונות דרכים קטלניות – ובעיקר אלה שנגרמו בשל נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, כחלק מתפקידם של בתי-המשפט לתרום את חלקם למאבק בקטל בדרכים (ראו, למשל, בפסקה 26 והלאה בעניין בר זכאי).

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: מאסר בפועל בן 9 שנים ו – 6 חודשים, בניכוי ימי מעצרו 16.12.19 עד 19.3.20.

לשיטת ב"כ המבקשת, המשיב נהג חדש, נהג למעלה מהמהירות הכפולה שמותרת במקום, והמסוכנות שנשקפת ממנו, בנסיבות אלה, גבוהה.

בע"ח (ב"ש) 22758-05-12 – במהירות של 166 קמ"ש, 76 קמ"ש מעל המהירות המותרת, בותק נהיגה של 5 שנים, בהיעדר עבר תעבורתי משמעותי, צוין שחומרת העבירה כשלעצמה אינה מצדיקה פסילה עד תום ההליכים, כשהנהיגה במהירות מופרזת אינה אופיינית לעורר, ודי בפסילה המנהלית כדי להקטין מסוכנותו, ועל כן בוטלה פסילתו עד תום ההליכים נגדו.

...

סבור אני כי ככל שהדברים נוגעים למדרג הראייתי הנמוך יותר של ראיות לכאורה, ניתן להסתפק בבדיקות השגרתיות המבוצעות על-ידי המשטרה, לפני ואחרי כל משמרת ואחת למספר חודשים, בהתאם להנחיות היצרן, כדי לקבוע כי בעניינו של המשיב קיימות ראיות לכאורה לאשמתו בעבירה המיוחסת לו. לכך יש להוסיף גם את היותה של מהירות הנסיעה המיוחסת למשיב גבוהה במיוחד, דבר המפחית את החשש מפני טעות במדידת הממל"ז לגבי עצם נהיגתו במהירות גבוהה מן המותר, וכן עדויות השוטרים שנכחו ב"שטח" בעת האירועים ושמרו, לטענת המדינה, על "קשר עין" רצוף עם המשיב לאורך נהיגתו".

בהינתן האמור, קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של נהיגה במהירות מופרזת שמיוחסת למשיב, והמסוכנות שניבטת מהמשיב, נוכח המהירות הגבוהה שמיוחסת לו, 76 קמ"ש מעל המותר, כשהעבירה בוצעה בהיותו נהג חדש צעיר, ונוכח כתב אישום נוסף שהוגש נגדו, בשל עבירה ייחודית של נהג חדש, אני סבורה שבאיזון שבין אינטרס המשיב לאינטרס של שמירה על בטחון הציבור, נוטה הכף לטובת האינטרס של כלל הציבור, ויש לפסול את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בהתחשב בכך שהמשיב היה פסול מנהלית לתקופה של חודש, אני סבורה שיש לקבל את הבקשה ולקצוב את תקופת הפסילה למשך 3 חודשים.

נוכח האמור, קיומן של ראיות לכאורה, ומסוכנותו אני מורה על פסילת המשיב מלנהוג ו/או מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 חודשים.