לפגיעה האמורה, היבטים הקשורים באופן מובהק במוסכמות הבסיסיות של היותנו חברה דמוקרטית המכבדת את שילטון החוק וזכויות הזולת, במערכת אכיפת החוק ובצורך להגן על אנשי חוק המבצעים מלאכתם, לעיתים בתנאים קשים ומורכבים, תוך סיכון שלומם ובטחונם האישי, כשלוחי החברה ושלטון החוק ולא בכדי נקבע עונש מינימלי לעבירות הפרעה ותקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו.
ראו בעיניין זה ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373, לאמור:
"...אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט ... מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט... בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים Per se כמסר מוסווה להיתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת".
וכן, רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96, שם נקבע כי:
"האיום הוא, איפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מיגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להיתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".
ראה עפ"ג (מחוזי מרכז) 46721-02-10 סימון לאוסקי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.5.2010) בו נקבע:
"התמונה העולה היא של היתנהגות מאיימת משפילה ומטילה מורא של המערער כלפי המתלוננת: 'לשון האיומים קשה, חמורה ואף אכזרית. יש בהישנותם על רקע עברו הפלילי של הנאשם, כדי להצביע על אופי אלים ומסוכנות ממשית'. אנו ערים לכך שברוב העבירות מדובר באיומים ולא באלימות ואולם צוין כבר כי מדובר בלשון איומים קשה ביותר וכאשר מדובר באיומים כלפי בת-זוג, אין מקום להטלת עונשים מקלים (למשל רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.08))".
מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא הנה ברף גבוה.
כך למשל:
בע"פ 6040/13 מדינת ישראל נ' נעמאן (ניתן ביום 19.3.2014), היתקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על נאשם, שהורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של איומים, היזק בזדון לרכוש, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון לתקיפת שוטר וחבלה חמורה, בכך שבמסגרת בדיקת רישיונות, סרב לצאת מרכבו קלל ואיים על שוטרים.
בת"פ (אי') 24953-03-13 מדינת ישראל נ' חסון (ניתן ביום 21.7.2013) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירה של איומים, בכך ששלח מיסרון שבו כתב לבת זוגו לשעבר כי ירצח אותה אם לא תחזור אליו וכי אם תלך למישטרה "הלך עליה". נקבע מיתחם ענישה הולם שבין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה.
...
בע"פ (מח' מרכז-לוד) 25389-10-12 מטייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.6.2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ואיומים, בכך שלאחר שנעצר רכבו על ידי שוטר, בעקבות עבירת תנועה שביצע, התעורר ויכוח בינו לבין השוטר במהלכו איים על השוטר ולאחר שנמסר לו שהוא מעוכב תקף את השוטר במספר מכות אגרוף בחזהו.
בנוסף, בחנתי את הפסיקה הנהוגה בעבירת האיומים שעה שהיא מבוצעת בתוך התא המשפחתי ומצאתי מנעד ענישה רחב גם בעניין זה. כך למשל:
ברע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25.6.2008) נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירת איומים כלפי בת זוג, בכך שאיים עליה בפגיעה בגופה ובחירותה.
מכל המקובץ, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות והיחס ההולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו, סבורני כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם נע על פני ספקטרום שבין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וענישה כלכלית.