סעיף 21 לחוק מסדיר את חילוט הרכוש בהליך פלילי:
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנדון בשווי של רכוש שהוא –
(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששמש לבצוע העבירה, שאיפשר את
ביצועה או שיועד לכך;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מבצוע
העבירה, או שיועד לכך.
(ה) טען אדם שאינו הנדון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
החלת דינים וייעוד קנסות מוסדרים בסעיף 23 לחוק הלבנת הון כך:
על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.
סמכויות עזר נקבעו בסעיף 26 בזו הלשון:
(1) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
(2) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.
...
עוד שוכנעתי כי הרכב נתפס הן כרכב שנרכש בכספים שהתקבלו כשכר עבירה וככזה ששימש לבצוע העבירות, והן כ"רכוש בשווי", בהתאם לחוק הלבנת הון, וכי על פי אומדן היקף העבירות המיוחסות לבעל, שווי הרכב בטל בשישים לעומת גובה הסכום הכולל של שווי העבירות.
המבקשת, בבקשתה הכתובה, הסכימה לשחרור הרכב בכפוף לחתימה על התחייבות להמצאתו בכל עת שיידרש, "או כל תנאי אחר אשר ייראה לבית המשפט".
בדיון לפניי בקשה "לשחרר את הרכב ללא שום הגבלה".
על בסיס האמור, לאחר שקבעתי את קיומם של התנאים והעילות המפורטים לעיל, אני סבורה כי בשלב זה, ראוי לאזן בין האינטרס הציבורי ובין הנזק שנגרם למבקשת.
לאחר שקלול מלוא הנתונים בעניין הרכב ואיזונם, אני מורה על השבת הרכב למבקשת בכפוף לתנאים שלהלן:
המבקשת תתחייב שלא להעביר את הרכב לצד ג' אחר ולא לעשות כל דיספוזיציה ברכב עד מתן החלטה אחרת.
