מה מעמדו של הסכם פשרה שנחתם ע"י ב"כ ללא הסכמת הלקוח

בהקשר זה נטען כי על-מנת להעריך את הנזק המצרפי במדויק, יש לבחון את כמות הלקוחות אשר צורפו שלא בהסכמתם להסכם שירות חדש.

עקרי הסדר הפשרה המתוקן חברי הקבוצה הייצוגית הוגדרו בהסדר הפשרה כך: "לקוחות המשיבה שרכשו את שירות האחריות המורחבת החל מחודש מאי 2018 בתשלום עבור 12 חודשים מראש, ואשר השרות הוארך מבלי שתתקבל לכך מטעמם הסכמה פוזיטיבית". התחייבויות המשיבה: התאמת נוסח הסכם שירות האחריות המורחבת: עידכון הסכם ההיתקשרות בשירות האחריות המורחבת "סאני 360" ("ההסכם") כך שיכלול היתייחסות ברורה ומפורשת לשני התעריפים האופציונליים לחידושו.

יידוע בעל פה: במעמד החתימה על ההסכם יידעו נציגי המשיבה את הלקוח אודות תנאי ההסכם ואפשרות הביטול, וכן ימסרו לו עותק מההסכם (לרבות באמצעות דוא"ל).

עיסקאות שנחתמו טרם התגבשות הסדר הפשרה: תעשה פנייה ללקוחות שהתקשרו בהסכם למעלה משנה קלנדרית קודם להתגבשות הסדר הפשרה, תוך הפנייתם לתנאי ההסכם הכוללים את שני מסלולי התשלום.

זאת, מאחר והבקשה הוגשה יחסית מוקדם, והמשיבה הטמיעה את החוזה החדש כבר בשלבים הראשונים של ההליך ובאמצעות זאת הטיבה לא רק עם חברי הקבוצה אלא גם עם הלקוחות הפוטנציאליים של המשיבה, ביחס לשירות האחריות המורחבת "סאני 360". בנוסף, בזכות הסדר הפשרה, תקטן במידה ניכרת הסבירות להישנותו של מקרה כגון זה. יתרה מכך, לעניין זמני התשלום - לדברי המבקש, אין לעכב את ביצוע תשלום גמול התובע ושכר טירחת בא כוחו מעבר ל-30 ימים המוסכמים שכן הפצוי בעין נחשב לפצוי מיידי עם מתן פסק הדין ופירסומו.

...

בשלב זה, המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן תשלם למבקש את סכומי האגרה שבהם נשא במסגרת הליך זה (לרבות המחצית השנייה).

כמו כן, המשיבה תשלם שכר טרחה לבאי כוח המבקש בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. מחצית מסכומי הגמול ושכר הטרחה וכן השבת האגרה ששולמה, ישולמו בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין, והיתרה של סכומי הגמול ושכ"ט תשולם לאחר שהמשיבה תגיש הודעה ערוכה בתצהיר כדין בדבר מימוש הוראות פסק הדין עד ליום 7.1.2024, ובכפוף להחלטה משלימה של בית המשפט.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

בהתאם לבקשה: "בתאריך 24.6.23 (יום שבת) קיימנו (התובע וביתי) פגישה עם עו"ד איהאב עירקי במשרדו בטירה. בפגישה זו נחשפנו לחומרים שהגיעה הנתבעת כגון ..... בפגשה עם עו"ד איהאב עירקי ביום שבת סיכמנו שאנחנו מגיעים עדין לדיון הוכחות ואנחנו לא מעוניינים יותר בפשרה בתיק גם עם בעבר דנו על כך. בתאריך 25.6.23 הופתענו לקבל פסק דין בעקבות הסכם פשרה שסיכם עו"ד עם הנתבעת ללא ידיעתו של התובע וללא הסכמתנו. מסיבות אלה אני מבקש לבטל את פסק הדין ולא לקבל את הסכם הפשרה אשר לא מאושר על ידי ולא סוכם עמי במועד זה." בהתאם לתגובת ב"כ התובע, ומשעה שהוגשה הבקשה שלא באמצעותו, הודיע ב"כ התובע כי במסגרת המשא ומתן התקבלה מהתובע הודעה לפיה הוא מסכים לסך של 40,000 ₪, בזמן שהיו הצעות נמוכות יותר ולאחר שנפגש במשרד ב"כ התובע ביחד עם בתו של התובע.

כן נרשם כי: "לאחר שעבר ב"כ התובע על החומר עם התובע ובתו, והושלם הליך הגנת העדים לקראת הדיון שהיה קבוע להוכחות, נתקבלה הסכמה מהנתבעת לתשלום סכום של 40,000 ₪ לסיום התיק, וב"כ התובע חתם על הסכם הפשרה והוגש לבית המשפט. לאחר שהוגש הסכם לבית המשפט נתקבלה הודעה מטעם התובע שאינו מסכים לפשרה ושהוא מעוניין להמשיך בהליך ההוכחות כי לטענתו התבלבל והוא התכוון לנהל את התיק כאשר הגיע למשרדו של בא כוחו להכנת התיק.

המקורות לביטול פסק הדין (בנגוד להגשת תביעה לביטול פסק דין) הם שניים: בקשה לביטול פסק דין מוגשת בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר ניתן פסק דין במעמד צד אחד.

"מאפייניו הנ"ל של הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט, שכאמור ממזג בתוכו תכונות של הסכם פשרה ותכונות של פסק דין, מצדיקים גישה זהירה בבואנו לבחון טענות התוקפות את תקפותו של פסק הדין בשל פגם בכריתת ההסכם שעומד בבסיסו, ורק טעמים כבדי משקל יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל, כפי שנקבע בע"א 7399/10 חלפון נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 8.11.10):

מאחר והתובע ובא כוחו חלוקים בגרסאותיהם באשר למועד בו הביע התובע את החרטה, כך שיכולות לעלות טענות גם במישור שבין עו"ד ללקוח, ומשעה שלא צורפו ראיות בנוגע לכך, כשעל פי גרסת ב"כ התובע היתה לתובע גמירות דעת בעת הגשת הסכם הפשרה והחתימה עליו, בית המשפט אינו יכול לקבל את בקשת התובע לביטול פסק הדין.

...

"מאפייניו הנ"ל של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין על-ידי בית המשפט, שכאמור ממזג בתוכו תכונות של הסכם פשרה ותכונות של פסק דין, מצדיקים גישה זהירה בבואנו לבחון טענות התוקפות את תקפותו של פסק הדין בשל פגם בכריתת ההסכם שעומד בבסיסו, ורק טעמים כבדי משקל יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל, כפי שנקבע בע"א 7399/10 חלפון נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 8.11.10):

" בנסיבות אלה, בהעדר הוראה חוקית לבקשה, תוך שמירת שיקול דעת בית המשפט בעניין זה, ובשים לב למשאבים שיידרשו לבחינת טענות התובע ובא כוחו, הסותרות זו את זו, ודורשות מסכת עובדתית של "משפט בתוך משפט", תוך גרירת הנתבעת למסכת זו, לאחר שבהיבט השיפוטי של פסק הדין לא נפלו פגמים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

לטענת המבקשת הסכם הפשרה אושר במעמד אחד ו/או ללא ייצוג הצדדים ודינו להתבטל: לטענתה, על ביה"מ היה להבהיר לצדדים משמעות הוראות ההסכם, לוודא כי הצדדים מבינים את תנאיו ותוכנו ושההסכם נעשה ע"י הצדדים בהסכמה חופשית.

לחילופין – וככל שתתקבל טענת עו"ד חיים כי לא ייצג את המבקשת, טוענת המבקשת כי לא ידעה על קיומו של הסכם הפשרה, וכי לא יכולה להיות מחלוקת כי לא הסכימה להסכם הפשרה.

ראה לעניין זה הודעת עו"ד חיים מיום 18.10.2020 (ר' סע' 28 לעיל) כמו גם דבריו בדיון מיום 10.2.2021 (עמ' 1 לפרוטוקול): "לשאלת בית המשפט אין לי ייפוי כוח של ל'. הוא היה לקוח, היא הייתה מעורבת, היא

באשר לרישומה של המבקשת בכותרתו של הסכם הפשרה – לטענת עו"ד חיים, הסכם הפשרה נוסח ע"י ב"כ המשיב דאז עו"ד אסדי.

מהאמור עד כה עולה, כי ההליך בו נקטה המבקשת שגוי: ראשית - נוכח העובדה כי אין עסקינן בפסק דין שניתן במעמד צד אחד; שנית- העובדה כי המבקשת כלל לא היתה בעל דין בהליך במסגרתו נחתם ואושר הסכם הפשרה כך שממילא לא יכלה לנקוט בהליך זה. גם אם נקשה ונאמר, כי המבקשת נכנסת בנעליו של המנוח בהיותה יורשתו היחידה, הרי שעדיין לא היה מקום לעתור לביטול פסק דין לפי תק' 201 , אלא לפעול באחת מהדרכים כמפורט בסע' 32 לעיל.

...

סבורני כי ניתן להקיש מהאמור גם לענייננו.

סוף דבר: מכל הנימוקים שפורטו לעיל אין מקום להורות על בטלותו של פסה"ד והבקשה לביטולו – נדחית.

נוכח תוצאות ההליך - המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זאת שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.

כחצי שנה לאחר מכן, אבן חן הגיש בעצמו ושלא באמצעות בא כוחו עו"ד אשורי, "בקשה לביטול פס"ד בפשרה עקב הגשתה ע"י עו"ד איתן אשורי שנעשתה בנגוד גמור לעמדת המבקש שהוא התובע בתיק דבר המצדיק להענות לבקשת המבקש". בבקשתו טען אבן חן שהסכים לפשרה כספית משמעותית אך היתנה זאת בכך שעוזר ימלא אחר מספר תנאים ובהם היתנצלות על כך שירק בפניו של אבן חן בכניסה לאולם בית המשפט; התחייבות מצד עוזר להפסיק להטריד את אבן חן; הצהרה מצד עוזר שמלבד המכונה לערבול שוקולד לא מצוי בידו כל ציוד לייצור מזון שהוא חלק מהמלאי המופיע ברשימה המכונות שנרכשו במסגרת הסכם עוזר; שהסכום המזערי שהוסכם בפשרה בסך 25,000 ₪ ישולם במזומן במעמד החתימה על הסכם הפשרה; ושעוזר ישתף פעולה עם אבן חן באשר לשאר הציוד שהיה מאוחסן לטענתו במחסני מקוו ושנעלם.

עיקר התביעה נסוב סביב הסכם הפשרה שלטענת אבן חן נערך ללא הסכמתו והוגש בנגוד להסכמות אליהן הצדדים הגיעו.

מדובר אם כן בהחלטה שבכדאיות כלכלית שנעשית על ידי הלקוח, בעניינינו – אבן חן. "קניית סיכון" בנוגע לסכום הפשרה, תוך קביעת סנקציה של פרעון מלא של תיק ההוצאה לפועל במידה ועוזר לא יקיים את האמור בהסכם הפשרה, מהוים ייצוג נאות ועמידה על האינטרסים של אבן חן ע"י עו"ד אשורי.

...

בהתחשב בהתרשמותי ממהימנות עדויות הצדדים ועדותו של עו"ד אשורי שמה שנכתב על כריכת התיק המשפטי שניהל בבית הדין לעבודה בזמן אמת הוא קבלת תשלום 4,000 ₪ מאבן חן – הינה אמת, אני מקבלת את גרסתו של עו"ד אשורי בעניין זה. מקובלת עליי גרסתו של עו"ד אשורי כי את התביעה לבית הדין לעבודה הגיש מיד לאחר שהוציא חשבונית על הסך של 4,000 ₪ שקיבל מאבן חן (עמ' 64 לפרוטוקול).

אשר על כן אני מקבלת את התביעה הנגדית ומחייבת את אבן חן לשלם לעו"ד אשורי סך של 16,542 ₪ (17% בתוספת מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום המלא בפועל.

סוף דבר התביעה העיקרית, נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 63972-02-19 13 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר משה נחמיה נציג ציבור (מעסיקים) גב' דגנית ישראלי התובעת רמונה סיסו ע"י ב"כ: עו"ד איתמר כהן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אושרה יעקב פסק דין

לטענתה למנוח לא היה כוח להיתמודד עם התביעה ושניהם הסכימו לחתום על הסכם פשרה.

גם המכתב בעיניין הטלפון הנייד מיום 10.2.15 מציין כי "על מנת לוודא כי לא תיצור קשר עם לקוחות ואלה לא יצרו קשר איתך... כל זאת באופן זמני עד לקבלת החלטה אחרת". מדובר באמצעי תקיף וחד משמעי ולכן גם מכתב זה היה בו כדי להוכיח מבחינת הנתבע כי המנוח לא הופתע עת הסתיימה העסקתו ב 4/15 ולכן חתימתו על המסמך הייתה בהסכמה גם עם כתוצאה מהאילוץ של ההליך הפלילי שהתגלגל באותה עת. בהיבט הנורמאטיבי מעסיק רשאי עם גילוי חשדות כאלה ואחרים, לפעול בדרך שבה פעל הבנק.

במאמריו של כבוד השופט מנחם גולדברג המנוח , השעיה בהליכים משמעתיים/שנתון משפט העבודה א' (פורסם בנבו) יש היתייחסות להשעיה של חוזה עבודה על ידי מעסיק בגין חשד לעבירה משמעתית או פלילית של עובדו שעה ש"העובד המושעה עומד בחזקת חף מפשע".

התובעת כשלה בהוכחות קשר בין שני האירועים להם טענה בבנק, לבין ההיתאבדות 3 שנים אח"כ. הוכח כי בין לבין , עסק בדברים אחרים, נסע לחו"ל ואף לא הוצג ע"י התובעת מעקב רפואי אודןת מצבו הנפשי, זאת מעבר לחלוף הזמן עפ"י הפסיקה ובהיותו במעמד שאינו "עובד" – אלא עובד "לשעבר" - בעת קרות מקרה הפטירה.

...

סוף דבברסוף דבר דין התביעה דין התביעה להידחות מכל וכל.

פירטנו לעיל את העילות השונות והנימוקים בגינן נדחית .

אף לנוכח הפסיקה שהובאה ע"י הצדדים ,ובה עיינו בהרחבה, דין התביעה להידחות .